הכל על פרשת בהעלותך

לכל הפרשות

שיעורי וידאו

מאמרים

מעשה הנתינה

והרי מלפניו יחילו כל יושבי תבל, וכל שרפי מעלה עומדים באימה וביראה לעשות רצון...לקריאה

נשק הרסני

אז בסיכום מה היה לנו שם במצרים: מסעדת דגים, עם בשרים ובצל על השיפוד, ואבטיח...לקריאה

אל תצא פראייר

אל יתייאש לאמר: הן כבר רחקתי כל כך איך אפשר לשוב - כל הגשרים נשרפו, אל יאמר...לקריאה
שאל את הרב
שלח שאלה

פסוקים מדומים עם שינוי באותיות עם דגש.

בפסוק י פרק ט ספק במדבר, פרשת בהעלותך: ״דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א ׀ לָנֶ֡פֶשׁ אוֹ֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם א֚וֹ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַֽיהוָֽה׃״ במילה פֶסַח האות פא רפה. במשפט בבראשית פרק א’ פסוק י״א כתוב ״עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙״. נראה ששני המשפטים דומים. בשניהם המילה הראשונה מלעיל, בשניהם המילה הראשונה בטעם מחבר, בשניהם למ״ד הפועל באות הא, ובשניהם המילה השניה מתחילה באות פא, ואף על פי כן, באחד (פְּרִי֙ ) הפא דגושה, ובשני ( פֶסַח ) לא. מדוע? בברכה אהרןחזק וברוך על השאלה הנפלאה!
כבר מרן פאר הדור שליט"א התייחס לזה בקונטרס כללי הדקדוק שבתחילת התיקון סופרים, וכתב שם שיש חילוק בזה בין קמץ לסגול שבקמץ אומרים "אתי מרחיק" רק כשהאות ה"א אינה שורשית. מה שאין כן בסגול. (ויש עוד הבדל בין סגול לקמץ בדיני דחיק עיין שם).
הרב אמיר דאדוואנד

ביאור הכתוב "אשר נאכל" בלשון עבר

בפרשת בהעלתך (פרק יא פסוק ה): למה כתוב "זכרנו את־הדגה אשר־נאכל וכו' " בעתיד, הלא הכתוב מדבר בעבר, אין כאן וא"ו ההיפוך?
בלשון הקודש לשון עתיד מורה לעתים על פעולה מתמדת, כמו "ככה יעשה איוב כל הימים", שפירושו היה עושה. וכן כאן "אשר נאכל" פירושו היינו אוכלים.
הרב אלדן כהן

ביאור נס הגעת השלוים לעם ישראל במדבר

מהו הנס שהיה בפרשת המתאוננים (פרשת בהעלותך) "ויגז שלוים מן הים", הרי זוהי עונת הנדידה, וזהו קו הנדידה של השלוים? עד היום ניתן לראות בסיני את כמויות השלוים שחוצה את הים מותש מהדרך וניתן לאוספם בקלות.
לפי פשוטו נראה שהעם התלוננו כי לא ראו זאת מימיהם. ומיד אחר כך אמר להם משה התקדשו למחר ואכלתם בשר. והוא ממש כמו בפסוק התפאר עלי למתי.
הרב מיכאל סגרון

דקדוקים בפרשת בהעלותך

יש לי שתי שאלות על פרשת בהעלותך:
א) כתוב בחומשים קרי וכתיב בפסוק והאיש משה - כתיב ענו קרי עניו - מאד. אבל לעניות דעתי אין כאן קרי וכתיב אלא כך משפט הלשון עָנָו בפלס יָשָר שָפָל קָטָן. רציתי לשאול את חוות דעת מו"ר רה"י אם יסכים איתי.
ב) קראתי את מה שכתב מורנו ורבנו ראש הישיבה שליט"א בירחון "אור תורה" על הפסוק "שטו העם ולקטו". אך לא מובן לי משהו, ה"תורה אור" כתב שאם קבלה היא נקבל ואם מדקדוק קאתי יש להשיב. עד כאן תורף דבריו. אמנם ה"מנחת שי" כבר כתב שראה ס"ס קדמון "שנמסר" בו ל' מלרע. הרי שיש מסורה. ולמה לדחותה?
א) מסכים. והראיה ברבים עֲנָוִים.
ב) לעומתו יש קדמונים כגון יהב"י הנקדן שכתבו מפורש שהיא מלעיל. והארכתי בזה באור - תורה לפני כמה שנים והבאתי כל הדעות.
מרן ראש הישיבה

סדר חלוקת פרשת בהעלותך למנהגינו

אני תוניסאי ג'רבאי ואנו בבית הכנסת משתדלים לשמור על מנהגינו. אודה לקבלת חלוקת פרשת השבוע בהעלותך. אודה לחלוקה מלאה כולל כהן ולוי שמחלקים עד שני, וכן בעל מצוה שעולה אחר שישי.
לכבודו ולקהלתו היקרה. ראוי לקנות תקון סופרים "איש מצליח" או חומש "איש מצליח" או וכך תרויח ותצליח. ומבואר שם כל ההפסקות ואז כשושנה תפריח.
ואלה ההפסקות: כהן - עד את כל עדת בני ישראל. לוי - עד והיו לי הלויים. שלישי - עד ללוים במשמרותם. רביעי - עד ולאזרח הארץ. חמישי - עד אני ה' אלוקיכם.שישי - עד ויסעו. ובעל המצוה עד שביעי (דהיינו עד את רוחו עליהם) סמוך עד אל אל נא רפא נא לה. ומשלים - עד הסוף.
הרב מיכאל סגרון

טעם להגיית המלה "שטו" מלעיל

1) מדוע קבעתם בפרשת בהעלתך את מלת "שטו העם" למלעיל ולא למלרע (ודלא כהרב מנחת שי) נא להשיב בארוכה יען כי לא נמצה אתי חוברת אור תורה?
2) מדוע עוד קבעתם את המלה "ורבצה בו כל האלה" וכו בשוא נע והלא היא נסוג אחור וצריכה להיות בשוא נח וכמו "וילדה לו בנים ובנות","ויהי כי ארכו לו שם הימים"?
3) מנהג אנשי דמשק לומר "ונזרעה זרע" "ונקראה בשם" הריש בשוא קמץ ולא בשוא מה דעתכם בזה?
4) בברכת בורא פרי הגפן האם האות פ היא דגושה או לא (עיינתי כבר בארוכה בחזון עובדיה ברכות ובאור לציון ורצוני לדעת את שיטת הרב בזה נא להשיב בארוכה כי על פיך ישק כל עמי.
1. המילה "שטו" היא מנחי ע"ו (כלומר שעי"ן הפועל הוא וי"ו) והשורש הוא "שוט" ובכל המילים מהגזרה הזו דינם להיות במילעיל. בפרשת וארא (שמות ז' כ"ח) כתוב "ועלו (מלרע) ובאו (מלעיל) בבתיך וגו". מדוע מלת "ועלו" במלרע "ובאו" מלעיל? תשובה: משום ש"עלו" היא מנחי למ"ד הפועל (שרש עלה), ומלת "באו" היא מנחי ע"ו (בוא) ולכן מלעיל. וגם כאן אותו הדבר.
2. המילים שכבודו הזכיר - ורבצה בו, וילדה לו, ארכו לו, כולן בשוא נע כיון שהן מלעיל "לא טבעי" (כלומר שהיו צריכות להיות במלרע רק באו מלעיל מדין נסוג אחור). ועל כן הן בשוא נע. כן דעת מוה"ר רבנו שאול הכהן זצ"ל בספרו לחם הביכורים.
3. המילים ונקראה, ונזרעה, נקראות בשוא קמץ - כן הוא לפי דעת הראב"ע ששוא לפני אות גרונית במילים הללו יקרא בשוא קמץ. (אולם אין ללמוד מכאן לכל המקומות, אלא היכן שנאמר נאמר והיכן שלא נאמר לא נאמר. ולכן בפרשת בהעלותך קראנו "עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם המ"ם של ואשמעה בשוא נע כרגיל.
4. לדעת מרן ראש הישיבה נר"ו פ"א של פרי דגושה היות שההפסק הוא: בורא פסיק פרי הגפן. ואם ההפסק היה בורא פרי פסיק הגפן. היה יכול להשמע שמי הוא שברא את הפרי? הגפן. ולכן מפסיקים כאמור. ועוד דקרא כתיב בישעיה (מ כח) "בורא (בטרחא) קצות (במאריך) הארץ (באתנח)".
הרב יהונתן קויתי

תיבת "ויהי" על רבים

בפרשת בהעלותך (פרק ט פסוק ו) בתחילת הפסוק נאמר "ויהי אנשים", ויהי ביחיד מדבר על רבים, למה לא כתוב "ויהיו" ברבים?
הפעל 'היה' בתחילת מאמר מגיע לפעמים בלשון יחיד על רבים כגון (בראשית י"ג ה') היה צאן ובקר ואהלים. ולפעמים אפילו בלשון זכר על נקבה כגון (בראשית י"ז י"א) והיה לאות ברית. ונראה לעניות דעתי הטעם לכך, משום שפעל זה אינו חוזר תמיד על השם המוזכר בפסוק אלא על המקרה, דהיינו היה מקרה כזה וכזה או יהיה מקרה כזה וכזה.
הרב אמיר דאדוואנד

חנות

אוצרותינו - ויקרא

הרב עובדיה חן

מסע אל אוצרות התורה לאור חידושיהם ולקחיהם של רבותינו הספרדים "כל המכניס ספר זה לביתו, והוגה בו מדי שבת בשבתו, ימצא בו "עונג שבת" אמיתי" (מתוך הסכמת מרן ראש הישיבה שליט"א ).   לסקירה מלאה על הספר לחץ כאן
₪35הוספה לעגלה

מחזור ליום כיפור - גדול (אפור)

חלק ממעלות המחזורים - ביאורי הפיוטים, תזכורות חשובות בדקדוק הלשון, והלכות נצרכות. וכל זאת מלבד כל המעלות שבסידור "איש מצליח" הנ"ל.   _________________________ גודל המחזור גדול  22*14.5
₪30הוספה לעגלה

מגדולי ישראל - חלק ג’

מרן ראש הישיבה

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים ועד אחרוני זמנינו חלק ג' בין השנים ה' תר"ע - ה' תשכ"ב   סדרת הספרים "מגדולי ישראל" כוללת אסופת מאמרים מרתקת שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א במשך השנים על עשרות מגדולי ישראל מכל הדורות ומכל העדות, החל מרבי יצחק בן גיאת שחי בדור הראשונים, עד רבני דורנו מרן הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו זצ"ל. חשוב להדגיש כי אין מדובר בעוד ספר תולדות, כי-אם בסדרת ספרים, הכוללת ניתוח מדויק של אישיותם ושיטתם של גדולי הדורות, מזוית ראיה נדירה ומקורית, תוך ירידה לנבכי נפשם, מתוך היכרות מקיפה ועיון מעמיק בכתביהם. סקירה המשלבת מחקר תורני והערות עיוניות בהלכה, לצד פילוח תכונותיהם וגישתם ההלכתית וההנהגתית של גדולי הדורות לדורותיהם, ספר מרתק מסוג ספרו המפורסם של מרן החיד"א, 'שם הגדולים'.   בכרך זה העוסק בגדולי הדור האחרון, מופיע מטבע הדברים, ערך רב תוכן הכולל עשרות עמודים על דמותו תורתו ושיטתו של מרן הגר"ע יוסף, ובו מגולל  מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א לראשונה בין הדברים עשרות מפגשים והתכתבויויות יחד עם מרן זצוק"ל. מה שמפתיע בכרך הנוכחי, אלו הם הנספחים שנוספו על ידי צוות המכון להוצאת כתבי מרן הגר"מ מאזוז, שצירפו חילופי המכתבים בין הגר"מ מאזוז למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מעיון במכתבים שנחשפו מתגלה קשרי ידידות חסרי תקדים המגלים על שיח תורני הלכתי ואף פוליטי שהיה קיים בין מרן הגר"ע לגר"מ מאזוז. בין המכתבים ניתן למצוא התכתבויות אישיות בין הרבנים, בהם מרן הגר"ע יוסף שולח את ברכותיו ואיחוליו להחלמתו של הגר"מ מאזוז, ומסיים בבקשה כי גם הגר"מ יתפלל בעדו. בין היתר נחשף מכתב בו מבקש הגר"ע יוסף מהגר"מ מאזוז שישלח לו הערות על ספריו "כאשר היה באמנה איתו".   לסקירה נרחבת על סדרת 'מגדולי ישראל' לחץ כאן
₪40הוספה לעגלה
לכל המוצרים בנושא

הידעת

לכל קטעי הידעת בנושא
!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0