הכל על פרשת השבוע

לכל הפרשות

שיעורי וידאו

מאמרים

לזכות לשני עולמות

מסופר על בעל פונדק ירא שמים ושמו רבי רפאל. פרנסתו היתה מצויה בשפע, אך דא עקא...לקריאה

לעצמו הוא עושה

אמר לו המלך דע לך כי הדירה שהכנת אינה מיועדת, אלא בשבילך! כל מה שעשית וטרחת -...לקריאה

עקירת המחלוקת מיסודה

מדוע היה צורך לברוא בריאה מיוחדת לקרח ועדתו, הרי היה גם את פרשת המרגלים,...לקריאה

נסיונות - לשם מה?

נסיון שאדם מתגבר עליו, הוא מעלה אותו בדרגה שמוציא מן הכח אל הפועל את לבו...לקריאה

מתי צריך זריזות?

אין צו אלא לשון זרוז מיד ולדורות. אמר רבי שמעון וביותר צריך הכתוב לזרז במקום...לקריאה

שאל את הרב

כהן הרוצה לעסוק ברפואה

תקבע פגישה עם רב ביה"ח הדסה (כמדומה שמו הרב קליין) ותשאל אותו מה עושים כהנים רופאים בארץ. 

ואם יש מי שכתב על הנושא תשלח לי מה שכתב. 

דברי הרב גורן לא ראיתי 

מרן ראש הישיבה

ברכת הדלקת נרות שבת לפני או אחרי ההדלקה

בתונס (כמו ברוב המוחלט של ארצות המזרח והמערב) נהגו לברך אחר הדלקת הנרות (עיין בספר עלי הדס עמ' 305 והלאה), בחשבם שיש בזה "חומרא".

אבל הנכון לשנות את המנהג, ולחזור למה שפסקו הרמב"ם ומרן לברך קודם ההדלקה. (עיין למרן ראש הישיבה נר"ו בספר ויען שמואל חלק יט' באורך). ותבוא עליהם ברכה בהקדם.

הרב רזיאל כהן

מידת הרחמים זה מלאך או כוחות בקב"ה

מידת הרחמים אינה מלאך ח"ו, אלא צורת הנהגה של הקב"ה, כמו להבדיל אבא שרוצה לשפר את מעשי הבן, לפעמים הוא עושה זאת ע"י שכועס עליו ומעניש אותו ולפעמים הוא מלטף אותו, קונה לו גלידה, ותוך כדי זה הוא מדבר איתו ומלמד אותו ללכת בדרך הטובה.

הרב אמיר דאדוואנד

האם תגין של שעטנז גץ מהודרים

מהודרים. עיין יריעות שלמה ח"א דיני התגין.

הרב שלמה מועלם

שמוש בכספי מעשר לצורך נסיעה לקברי צדיקים.

אף שיש ענין מסוים בנסיעה לקברי צדיקים, מ"מ אין זה "מצוה ידועה" (עיין שו"ת פרי הארץ ח"ג חיו"ד סי' ז', דף כ' ע"ד, ובשו"ת שדה הארץ חאה,ע סי' יא', ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סוף סי' נ"ז בהערה). ולכן עדיף שלא יהיה ממעשר כספים. ואם ההכנסות קודש למוסדות תורה, אם כן את ההפרש של ההכנסות אפשר ליתן ממעשרות בפשטות. וכן אם מראש כשנותן מעשרות נותן גם למקומות כאלו, יכול להקל, שעל דעת זה קיבל ליתן מעשרות. וכן אם אמר כשקיבל ליתן מעשרות "בלי נדר" יכול להקל בזה. וכן אם הוא דחוק.

הרב אדיר כהן

עד מתי צריך לומר קדיש כשתאריך הפטירה ותאריך הקבורה שונה, ומתי לעשות...

בדרך כלל אזכרת השנה נקבעת לפי תאריך הפטירה ולא לפי תאריך הקבורה (עיין בספר חזון עובדיה - אבלות חלק ב' עמ' ר'). ומ"מ יש הנוהגים לעשות את תאריך האזכרה בשנה הראשונה ביום הקבורה (עיין בחזו"ע שם), וכן מנהג ג'רבא אם היה יום הקבורה מרוחק ג' ימים ויותר מיום המיתה (עיין ברית כהונה יו"ד מע' פ' אות י"ז). ואזכרת האחד עשר בכל אופן עושים ביום הקבורה (ברית כהונה שם).

לכן אזכרת האחד עשר תהיה בג' שבט, ואזכרת השנה, אם הוא מיוצאי ג'רבא בג' אדר, ואם לפי החזו"ע יותר נכון בכ"ד שבט. ועלייה לקבר בסוף הי"ב חודש, ואם יוכלו גם בסוף האחד עשר, תבוא עליהם ברכה.

אבל השנה תשע"ט, הבאה עלינו לטוב, היא שנה מעוברת, ויש מחלוקת גדולה מתי לערוך את אזכרת השנה, בסוף י"ב חודש או בסוף י"ג חודש. ודעת מו"ר ראש הישיבה נר"ו בספר מקור נאמן ח"א (סי' תשס"א) שאזכרת סוף הי"ב חודש היא  העיקרית, ועושים גם בסוף הי"ג חודש לחומרא בעלמא. ע"ש.

הרב אדיר כהן

מספר דקדוקים בנוסח התפילה

א. בפעלים מצאנו בתנ"ך כמה מילם שבאו בכינוי לזכר בכף שווא. ולכן בנקדישך ונעריצך שהן  מילים המורגלות בפי כל ויש להן בסיס כל שהוא בתנ"ך אפשר להשאירן כפי המנהג. (משא"כ בשמות שלא נמצא אפילו פעם אחת בכל התנ"ך כף הכינוי לזכר בשווא).

ב. מאי שנא מ"זוקף כפופים" וכו' ?

ג. כי אין בזה נפק"מ (והנוסח המקורי לא כמר ולא כמר, כידוע).

הרב אמיר דאדוואנד

תיוג אותיות בחול המועד

מרן ראש הישיבה אוסר עיין בספר חכו ממתקים.

הרב שלמה מועלם

" תיבת "העושה" "שבברכת קריאת שמע בערבית במליעל או במלרע

א. אחר המחילה מכבוד תורתו, בשום סידור "איש מצליח" לא כתוב "ניסים" ונקמה. וזהו נוסח מחודש (יחסית) שהשתרבב מטעות ואכמ"ל.

ב. לעצם שאלתך: במהדורות הקודמות כתב מרן שליט"א העושה מליעל שכ"כ הגאון בעל עבודת ישראל ע"פ הכלל של נסוג אחור. אמנם לאחר מכן העיר חכם אחד למרן שהכלל של נסוג אחור בטל כשיש במילה ה"א הידיעה, ולכן צריך לומר העושה מלרע. ומרן שליט"א הודה לדבריו ואמר לתקן העושה מלרע. וע"ע בספרו אסף המזכיר ערך 'נסוג אחור'.

הרב חנוך הכהן

למי יש להביא ראשון מהחלה כשיש אורחים בבית

לפי הסוד אפילו יש אורח גדול בביתו יקדים לבצוע לאשתו ולא יעשה פירוד ביניהם (עיין בכף החיים סי' רס"ב ס"ק ב'). וגם בתונס נהגו כן (עיין בספר עלי הדס פרק ו' אות ט"ז). ואם חושש לפגיעה מהאורח החשוב, יכול לבצוע לאשתו ולהניח בצד, ויבצע לאורח ויתן לו ואח"כ יתן לאשתו (עיין אור לציון ח"ב פרק כ"א ביאורים סוף אות א'), או שיתן לאשתו ולאורח בבת אחת (עיין ספר לחם אבירים פרק ו' הערה 25). אך כמובן כל זה לא מן הדין, ואין למחות במי שלא נוהג כן.

הרב אדיר כהן
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0