מי שנדר לא להניח תפילין

1. מקור מנהג זה הוא בשבחי מרן ה”איש מצליח” סוף פרק א’ (נדפסו בשו”ת איש מצליח חלק יו”ד בסוף) שכן נהג אביו החסיד ר’ רפאל מאזוז זצ”ל, ושכן מנהג ג’רבא. ושם ביאר שמנשקים את שניהם מכיון שזה עולם הבריאה שבאצילות, משא”כ ביוצר אור ששם זה רק בריאה, ולפני שמונה עשרה שהוא רק באצילות. עיין שם.
2. כנראה ע”פ הבא”ח (ש”א פרשת כי תשא אות א’) שינשק קודם שמתחיל תפילת העמידה, אבל בעמידה עצמה אין למשמש כי צריכות להיות ידיו כפותות זו על זו כעבדא קמיה מריה. עיין שם.

יש מחלוקת לגבי הפושט תפילין כדי להכנס לבית הכסא אם מברך או לא, דעת הבא”ח והכה”ח לא לברך, ולשטתם גם אם פושט כדי להפיח לא יברך. אולם לדעת מרן הגרע”י זצ”ל מברך. ולדעתו ה”ה שיש לברך בפושט כדי להפיח, כי הטעם שצריך לברך מפני שאינו יכול להכנס לבית הכסא עם תפילין, והוא הדין לגבי הפחה (עיין בכל זה במשנ”ב סי’ כ”ה ס”ק מ”ז והערות איש מצליח שם).

מרן ראש הישיבה שליט”א כתב בהערות על בן איש חי פרשת וירא שמר אביו זצ”ל למדו להדק קודם את ר”ת ואח”כ רש”י. ושם הזכיר מי שנהג להדק תפילין דר”ת לפני הברכה, וכתב שמנהגנו עדיף טפי.

מקור הביטוי הוא בדברי חז”ל כגון במסכת חגיגה דף ט”ז ע”א. ואדרבה לפי מה שהבאתם שפי’ מלשון שטן באמת השדים הם מזיקים שטניים ולא סתם מזיקים.

ויש פירושים אחרים במפרשים למילה שדים בפסוקים שהזכרתם.

לאו דוקא אלא כל מקום שמזג האויר שלו דומה לארץ ישראל. לדוגמא כן הדין גם בדמשק וסיני (הערות איש איש מצליח על הש”ע סי’ קי”ז ס”א).

יניח ביד ימין, וכדאי שאחר התפילה יניח גם ביד שמאל בלא ברכה (ש”ע סי’ כ”ז ס”ו, ויביע אומר ח”ו סי’ ב’).

מכיון שהחלק של הנדר שנדרת שהבעל לא ישחק עם ההורים אין בו ממש, כי אדם לא יכול לאסור על חבירו דברים שאינם שלו, גם החלק שנדרת שהוא לא ישחק אתך אינו קיים, וכמבואר כיוצא בזה בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רל”ב ס”ז). בקיצור, אין כאן נדר ואין צריך התרת נדרים.

אותו יום לא יניח תפילין, כמבואר בשלחן ערוך (סי’ ל”ח ס”א).

לעולם אסור לשים תפילין של רש”י ור”ת יחד, כמו שפסק מרן בש”ע (סי’ ל”ד ס”ד). וע”ש במשנ”ב (סק”כ) ובהערות איש מצליח שיש מקום להקל בזה לפ”ד הבא”ח, אך מרן הגר”ע יוסף זצ”ל חלק עליו.

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)