Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18049 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

עיינתי בפסקי תשובות ח"ב (עמוד עא), ושם כתב שהמנהג גם בכה"ג שאין החתן בר מצוה בעל ברית מתפלל עמהם אלא רק נמצא שם אין אומרים תחנון. ויש מי שכתב שבאופן זה אם אפשר לבקש ממנו שיצא ויאמרו תחנון זה הכי טוב. מיהו כמובן צריך לבחון בעין השכל אם לא יפגע כשיבקשו ממנו לצאת.

כל מקום שכתוב "צריך" יש חובה לעשותו, רק שנחלקו האחרונים האם זה לכתחילה אבל בדיעבד אינו מעכב, או שגם בדיעבד מעכב. ועיין בשדי חמד (מערכת הצ' כלל ה') דמסיק שהכל לפי הענין. ומ"מ לכתחילה לכ"ע יש לעשותו. וע"ע ביבי"א ח"ג (אה"ע סי' כ"ו אות א').

יום שביעי לאבילות שחל בחג השבועות

ערב הרגל מבטל דבר אחד או שבעה או שלושים, לכן אם ערב הרגל פגע תוך שבעה הרי מבטל הוא השבעה אבל שלושים לא מבטל, ואם עבר השבעה היינו כשגמרו ויצאו מהשבעה ונכנסו לגזרת שלושים ובתוך כך פגע ערב הרגל אז מבטל השלושים. ומה שכתוב בשלחן ערוך (סימן שצט סעיף ג) שאם חל יום השביעי לאבלות בערב הרגל שעולה לכאן ולכאן, אין הכונה שמחמת "הרגל" ביטל גם השבעה וגם השלושים, שמחמת זה הסתפק כבודו במקרה שבא לפניו שהשביעי חל ביום החג, אלא הכוונה שם שעולה לכאן ולכאן היינו שמצד השבעה כיון שמקצת היום ככולו לכן כבר בבוקר יצאו מהשבעה ולכן מאותה שעה נכנסו לגזרת שלושים היות ונמצאים הם בערב הרגל קודם לרגל, הרי הרגל מבטל להם מה שלפניהם שזהו השלושים. ומימלא במקרה שלכם שהשביעי לאבילות הוא חל ביום חג השבועות, אם כן ערב הרגל פוגע בתוך השבעה שהוא היום השישי לאבילות שמבטל מהם רק גזרת שבעה בלבד ולא שלשים שעל"כ המקרה הנ"ל הוא מה שכתב מרן בשלחן ערוך (סימן שצט סעיף ח) שאחר עצרת מונה ט"ז (16) ימים ואז הוא יום שלושים.

ברכה אחרונה על אתרוג מורכב

בורא נפשות. דסוף סוף אתרוג הוא.

חימום מים בקומקום שחימם בו גוי

אין בזה שום בעיה. [כי מים ראויים לשתיה גם בלא שיחממו אותם ולכן בהרתיח הגוי מים בקומקום אין בהם משום בישולי עכו"ם כלל].

הסרת שיער בלייזר לגברים

עיין בשולחן ערוך (יו"ד סימן קפב) בהלכות "לא ילבש גבר וכו'" באורך מה מותר ומה אסור מהמבואר בגמ' יבמות (מח.) והנזיר (נח: – נט.) ובמכות (כ:) ובשבת (צד:) ועפ"ד רבותינו הראשונים שם.
והכלל העולה דכל דבר ש"דרך הנשים" לעשותו לשם נוי ויופי ואין דרך הגברים לעשותו הרי הוא אסור לעשותו לאיש משום "לא ילבש". והנה למיטב ידיעתי הסרת שיער בלייזר הוא דבר שדרך הנשים בלבד לעשותו לשם נוי ויופי ואין הגברים עושים כן, וא"כ הרי שיש בזה איסור לאיש משום לא ילבש להסיר שיער לשם נוי ויופי כבשאלה דידן שרוצה להסיר השיער שמעל לקו הזקן קצת מתחת לעיניים והכל לשם נוי בלייזר להוא דרך נשים בלבד.
מיהו אם אכן המציאות נהיה שונה וגם גברים מסירים בלייזר בכל העולם לשם נוי וכיו"ב אזי יהיה מותר גם לגברים הסרת שיער בלייזר במקומות המותרים כבשאלה דידן מעל לקו הזקן קצת מתחת לעיניים, מ"מ אם אינו כן או שאין המנהג כן בכל העולם שגם גברים מסירים בלייזר הרי זה בודאי שאסור כאמור. ואין חילוק בכל הנ"ל בין נשוי לבחור.

להשמיע לתינוק מנגינות כשאימו בשנת אבל

אם אין בזה שום הנאה לגדול, וכך באמת נראה, הרי שאין בזה משום איסור שמיעת שירים מחמת אבילות, דאינו שיר כלל רק להרגיע התינוק. וזה דוקא במובייל אבל להפעיל שיר על ידי טייפ או דיסק לכאורה יש בזה הנאה משיר ובודאי יש לאסור.

דקדוק בקריאת שמע

צריך לבטא האות ז' כראוי שלא תשמע כ – ש' שמאלית (היינו כ – ס') ואז המובן יהיה מלשון "שכירות". אמנם לא צריך להדגיש האות ז' לא ב-וזכרתם ולא תזכרו שהרי אין שם דגש, אלא צריך לבטא נכון האות ז' שלא תשמע תשֹכרו, ושכרתם. ולכן מדוייק בסידור איש מצליח שכתבו ליד "תזכרו" וכן ליד "וזכרתם" יתיז האות ז', ולא כתבו ידגיש כי אין שום דגש אלא "יתיז" שישמע אות ז' ולא אות ש' שמאלית כסמ"ך.

תרומות ומעשרות

1) מעשרים את כולם יחד כיון שהם מין אחד בפרט ששמעתי ממגדלים שהפלפלים הנ"ל גדלים על אותו שיח ממש שיש שיוצאים בצבע אדום ויש בצבע ירוק. ועיין עוד בספר קצירת השדה פרק ט' הלכה ה'. וכל זה הוא דוקא שכולם טבל ודאי או שכולם באו ממקום אחד אבל אם אדם קנה מחנות ירקות גמבות ופלפלים ויתכן שהגמבות באו ממקום אחר והפלפלים ממקום אחר ועל זה נאמר אין מעשרים מדאי על דמאי ולכן באופן כזה שקנה מחנות יעשר מכל אחד בפני עצמו.
2) בפאפאיה הגדלה בארץ ישראל שמפרישים ממנה תרומות ומעשרות ומחמירים בה שנות ערלה כידוע דמחלוקת גדולה היא אם היא מין אילן או ירק, לכן אחר שנות ערלה שאוכלים ממנה יפרישו ממנה המעשר שני ויתנו בנוסח ההפרשה דאם הוא צריך מעשר שני הרי הוא מעשר שני ואם הוא מעשר עני יהא מעשר עני וכדין אתרוג המובא בשלחן ערוך יורה דעה סימן שלא.
ולגבי בננה אין מחמירים לנהוג בה דין ערלה כלל גם במטע שנזרע תוך שלוש שנים ומחשיבים אותה לירק לכל דבר. עיין בזה בספר ברכת ה' (פרק ז' הערה 14) שנהגו בזה כהגאונים והרמב"ם, אם כן הוא הדין לענין מעשר שנלך בה רק על פי הלקיטה כירק.

מכיון שמרן הראשל"צ בשו"ת יבי"א ח"א (חלק או"ח סימן י"ט אות י"ט) התיר השימוש במכונת שמיעה בשבת, ובלבד שידליקנה ויכוין אותה מע"ש, על כן אין לה דין מוקצה כלל, וא"כ מותר בבוקר להרכיב אותה חזרה. וכן פסק בילקוט יוסף ח"ה (עמוד רכ).

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן