אין הבדל. בְּשָׂרִי בשוא, וכן חֲלָבִי.

א) לבטא. ב) תמיד אומרים כ- W.

סוף סוף לא הבנים מצילים אלא תורה ומעשים

א) כך שמעתי מהרב יוסף זליכה שליט"א שבדק

מעיקר הדין דעת מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יביע

בחזון עובדיה כתב שאם נמצא עם אשכנזים יכול

יש לנסות לפייסו עוד פעם ושתיים יחד עם

א) אם המרק הוא הרוב והירקות חתוכים לחתיכות

מדינא דגמרא (פסחים מ ע"א) יש מקום להתיר

כן מנהג ג'רבא כמו שכתב מוהרמ"ך בספר ברית

1. אם יש צורך מותר למחוק תגין של

1. כוונת מרן ראש הישיבה שבשפה הערבית כאשר

כיון שקראו בפרשה שלפני כן שלשה פסוקים אין

זה שהוא עובד אצלו בשחור אין זה פוטר

1. בימינו אין הרגל כלה מן השוק עד

הנכון לומר לְהַנִּיחַ בדגש כמו שכתב רבי מנחם

הפיסוק הנכון הוא אתה הוא לדור ודור. נודה

א'ין צריך  להכריז, אלא ישים בצדקה ויעשה התנאי

אם אינו מקפיד מותר. ובלבד שלא לקחת זה

1. לא כל טעם מוציא מהכלל של שוא

הסבא עדיף עטרת זקנים בני בנים, זה גם

א) 7- 8- 11- 13 ב) חוט אחד

התירו למחוק כיון שאין זו כתיבה ממש

אפשר להחליף גליה, אבל תתחיל לשמור שבת לפני

אישה מחויבת בתפילת שמונה עשרה וברכות התורה ולכן