דקדוק קריאת התורה
ע”פ הכלל שהזכרתם שאותיות דומות הראשונה בשוא נע. כלל זה התחדש ע”י ר’ אליהו בחור זצ”ל, ולא התקבל בכל תפוצות ישראל, כמו שכתב בקונטרס כללי הקריאה (עמ’ 48), אך רובם נהגו בכלל זה, וע”פ זה נכתב תיקון קוראים איש מצליח.
בס"ד. א.יש נוהגים לומר לפני קידוש בשבת בבוקר את פרשית "זכור את יום...ועשית כל מלאכתך" מפרשת ואתחנן.האם כשאומרים זאת יש לכוון לפי טעם עליון או לפי טעם תחתון? הנפק"מ היא האם האות כ במילה "כל" היא דגושה או לא. ב.בקריאת עשרת הדיברות יש טעם עליון ותחתון בפרשת יתרו וכן בפרשת ואתחנן.אני מבין את הטעם שיש צורך בפרשת יתרו בשני סוגי הטעמים,שהרי מדובר במתן תורה ולכן בשבת יתרו קוראים טעם תחתון ואילו בחג מתן תורה קוראים בעליון,אבל מה הטעם שיש בפרשת ואתחנן שני סוגי טעמים,הרי שם אין מדובר כבר במתן תורה,ומתי יש שתי אפשרויות לקרוא את עשרת הדיברות שבפרשת ואתחנן? ג.כאשר מסיימים חומש אומרים בקריאת התורה "חזק חזק ונתחזק"- 1.מדוע כופלים את המילה חזק? 2.האם "חזק ונתחזק" הוא על שם הפסוק בשמואל ב פרק י פסוק יב או לא?הנפקא מינה היא איך לקרוא את האות ז במילה "ונתחזק"-בפתח או בצירה?
א. טעם תחתון (בטעם עליון משתמשים רק בקריאת התורה).
ב. אצל הספרדים קוראים בטעם עליון גם בפרשת השבוע ולא רק בחג השבועות, א”כ טעם עליון בפרשת ואתחנן הוא לקריאת התורה. אצל האשכנזים איני יודע אם קוראים בטעם עליון, ואם יש להם בכלל טעם עליון לפרשת ואתחנן.
ג. 1. בספר אוצר כל מנהגי ישורון סי’ מ”ז אות ג’ הביא טעם לזה מספר מטה אהרן כיון שגם תורה וגם דרך ארץ טעונים חיזוק כמבואר במסכת ברכות (דף ל”ב ע”ב), וקי”ל יפה תורה עם דרך ארץ, לכן אומרים פעמיים חזק. ע”ש. ולי נראה טעם פשוט יותר כי ביהושע (פרק א’) בתחילה אמר לו חזק ואמץ על הנחלת הארץ, ואח”כ אמר לו חזק ואמץ “מאוד” על התורה, לכן אומרים פעמיים.
2. נראה שהוא מהפסוק ההוא, אבל שם הוא באמצע משפט לכן הוא בפתח, וכאן הוא בסוף המשפט לכן צריך לאומרו בצירי.