Menu
שאל את הרב
print
אא

כתוב בשו"ע חו"מ סימן לז ס"א [ ומקורו בגמרא ב"ב] ששותף יכול להעיד לחברו כנגד המערער, ובלבד שלא תהיה לו הנאה, כלומר שיתן לו במתנה את חלקו, ויקבל עליו שאם יבוא בעל חובו לגבות אותה - השותף ישלם לו דמיה וכו' ע"ש, ומבואר ברשב"ם וכן בסמ"ע שהחידוש הוא שלא חיישינן לקנוניא שאחרי שיעיד לו יחזור להיות שותף איתו [וממילא נמצא שהעיד כשהיה נוגע בדבר], ותמהתי על עצמי, איך לא נחשוש, היעלה על הדעת שיתן לחברו חצי שדה בחינם ללא כל סיבה? הרי פשוט שעושה כן כדי להשאיר את השדה ברשותם שלא יקחנה המערער, ובשלמא אם ההלכה היתה מצריכה שימכור לו חלקו - ניחא, אבל מתנה - וודאי שהוא לא נותן לו את חלקו בשדה ללא קבלת תועלת?

הרב רזיאל כהן

לכאורה זו שאלה יפה, אבל לצערי אין הפנאי מסכים לחשוב ולחפש תשובה כראוי. אך בשביל להרגיע מעט את כאבך אענה בס”ד, שלא ייבצר שהשותף המסתלק אינו שותף אלא באחוז קטן מאד מהקרקע, ויש לו עוד קרקעות רבות, ולקנאת האמת מוכן להסתלק מההיא קטינא דארעא כדי להציל עשוק מיד עושקו [ולולא שנסתלק ממנה נחשב כנוגע בעדותו אע”פ שאין לו באותה קרקע אלא אחוז אחד מן החמישים]. ובגמ’ ובש”ע קיצרו בביאור הדוגמא, כי לא באו להשמיענו אלא את העיקרון שלא חששו בזה חז”ל באופן גורף לקנוניא, אבל אה”נ אם מתוך הענין ניכר לדיינים במקרה מסויים שיש כאן קנוניא, וכפי שהצגת בשאלתך, ייתכן מאוד שאינו נאמן במתנה גרידא, עד שימכור את חלקו לחבירו בלא אחריות. וכל מקרה לגופו. כך נראה לענ”ד.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew