האם מותר לברך שהכל אחר שנטל ידיו לסעודה?
בדיעבד כן. עיין הערות א”מ (משנ”ב ח”ב ע’ 152 הערה 1).
בדיעבד כן. עיין הערות א”מ (משנ”ב ח”ב ע’ 152 הערה 1).
כן, אא”כ היא עוגת טורט שקודם אפיתה היא מימית מאוד שבזה יש להפריש בחלי ברכה. והמברך יש לו ע”מ לסמוך.
לשואל הנכבד!
לפני שנענה על שאלותיך החשובות אני צריך להבין את שאלותיך כראוי יש בהם כמה דברים שלא הבהרת כראוי וכדלהלן:
בשאלה 1: כתבת שבגרעינים "הסברא הפוכה", נראה כוונתך שבגרעינים פסק מרן שעל מרין ומיתקן מברך שהכל, ואתה תמה למה לא בפה"ע כיון שבמתוקים מברך בורא פרי העץ, האם לזה כוונתך?
בשאלה 2: כתבת שודאי למג"א וכו'. האם כוונתך להוכיח שסברת מג"א היא גם בפירות שירדו בדרגתן לברכת שהכל, אם ברך על העץ יצא?
בשאלה 3: לא הבנתי מ"ש ששקדים מתוקים הנאכלים ע"י הדחק מברך שהכל, לא מצאתי דין כזה.
בבה"ת הצב"י אברהם חדאד ס"ט
א. "מנהג" הספרדים בזה אינו ידוע לי, אולם בכל ספרי פוסקי זמנינו הספרדים הביאו דברי החזו"א להלכה. אולם המיקל לחלל פחות משוה פרוטה בלא פרוטה חמורה, יש לו על מי לסמוך (עיין בסידור איש מצליח עמוד 787 שכ"כ בשם מרן הגרע"י שליט"א).
ב. מה אכפת לן מהשוק, והלא ודאי אדם שחפץ בלימון ורק בחציו, ויקנה עם חברו עמ"נ לחלקו כל אחד חצי, הלא יתחלקו במחירו שוה בשוה, וכי לחצי שקית במבה אין ערך ?
אין בו דין ערלה כיון שאינו מיועד לאכילה אלא לריח, או להטעים בתה. (קדושת הארץ ערלה פי"א הכ"ג).
יש להקל. אע"פ שהגולן והר החרמון הנה הנם חוץ לגבולות א"י שכבשם יהושוע, מ"מ הרי הם בכלל הבטחת הארץ לאברהם אבינו. וכתב מהר"י קורקוס (פ"א מהת' סוף הג') שאע"פ שלענין מצוות התלויות בארץ חשוב חו"ל, מ"מ לענין דירה בא"י חשוב א"י. וכפ' הגרש"ז ריוח נר"ו בספר גבולות השדה (פ"ח ה"ה). ובשו"ת שדה יחזאל מוצפי (ח"א סי' ה'). וכן עמא דבר.
לא צריך לברך שוב כיון שברכתם זהה ומסתמא דעתו לפוטרם. כן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן ר"ו סעיף ה') וזה לשונו: אבל מי שברך על פירות שלפניו והביאו לו יותר מאותו המין "או ממין אחר שברכתו כברכת הראשון" אינו צריך לברך. עד כאן לשונו.
חסידות מזמן שמבין מהות החורבן (ועושה זאת בלא בכפיה).
מותר כיון שכעת אתה ממתין, ואינך מתכוין להתחיל מיד.
כן. אלא אם כן הכסף נשאר סגור לטובת הילד (מקור נאמן חלק ב' סימן תשנ"ד).