מבארים בעלי המוסר על פי משל לילד שטייל עם אביו ביער. והנה, באמצע הטיול חמק עבר לראות איזו ציפור המשוררת בצורה מיוחדת ונעלם במעבה היער. חיפש האב בדאגה אחר בנו, קרא אליו ואין שומע. הילד שאבד החל לבכות עד

יעקב אבינו שומע כי “עוד יוסף חי וכי

ובא הדבר ללמדנו שאם ישנה סטיה קלה אצל ההורים בהתייחסות לדברים רוחניים, יש לזה השפעה אצל הבנים, וככל שירבו הדורות, הסטיה תגדל, עד כדי דברים נוראים. בחטא המרגלים כפי שחז"ל למדונו "מעשה אבות סימן לבנים", והדבר אמור לטוב ולמוטב. לפי הסימנים הקטנים שהאבות מראים לבניהם כך מתבצעים מעשים גדולים אצל הבנים. לפי יראת השמים והדקדוק במצוות של האבות, כך יש השפעה גודלה ועצומה לבניהם אחריהם ולהמשך הדורות.

אליעזר עבד אברהם מתפלל תפלה מיוחדת כדי לזכות

כל יהודי, כאשר מקיים מצוה, הוא בורא לו מלאך העומד לימינו בכל צרה ככתוב "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך", וכל מלאך נברא בהתאם לכח המצוה ושלמותה. כמה שאדם זוכה לתקן יותר באותה מצוה, זוכה למלאך שלם ומושלם יותר.

החכמה היא שיש שומר, שיש שחקנים שמפריעים ומונעים ממך לעשות זאת. אמר לו רבי שלום: ללמוד בבוקר כשאין לך כל קושי בכך אין זו גדולה, החכמה היא בלילה כאשר יש לך מפריעים כמו הכדורגל הזה שמפריע לך ללמוד…

התורה מספרת לנו על חלום פרעה, ועל כך

חז"ל אמרו גזרה על המת שישתכח מן הלב

אין מקשים ואין לומדים דבר מלפני מתן תורה

אזכרה של האמא הנראית יותר עיקר היא של

בתרגום יונתן על שיר השירים על הפסוק אמרתי

האמת שאין מספיק זמן ומקום להסביר הכל, אבל

מי אמר? אולי יצא מהם צדיק כמו אברהם

"סובו ציון והקיפוה", אולי גם זכר להקפת חומת

עיין בזוהר (פרשת לך לך הובא בחק לישראל

בספרים ישנים (ליוהכ"פ) כתוב: אבינו (באותיות קטנות).

עיין שם פסוק ו' בפירוש השני דקאי על

יש הרבה כמו נחור אבי תרח ונחור בן

דרוש וקבל שכר. דאם לא כן היה לו

הרמב"ם כותב בהלכות מלכים שיצחק נצטווה על מעשרות

אין צריך לחצי שעה זמנית זה ספק שנסתפק