הכל על ראש חודש

לכל המועדים

שיעורי וידאו

מאמרים

לא נמצאו תוצאות
שאל את הרב
שלח שאלה

הטעם שאומרים בראש חודש עולת בלשון יחיד.

1.תפילת מוסף דר"ח "ועולת ראש חודש נעלה עליו ושעירי עיזים נעשה ברצון", ולכאו' צריך להיות הפוך: עולות בלשון רבים שהרי מקריבים עשר עולות ואילו שעיר בלשון יחיד, שיש רק שעיר אחד לחטאת. מה התשובה ? 2.כתוב בר"ה יח ע"ב,"ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלוקינו. לעומת זאת במדרש רבה איכה (פ"א פיס' לז) "מצינו שסילוקן של צדיקים קשה לפני הקב"ה יותר מחורבן בית המקדש" וא"כ אינה שקולה אלא קשה יותר מהחורבן- איך להסביר ?1. בעולה תפסו לשון הפסוק (במדבר, כ"ח, י') עולת שבת בשבתו, והם שני כבשים, ואין זה לשון יחיד באמת כמו שכתב רש"י (בתחילת פרשת וישלח) על פסוק ויהי לי שור וחמור, ובשעירים אמרו לשון רבים פשוט כפי צחות הלשון (וכמו שרגילים לומר חמישה שקלים (ולא חמישה שקל), אך בעשרים אומרים עשרים שקלים). וכן ביומא (לד עמוד ב') בשחר לובש פלוסין של שנים עשר מנה ובין הערבים של שמונה מאות זוז (ולא אמרו של שמונה מנה).
ואגב נוסח הספרדים עולת ראש חודש ושעיר עיזים.
2. ממה שאמרו שם לא למדנו אלא שהם שקולים, ואין הכי נמי ממקום אחר אפשר ללמוד ששקול יותר.
הרב רפאל מאזוז

יישוב הנוסח ראש-חודש הזה.

א. לאחר בקשת המחילה, לא הבנתי את הדמיון לאב הרחמן וכו': שם השמטת ה' הידיעה היא בשם העצם שאחריו לו תואר, והטעם פשוט שבלשון חז"ל הושווה דין חיבור סמיכות לחיבור שם ותואר (וכן מצינו בסידורים התימנים 'זה שיר שבח שלְּיום השביעי'), אך מה הדמיון לכאן שמשמיטים את הסומך? (אא"כ נאמר שכוונת מרן פה"ד נר"ו שדין 'הזה' כדין תואר השם, אך לפום ריהטא לא מצינו דוגמא שתאשר זאת, מלבד דעת המטה משה לומר בִּזמן הזה). ב. כעת התפרסמה שאלה דומה (מס' 14535) אך התשובה שונה: השאלה היא "הבא"ח בשנה ב' ויקרא, יד, כתב לומר ב"יעלה ויבוא" - ראש חודש, בלא ה"א. ומרן ראש הישיבה כתב בהערה שיש לומר ראש החודש , עם ה"א, שכך גם נכון עפ"י הדקדוק. מדוע בסידור של הישיבה כתוב כדעת הבא"ח?" וענה מרן פה"ד נר"ו "כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל." ואיני מבין, וכי הולכים בכל לפי גירסאות תפילת ישרים? בפרט שהיום נוסחאות הסדור הנ"ל נעקרות בעקבות נוסחאות הגרע"י זצ"ל, והוא סובר לומר 'הזה' (ילקו"י תשס"ד, תפלה ח"ב, קונטרס הנוסחאות הערה ס)?מה פירוש והוא סובר לומר הזה. אולי הכוונת לומר החדש?
אני לא עוקר נוסחאות מדעתי. כל נוסחא שנוכל למצוא לה יישוב כל-שהוא נשאיר אותה.
מצינו בתורה: יום השישי, יום השביעי.
ובמשנה: בית-דין הגדול שבירושלים (גיטין).
מדוע אי אפשר לומר ראש-חודש הזה?
מרן ראש הישיבה

הגבהת ספר תורה כאשר יש יותר מספר תורה אחד

השבת הוצאנו שלושה ספרי תורה ובהגבת הס"ת הגביהו רק את הראשון וכמו שזכור לי המנהג הוא להגביה את כל ספרי התורה שיצאו, כמובן התפללתי בבית כנסת לבני העדה התוניסאית, האם יש לרב דעה שונה ממה שנהגו?מרן ראש הישיבה נר"ו בירחון אור תורה (סיון התש"ן סימן קי"ח אות ג') כתב שראה בתונס שמגביהים רק את הראשון, וכפסק מרן השלחן ערוך (סוף סימן קמ"ז). ולגבי מנהג ג'רבא יש שנהגו כך ויש שנהגו כך, ראה באור תורה שם ובהערה שם, וכן באור תורה אלול התש"ן (סימן ק"ס אות ב').
הרב אדיר כהן

יעלה ויבוא לדעת הבן איש חי.

הבא"ח בשנה ב' ויקרא, יד, כתב לומר ב"יעלה ויבוא" - ראש חודש, בלא ה"א. ומרן ראש הישיבה כתב בהערה שיש לומר ראש החודש , עם ה"א, שכך גם נכון עפ"י הדקדוק. מדוע בסידור של הישיבה כתוב כדעת הבא"ח?כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל.
מרן ראש הישיבה

המתפלל מוסף של ראש חודש ביחיד עם תפילין

למה מי שמתפלל מוסף של ראש חודש ביחיד צריך להסיר את התפילין מעליו והרי הוא לא אומר קדושת כתריש כמה טעמים למה לא להתפלל מוסף של ראש חודש עם תפילין, עיין בשו"ת הרדב"ז חלק ד' (סימן פ') ולבוש (סימן כ"ה סעיף י"ג) ובכף החיים (שם סעיף קטן צ"ד) ולפי חלק מהטעמים גם תפילת לחש של מוסף אין לאומרא עם תפילין (בלי קשר לקדושת כתר) ועיין עוד בשו"ת ויען הכהן (חלק א' סימן ד').
הרב אדיר כהן

יום כיפור קטן לספרדים.

שלום וברכה לרב, ראיתי את המקור הנ"ל שהביא הרב פרי חדש משמיה דמהר"ם קורדוירו ז"ל שהיה קורא אותו כפור קטן האם יש מקור ברבותינו הספרדים לומר סדר וסליחות ותחנונים ביום זה?מהר"ם קורדובירו והפרי חדש הם גדולי חכמי ספרד.
הרב יהונתן מאזוז

אמירת פסוקים פעמיים בסוף ההלל

בסוף ההלל יש שאין נוהגים לכפול את הפסוקים של ״ברוך הבא בשם ה׳ ברכנוכם בשם ה׳. אל ה׳ ויאר לנו אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח. אלי אתה ואודך אלהי ארוממך. הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו״. ובסידור איש מצליח,כמו בעוד כמה סידורים, הפסוקים הנ״ל נכפלים. והשאלה היא, שנראה שהנוהגים לא להכפיל צודקים, כי הפסוקים נכפלים בתוך עצמם כבר, כגון: ״ברוך הבא״-״ברכנוכם״, ״בשם ה׳״-״בשם ה׳״, ״אל״-״ה׳״, ״אלי אתה ואודך״-״אלהי ארוממך״ ? המנהג לכפול כל הפסוקים הללו מקורו מהטור (סימן תכ"ב) שכתב שכן המנהג הנכון, ובכף החיים שם (אות מ"ג) הביא שכן צריך לנהוג גם לפי הקבלה.
וזה שהפסוקים עצמם כפולים, אינה סיבה שאנחנו לא נחזור עליהם, כי כך דרך הפסוקים לכפול העניין במילים שונות, ובפרט בשיר שבח והודאה. ומה תענה באנא ה' הושיעה נא / אנא ה' הצליחה נא, שהפסוק עצמו כופל העניין במילים שונות וכל ישראל חוזרים על הפסוק פעמיים (שהם ארבע)?
הרב רזיאל כהן

ברכה על ההלל בצנעה בראש חודש

אם אדם שנוהג לברך לקרוא את ההלל בראש חודש, ונמצא בבית כנסת שלא נוהגים לברך האם יכול לברך בצנעה בבית הכנסת?גם בג'רבא שהיו מברכים, זהו רק בציבור ולא ביחיד כידוע. ובפרט כאן בארץ שלא יברך.
רבני בית ההוראה

אמירת קדיש שלפני מוסף בראש חודש

בראש חודש כאשר מתחלף הש״ץ בין תפילה למוסף, מי אומר את הקדיש שלפני המוסף האם הש״ץ הראשון שהרי כתוב שהחצי קדיש הנ״ל חוזר על מה שהיה ובגלל זה גם אין הפסק בהורדת התפלין, ואם כן הש״ץ הראשון אמור לאומרו או שמא הש״ץ שעולה למוסף צריך לאומרו?המנהג פשוט שאומרו הש"ץ השני, כי תפלת שחרית כבר נסתיימה מכבר, ואמרו קדיש תתקבל, וקדיש שאחר קריאת ספר תורה, והחזן של מוסף כבר ניצב במקומו, על כן יאמר הוא הקדיש. (ובעיקר הכלל שהקדיש חוזר על מה שלפניו, עיין לרבנו מנוח ריש פרק ט' מהלכות תפלה. וצריך עיון).
הרב רזיאל כהן

לברך על ההלל בראש חודש בבית כנסת אשכנזי

פעמים רבות נשאלתי מיהודים בבית הכנסת שלנו (יוצאי תוניס וג'רבא שנקבצו מרחבי הנגב וגוש קטיף תובב''א), אודות מנהגם הישן לברך גם בראש חודש ברכה על ההלל כמנהג אשכנז בדורנו, האם כאשר יעלו להיות חזנים בבית הכנסת של האשכנזים יוכלו לחזור ולברך כמנהגם במושבתם (קיבוץ יוצאי תוניס וג'רבא) או שצריכים לחוש לדברי הרב בהקדמתו לברית כהונה כדעת מרן הגאון רבינו עובדיה יוסף זצ''ל?כדאי לא להיות חזנים בראש חודש. ואם במקרה היו חזנים יש לנהוג כמנהג בית הכנסת ולברך, מאחר שכן היה מנהגנו בחו"ל וכן דעת שני עמודי הוראה הרי"ף והרא"ש ועוד.
מרן ראש הישיבה

חנות

אוצרותינו - ויקרא

הרב עובדיה חן

מסע אל אוצרות התורה לאור חידושיהם ולקחיהם של רבותינו הספרדים "כל המכניס ספר זה לביתו, והוגה בו מדי שבת בשבתו, ימצא בו "עונג שבת" אמיתי" (מתוך הסכמת מרן ראש הישיבה שליט"א ).   לסקירה מלאה על הספר לחץ כאן
₪35הוספה לעגלה

מחזור ליום כיפור - גדול (אפור)

חלק ממעלות המחזורים - ביאורי הפיוטים, תזכורות חשובות בדקדוק הלשון, והלכות נצרכות. וכל זאת מלבד כל המעלות שבסידור "איש מצליח" הנ"ל.   _________________________ גודל המחזור גדול  22*14.5
₪30הוספה לעגלה

מגדולי ישראל - חלק ג’

מרן ראש הישיבה

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים ועד אחרוני זמנינו חלק ג' בין השנים ה' תר"ע - ה' תשכ"ב   סדרת הספרים "מגדולי ישראל" כוללת אסופת מאמרים מרתקת שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א במשך השנים על עשרות מגדולי ישראל מכל הדורות ומכל העדות, החל מרבי יצחק בן גיאת שחי בדור הראשונים, עד רבני דורנו מרן הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו זצ"ל. חשוב להדגיש כי אין מדובר בעוד ספר תולדות, כי-אם בסדרת ספרים, הכוללת ניתוח מדויק של אישיותם ושיטתם של גדולי הדורות, מזוית ראיה נדירה ומקורית, תוך ירידה לנבכי נפשם, מתוך היכרות מקיפה ועיון מעמיק בכתביהם. סקירה המשלבת מחקר תורני והערות עיוניות בהלכה, לצד פילוח תכונותיהם וגישתם ההלכתית וההנהגתית של גדולי הדורות לדורותיהם, ספר מרתק מסוג ספרו המפורסם של מרן החיד"א, 'שם הגדולים'.   בכרך זה העוסק בגדולי הדור האחרון, מופיע מטבע הדברים, ערך רב תוכן הכולל עשרות עמודים על דמותו תורתו ושיטתו של מרן הגר"ע יוסף, ובו מגולל  מרן ראש הישיבה רבנו מאיר מאזוז שליט"א לראשונה בין הדברים עשרות מפגשים והתכתבויויות יחד עם מרן זצוק"ל. מה שמפתיע בכרך הנוכחי, אלו הם הנספחים שנוספו על ידי צוות המכון להוצאת כתבי מרן הגר"מ מאזוז, שצירפו חילופי המכתבים בין הגר"מ מאזוז למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. מעיון במכתבים שנחשפו מתגלה קשרי ידידות חסרי תקדים המגלים על שיח תורני הלכתי ואף פוליטי שהיה קיים בין מרן הגר"ע לגר"מ מאזוז. בין המכתבים ניתן למצוא התכתבויות אישיות בין הרבנים, בהם מרן הגר"ע יוסף שולח את ברכותיו ואיחוליו להחלמתו של הגר"מ מאזוז, ומסיים בבקשה כי גם הגר"מ יתפלל בעדו. בין היתר נחשף מכתב בו מבקש הגר"ע יוסף מהגר"מ מאזוז שישלח לו הערות על ספריו "כאשר היה באמנה איתו".   לסקירה נרחבת על סדרת 'מגדולי ישראל' לחץ כאן
₪40הוספה לעגלה

הידעת

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0