ניקוד תיבת רב חסדא
לפי זכרוני שאלו את מרן ראש הישיבה שליט"א ואמר שאין לזה מקור רק כך המסורת שלנו.
- דף הבית
- שאל את הרב
שאל את הרב
סינון
אפס
רבנים
מרן ראש הישיבה (3601)
מורנו הרב משה לוי (0)
מורנו הרב צמח מאזוז (50)
מורנו הרב רחמים מאזוז (642)
הרב אליהו מאדאר (589)
הרב שלמה מועלם (372)
הרב מצליח מאזוז (930)
הרב אדיר כהן (2159)
הרב אמיר דאדוואנד (619)
הרב רזיאל כהן (1910)
הרב שלמה יהונתן מאזוז (967)
הרב יעקב כהן (631)
הרב יוסף פרץ (153)
הרב אדיר עמרוצי (4)
הרב יגאל כהן (33)
כנסים ואירועים (0)
הרב יצחק משה (5)
הרב אלדן כהן (64)
הרב עוזי מיימון (0)
הרב רפאל כהן (0)
הרב משה עטיה (78)
הרב ירון ביתאן (213)
הרב קניאל בוכריס (3)
הרב אברהם מאזוז (67)
נח בן צבי (0)
הרב תומר בוכריץ (0)
הרב יורם חדאד (57)
הרב עובדיה חן (4)
הרב משה שטר (158)
הרב יעקב מור (5)
הרב עמית גילברט (0)
הרב יוסף קויתי (0)
הרב יהונתן קויתי (48)
הרב ליאור כהן (11)
הרב אבטליון נעמן (0)
פיוטים (0)
הרב נסים מאזוז (33)
הרב יעקב מור והרב אריאל צברי (0)
הרב גיא מור (85)
הרב אריאל מימון (85)
הרב מאיר גבאי (281)
הרב שחר ישי (0)
הרב מלאכי כהן (0)
הרב לירן ישי (103)
הרב ג. רם (19)
הרב צוריאל רבי (25)
הרב אושרי חדאד (22)
הרב יאיר עזריה (0)
הרב אלעד עשוש (3)
הרב חנן קבלן (108)
הרב אריאל צברי (34)
כתב המערכת (31)
הרב ניר אריאל (1)
מרן הרב שלמה משה עמאר (0)
מורנו הרב יצחק ברדא (0)
הרב מיכאל סגרון (382)
הרב דוד עידאן (261)
הרב אורי כפיר (0)
הרב עובדיה מאזוז (6)
הרב יאיר סאלם (1)
הרב חננאל כהן (5)
הרב אביחי נחום (8)
הרב רז צבי הרשפינוס (61)
הרב יצחק מאזוז (14)
הרב משה חדאד (74)
הרב דקל כהן (39)
הרב אהרן מאזוז (400)
הרב אוריאל דניאל (19)
הרב יאיר שמילא (0)
הרב חנוך הכהן (1003)
הרב אברהם חדאד (47)
מערכת האתר (335)
הרב אהוד מולאי (0)
הרב אלעד עידאן (6)
הרב דוד חיים דיין (0)
הרב דניאל יהודה (0)
הרב רפאל מאזוז (14)
הרב דוד גדעון מאזוז (0)
הרב יהושע מנוחין (1)
הרב יוסף חיים נחום (13)
הרב שמואל עידאן (4)
הרב דוד עזרי (0)
הרב בנימין נקר (0)
הרב רחמים נמני (0)
רבי מיכאל סיטבון (0)
הרב רחמים אליה מאזוז (0)
הרב דוד דיין - R’ David Dayan (0)
הרב שמואל חורי - Rav chmoel houri (0)
הרב אלחנן עזרי (0)
הרב יניב נסיר (0)
רבנים שונים (2)
רבני בית ההוראה (1234)
הרב שגב ורדי (0)
הרב יעקב צמח מאזוז (6)
הרב עדן מיכאלי (0)
הרב אופיר טנזי (0)
הרב אהרן כהן (2)
נושאים
בדרך השם (90)
לימוד התורה (1184)
אמונה ובטחון (583)
השקפה (1731)
פרקי אבות (153)
תשובה (142)
פלא יועץ (60)
מוסר (330)
דרך הלימוד (187)
נפש האדם (3)
בחצרות קודש - אירועים ועוד (53)
כנסים ואירועים (326)
מרן שליט"א (128)
הקבלת פני רבו (12)
מהנעשה בישיבה (76)
ההילולא (29)
גדולי ישראל (397)
נשיא הישיבה מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל (43)
מרן הגאון הרב משה לוי זצ"ל (21)
הגאון הרב משה חורב זצ"ל (14)
רבי שמואל עידאן זצ"ל (0)
כללי (גדולי ישראל) (23)
רבי מאיר בעל הנס (5)
רבי שמעון בר יוחאי (12)
מרן הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל (4)
האדמו"ר מלובאוויטש זצ"ל (3)
מרן הגאון הרב בנציון אבא שאול זצ"ל (1)
הרמב"ם (3)
מרן רבנו רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל (2)
הגאון הצדיק רבי ינון חורי זצ"ל (2)
הגאון הצדיק רבי אליהו ענקרי זצ"ל (3)
בן איש חי (1)
מרן הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל (1)
מרן מייסד הישיבה רבי מצליח מאזוז זצ"ל (1)
מרן רבנו כלפון משה הכהן זצוק"ל (1)
רבנו הגדול מרן ראש הישיבה זצוק"ל (1)
גמרא ומשנה (264)
גמרא בעיון (519)
דף יומי (הרב מאדאר) (873)
משניות (338)
תלמוד בבלי (821)
עין יעקב (89)
תלמוד ירושלמי (41)
דף היומי בחצי שעה (2)
מסכת עירובין (133)
מסכת פסחים (120)
מסכת שקלים (21)
מסכת יומא (87)
מסכת סוכה (42)
מסכת ראש השנה (34)
מסכת ביצה (39)
מסכת ברכות (62)
מסכת שבת (156)
מסכת תענית (30)
מסכת מגילה (31)
מסכת מועד קטן (28)
מסכת חגיגה (26)
מסכת יבמות (121)
מסכת כתובות (111)
מסכת נדרים (90)
מסכת נזיר (65)
מסכת סוטה (48)
מסכת גיטין (89)
מסכת קידושין (81)
מסכת בבא קמא (119)
מסכת בבא מציעא (118)
מסכת בבא בתרא (175)
מסכת סנהדרין (112)
מסכת מכות (23)
מסכת שבועות (12)
דקדוק (598)
כללי הדקדוק (571)
ניקוד וכתיבה (701)
ביטוי האותיות (283)
נוסחאות (260)
דקדוק למתחילים (29)
האותיות (6)
כללי (בדקדוק) (49)
האיש משה (41)
הלכה (1424)
ברכות (1113)
תפילין (341)
צומות ותעניות (264)
צדקה (226)
סת"ם (471)
תפילה (2198)
ריבית (129)
ציצית (217)
נדרים ושבועות (77)
כשרות המטבח (943)
בית כנסת (168)
הנהגת האדם (481)
תספורת (55)
מצוות התלויות בארץ (306)
שמחות (465)
קריאת התורה (209)
דברי קודש (305)
אבלות (520)
כבוד הורים (95)
סעודה (197)
מצוות נוספות (324)
ברית מילה (10)
השבת אבידה (11)
שמיטה (42)
ברכת כהנים (18)
פדיון הבן (3)
מעשר כספים (5)
כללי פסיקת ההלכה (5)
פרוזבול (2)
נטילת ידיים (3)
כשרות (16)
הפודקאסט התורני (15)
זמנים חגים ומועדים (171)
חנוכה (210)
יום טוב (115)
שבועות (104)
פסח (494)
פורים (274)
טו בשבט (27)
בין המצרים (273)
יום כיפור (149)
ימי הרחמים והסליחות (59)
ראש השנה (209)
חודש אלול (104)
הושענא רבה (18)
סוכות (192)
ראש חודש (115)
ספירת העומר (180)
שמיני עצרת ושמחת תורה (29)
חול המועד (57)
תשעה באב (58)
ד’ פרשיות (9)
ארבעה צומות (8)
שובבים (4)
יום העצמאות (8)
יום השואה (2)
יום ירושלים (0)
הגדה של פסח (18)
ליל הסדר (13)
מכירת חמץ (1)
סליחות - הלכות ופירושים (5)
קריאת הסליחות (20)
יום שכולו תורה (0)
יום הבחירות - ז' בחשון התשפ"ג (21)
יום העצמאות תשפ"ג (5)
ממונות - חושן משפט (108)
בית דין וערכאות (130)
משפחה (226)
חינוך הילדים (308)
בינו לבינה (345)
שלום בית (108)
נישואין וגירושין (101)
נ"ך המבואר עם הגאון הרב מצליח מאזוז שליט"א (1)
ספר יהושע (0)
פרשת השבוע (206)
השקפה ומוסר מהפרשה (1235)
ביאורים וחידושים על הפרשה (1558)
חק לישראל | שמו"ת (54)
שבת (431)
מלאכות (917)
סעודות (232)
כבוד שבת (168)
תפילות השבת (251)
צאת שבת (96)
רפואה (54)
ערב שבת (168)
גוי בשבת (54)
חשמל (149)
הנהגות מוסר והשקפה (18)
משחקים (0)
טלטול חפצים (12)
קידוש (3)
הלכות שונות בהלכות שבת (38)
מוקצה (2)
מלאכת מכה בפטיש (3)
מלאכת טוחן (4)
מלאכת כותב (1)
מלאכת מלבן (3)
מלאכת צובע (3)
מלאכת סוחט (4)
מלאכת צד (1)
מלאכת גוזז (1)
מלאכת תופר (1)
מלאכת בונה (3)
מלאכת סותר (1)
מלאכת מוחק (1)
מלאכת מבשל (17)
מלאכת לש (1)
שונות (127)
כללי (2152)
צניעות (471)
מנהגים (750)
בין אדם לחבירו (751)
עיבור (81)
פיוטים (200)
באורי מילים (104)
שמות וענייניהם (385)
סגולות (45)
בריאות (5)
חלומות (7)
שיעורים בצרפתית - Cours de français (0)
פרשת השבוע ומוסר (צרפתית) - Parachat de la semaine et morale (105)
הלכה (צרפתית) - est allé (66)
חגים ומועדים (צרפתית) - Jours fériés et jours fériés (64)
גדולי ישראל (צרפתית) - Les grands d'Israël (14)
פרקי אבות (צרפתית) - Chapitres ancestraux (3)
צומות ותעניות (צרפתית) - jeûnes et pénitences (7)
תנ"ך (97)
טעמי המקרא (470)
טעמי נ"ך והפטרות (167)
לימוד הטעמים לפי פרשות - הרב אמיר דאדוונד (44)
קריאת תהלים (26)
קריאת מגילת אסתר (8)
עבור לשאלה מספר:
מאגר שו"ת (סה"כ 18148 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר
הוצאות כספיות של פניה לעורך דין
נראה שצריך לשלם עבור שכר טרחה לעורך דין, ואין חשש לערכאות בזה, שלא יעשה אדם ככל העולה על רוחו בשם התורה, ולכן אם העורך דין עדיין לא טרח בזה, רק קיבל על עצמו לטפל בזה, אז אין לשלם כלום, אבל אם התחיל לטפל וכן כבר שילמת לו, ולא יחזיר מה ששילמת, רשאי אתה לדרוש מהנתבע את ההוצאה ששילמת תמורת קבלה. כך הדין.
הנה מכיון שלא היה לו דרך אחרת להציל את שלו אלא בדרך זו ע"י הוצאה לפועל, שקודם צריך ללכת לעו"ד, אין זה אלא דעביד איניש דינא לנפשיה וכדאיתא בגמרא בבא קמא (דף כ"ז ע"ב), ונפסק להלכה בחושן משפט סימן ד' בהגה. נמצא שמה שפנה לעו"ד בהיתר פנה. ובלאו הכי יש פוסקים הסוברים שעורך דין אינו חשיב ערכאות כלל. ולכן עליו לשלם את ההוצאות של העורך דין.
קנה עלייה לתורה ועלה אדם אחר
אם זה האדם שקנה ולא עלה למפטיר מוכן לעלות עליה אחרת אז יש לו לשלם עבור מה שקנה המפטיר כמובן בהתחשב במחיר שקנה, שישלם פחות מזה כי בדעתו היה מפטיר במחיר שקנה אבל עכשיו שנותנים לו עליה שלא לפי רצונו אולי היה קונה אותה אבל לא במחיר של המפטיר, אך אם לא מעוניין לעלות לעליה שהציעו לו במקום המפטיר אינו חייב לשלם כלום. כל המצוות שנימכרות בבית הכנסת הם כעין מקח וממכר לכל דבר וענין אך יש בהם מדין נדרים ונדבות שחייב אדם לקיים אך אם נדר אדם על תנאי או נדב על תנאי אז אם לא נתקיים התנאי אינו חייב לקיים הנדר או הנדבה כ"ז בשו"ע יו"ד סי' ר"י וצריך גמירות דעת שלבו ופיו שווים ברגע שנודב איזה דבר לצדקה או נדבה אך בנד"ד מכיון שלא היה נודב אילו לא היו נותנים לו את העליה הנמכרת אז אין כאן מקח וממכר וממילא אין כאן גם נדר. ועי' בחו"מ סי' רי"ב וביו"ד סי' רנ"ח ס"ח בהגה.
לקזז מחובות לבית הכנסת בטענות שונות
אינך יכול לעשות זאת, שאין קשר בין מה שאתה חייב לבין הכסף שאספת, גם אם לא עשה הגבאי מה שהוחלט. ויש לדבר עמו, ואם לא יעזור יש לדבר עם הציבור. ומה שתרמת זה בגדר נדרים (אלא אם אמרת בלי נדר). ואם לא יעזור תבע אותו לדין תורה שיקיים את מה שהוחלט.
האם רשאי אדם לקזז משכר דירה עבור תיקונים בדירה?
א. בדרך כלל אם הדבר שהתקלקל הוא מחמת יושנו ותוחלת קיומו מוגבלת ל 3-4 שנים על המשכיר לתקן כי בשעה שחתמו השוכר והמשכיר כבר עברו השנים והוא הדין לגבי צביעת הדירה ששאלת. (הרמ"א סי' שי"ד ס"א) ב. הכל לפי ההסכם שנכתב ונחתם, ויש לו להסכם תוקף כמנהג המדינה אלא שיש לפעמים סעיפים בהסכם שאינם לפי ההלכה וגם לא לפי מנהג העולם ובזה יש לשאול. ג. אם התיקון שעשית הוא מחמת קלקול שנגרם אתה צריך לתקן ואינך רשאי להוריד משכר הדירה אבל אם הקילקול הוא מחמת התישנות או קלקול חיצוני כגון תיקון דוד שמש זיפות פיצוץ בצינור מים וכיוצא בזה כדאי לידע את המשכיר קודם שתתקן כי אולי יש לו משהו יותר זול שיתקן כי פעמים יש הפרשים גדולים בין בעלי המקצוע ואולי תצטרך לשלם את ההפרש אם הוא גדול.
תהליך של דיון בבית דין רבני
1. אין בית הדין פחות מג' ואפילו שלשתם אנשים פשוטים ובלבד שאחד מהם יודע ולמד בדינים אלו, אבל לכתחילה צריך שיהיו כל היושבים בבית הדין תלמידי חכמים וראויים (חושן שמפט סימן ג' סעיף ד') שעברו בחינות הסמכה לדיינות, וכבר נהגו בבתי הדינים שיושבים תלמידי חכמים גדולים אפילו שלא עברו בחינות בגלל היותם גדולי תורה ובעלי שם.
2. יש כמה בתי דינים שמקליטים הדיון אבל בדרך כלל הרוב לא מקליטים כי כותבים את מהלך הדיון בפרוטוקול.
3. כאשר באים בעלי הדין לבית הדין ומבקשים לדון מחתימים אותם ומקבלים מהם קנין שיקבלו כל פסיקה שבית הדין יפסוק. החתימה היא על שטר בוררות ואחד הסעיפים שם שאין בית הדין מחוייב לנמק את ההחלטה (בדרך כלל כותבים לעצמם חברי בית הדין את הנימוקים) רק הדיינים כותבים ההחלטה אם רוצים וכתבו תמצית הדברים להחלטה ואם אינם רוצים לא מחוייבים, אבל הדיינים חותמים את שמם בהחלטה כך נוהגים ברוב בתי הדינים.
לגבי התאריכים בתי הדין כותבים את יום ההחלטה אם אותו יום פסקו, אבל אם לא פסקו רק לאחר זמן כותבים את היום שפסקו בו, ובפסק מתיחסים לתאריך יום הדיון אם יש צורך.
2. יש כמה בתי דינים שמקליטים הדיון אבל בדרך כלל הרוב לא מקליטים כי כותבים את מהלך הדיון בפרוטוקול.
3. כאשר באים בעלי הדין לבית הדין ומבקשים לדון מחתימים אותם ומקבלים מהם קנין שיקבלו כל פסיקה שבית הדין יפסוק. החתימה היא על שטר בוררות ואחד הסעיפים שם שאין בית הדין מחוייב לנמק את ההחלטה (בדרך כלל כותבים לעצמם חברי בית הדין את הנימוקים) רק הדיינים כותבים ההחלטה אם רוצים וכתבו תמצית הדברים להחלטה ואם אינם רוצים לא מחוייבים, אבל הדיינים חותמים את שמם בהחלטה כך נוהגים ברוב בתי הדינים.
לגבי התאריכים בתי הדין כותבים את יום ההחלטה אם אותו יום פסקו, אבל אם לא פסקו רק לאחר זמן כותבים את היום שפסקו בו, ובפסק מתיחסים לתאריך יום הדיון אם יש צורך.
להתחתן אחרי גירושין פחות משלושה חודשים
אין שום היתר להתחתן לפני שיעברו 3 חודשים ועוד יומיים של יום הכתיבה יום הנתינה של הגט סה"כ 92 יום. מכיון שזו גזירת חכמים שהלכה כרבי מאיר בגזרותיו, כמו שכתוב בגמרא (יבמות מ"ב ע"ב וכן בכתובות ס' ע"ב) ואין זה משנה אם נתגרשה אפילו אחר יום אחד מיום הנישואין ואפילו אם היא זקנה או עקרה או אילונית או קטנה ואין זה משנה אם הוא חרד לדבר ה' או חילוני, ואפילו עשתה בדיקה. ומי שנושא אשה תוך 90 יום מנדים אותו, ויש אומרים שצריך לגרש אם הוא ישראל וכן נפסק בשלחן ערוך אבן העזר (סימן י"ג סעיף א', וסעיף י'). אבל מי שמחזיר את גרושתו אינו צריך להמתין שם סעיף ד'.
גניבת דיסק שמיעה מגוי
כתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן שמ"ח סעיף א): כל הגונב אפילו שוה פרוטה עובר על לאו דלא תגנובו וחייב לשלם, אחד הגונב ממון ישראל, או הגונב ממון של גוי. ע"ש. וא"כ אע"פ שרשת המוזיקה היא של גויים הרי עבר על לאו דלא תגנובו, אבל מכיון שדין השבת הגזילה בגוי הוא רק מדרבנן יש בזה משום קידוש ה'. לכן בנדון של 2 הדיסקים הוא כבר נענש בחוקותיהם ושילם קנס וממילא אין בזה אפילו מדרבנן, שהרי שילם בצורה כזאת שהרי קיבל הדין של דינא דמלכותא. אבל לגבי שאר הדיסקים הרי הדיסקים קיימים ויכול להחזיר ואינו צריך לחשב כלום, וכמו שכתב בשלחן ערוך חושן משפט (סימן שס"ג סעיף א): מי שגזל חמץ ועבר עליו הפסח או בהמה ונעבדה בה עברה או נפסלה מליקרב (קורבן), או שהיתה יוצאת לסקל אומר לו הרי שלך לפניך ומחזיר אותה בעצמה. ע"ש. אבל בנדון דידן שדין השבת הגזילה לגוי זה רק מדרבנן בודאי שאינו צריך לחשוב את המחיר שהיה בשעת הגזילה. ויש בזה קידוש ה' כאשר מחזיר הגזילה וה' יקבל תשובתו ברצון.
השם העיקרי לתפילה על אדם
מכיון שהתגיירה ונותנים לה שם יהודי, אפילו שמשתמשים עדיין בשם לועזי, יש להזכיר רק את השם היהודי. מזכירין את שם אמה אפילו שהוא שם גויי, ורק לענין גט יש מזכירין את השם שקוראים ומשתמשים אפילו שם לועזי.
להציע על חפץ מחיר יקר, על מנת להוזיל למחיר האמיתי
אם הדבר שמוכר הוא מוצר שישנו בשוק, והמחיר הוא שוה לכולם, אינו רשאי לעלות את המחיר, ויש בזה הונאה כמובא בחושן משפט (סימן רכ"ז), ומה גם שיש חוק שהמוצרים צריכים להיות מותגים במחיר, ואם מוכר יותר מהמחיר הנקוב זה פלילי. אבל אם המוצר אין לו שער קבוע, רשאי להעלות במחיר מה שירצה, ואין בזה הונאה, כמובא בבית יוסף (סימן ר"ט). אבל הרב בית חדש חלק עליו וסובר שיש בזה הונאה, אבל כתבו הפוסקים, אם מכיר את הקונה שתמיד דרכו לעמוד על המקח, מותר לומר לו מחיר גבוה ואח"כ ישתוה עמו על המחיר הנכון. ומה שכתבת "ואם הוא הסכם" לא הבנתי כוונתך, האם קבעתם מחיר בהסכם, הכל הולך אחרי ההסכם ואסור לשנות. ואם כוונתך שהסכים הקונה למחיר הגבוה וחושב שכך מחירו, צריך להודיעו באופן שהשער קבוע, כי יש בזה הונאה, וזכותו לבטל המקח. ואם זה מוצר שאין מחירו קבוע, אין צריך להודיעו, רק שלא יעבור את המחיר המקובל בשוק מעלה מטה.
+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב