Menu
שאל את הרב
print
אא

כתוב בשו"ע סימן יד: אם אמר המלוה נלך לב"ד הגדול כופין את הלוה ועולה עמו וכן אם טען זה שהזיקו או גזלו ורצה הטוען לעלות כופין ב"ד שבעירו את הנטען לעלות עמו. וכתב רמ"א בהמשך: וי"א דלטענות נלך לב"ד הגדול אין חילוק בין תובע לנתבע וכל א' יכול לכוף חבירו לילך עמו וכו' כל זה מדינא אבל כבר נהגו בזמן הזה שכ"ז שיש ב"ד בעיר אין א' יכול לכוף חבירו שילך עמו לב"ד אחר. אח"כ כתב: וכל זה כשיש ב"ד בעירן אבל אם אין ב"ד שם כל א' יוכל להכריח חבירו שילך עמו לב"ד לדון עמו. ולבסוף כתב: התובע צריך לילך אחר הנתבע אם הוא בעיר אחרת אף ע"פ שבעיר התובע הב"ד יותר גדול. ע"כ. ואם הבנתי נכון אז אם התובע והנתבע הם מאותה העיר, אז י"א שרק התובע יכול לכפות לעלות לב"ד הגדול, וי"א ששניהם יכולים לכפות. והמנהג לא לכפות אם יש ב"ד בעירם. ומה שכתב בסוף שתובע הולך אחר הנתבע, הוא באופן שהם לא מאותה העיר. האם זה נכון לא הבנתי מה הסברא בזה, שאם הם מאותה העיר, יש צד [דעת מרן] שרק התובע יכול לכוף וכו' ואם הם מעיר אחרת רק לנתבע יש זכות לכוף את התובע לבוא לעירו?

הרב אדיר כהן

מה שכתה מור”ם התובע צריך לילך אחר אחר הנתבע אם הוא בעיר אחרת אע”פ שבעיר התובע הב”ד יותר גדול, אין הכוונה שאם הם באותה העיר הולכים אחר התובע, אלא איירי בסתמא שבכל עיר יש ב”ד אחד. וכן המנהג כיום [ע”פ דברי מור”ם] שהולכים אחר הנתבע גם באותה עיר. ומדינא היה צריך לילך אחר התובע כמבואר בדברי מרן, אלא שנהגו לילך אחר הנתבע מכמה טעמים וכמבואר באחרונים.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew