שאל את הרב

דעת מרן הראשל"צ הגרע"י שליט"א שצריך להשמיע לאוזניו אבל לא לאחרים, כמו שפסק מרן בש"ע (סימן ק"א) וז"ל: לא יתפלל בלבו בלבד אלא מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש ולא ישמיע בקולו בתפלתו (לאחרים). עכ"ל. ועיין מה שכתב בזה באורך בספר הליכות עולם ח"א (עמוד קנו). וכן פסק גם הגאון יצחק ירנן (ח"ז סימן ז') שכן ראוי להיות גם ע"פ הקבלה, ושהסכים עמו מרן ראש הישיבה שליט"א. עיין שם בדבריו הנעימים.

לדעת מוה"ר מנוחת אהבה זצ"ל ח"ג (עמודים ס-סא) מותר לחתוך שקית החלב בקצה השקית כנהוג (בכל יום) ואפילו בסכין או במספריים מכיוון שכל כוונת הפותח היא לרוקן את התכולה ולא לעשות פתח להוציא ולהכניס, על כרחך אין הדבר נחשב לעושה כלי ומותר, ואע"ג שאינו מרוקן כל תכולת השקית באותו זמן אלא מעט מעט ואפילו במשך יום או יומיים גם מותר דסוף סוף הוא רק מרוקן תמיד ולבסוף זורק את השקית, לכן מעיקרא נחשבת פתיחת השקית לקלקול ולא לפתח ומותר לעשות כן בשבת לצורך אכילה או שתייה.

1. עיין בספר ברכת ה' חלק ג' פרק יא, ותרווה צמאונך. יש לך גם דרך קצרה ללמוד בסוף הספר שם "תוכן הענינים" פרק יא שהובאו כל ההלכות ברצף בצורה מסודרת בלא ההערות. 2. "נמלכת בדעתך" שזה הפסק לגבי ברכה ראשונה, הכוונה שהחלטת שאינך יותר אוכל ושותה ולכן אם פתאום חזרת בך ורצונך להמשיך לאכול ולשתות אינך יכול להמשיך עד שתברך עליהם שוב ברכה ראשונה ומכל מקום מה שכתבת שאתה "חייב לברך ברכה אחרונה" זו טעות. אינך חייב לברך ברכה אחרונה כרגע אדרבה אסור לך כרגע לברך ברכה אחרונה על דעת שאתה רוצה להמשיך לאכול ולשתות אלא רק צריך אתה לברך ברכה ראשונה שוב על מה שאתה רוצה להמשיך לאכול ולשתות ואחר כך שתגמור כל אכילתך תברך על הכל ברכה אחרונה. ודע שכל זה שאמרנו שזה הפסק לגבי ברכה ראשונה אם החלטת שאינך אוכל ושותה יותר ואחר כך חזרת בך שצריך לחזור ולברך ברכה ראשונה, זה דוקא אם האכילה והשתיה היו בגדר "עראי" היינו פירות ירקות או שהיית צמא ורק שתית משקין אבל אם קבעת סעודה על פת או על חמשת מיני דגן כמו סעודת צהריים כצלחת מקרונים (פסטות) או קוסקוס או אפילו אורז שנחשב לסעודת קבע (לא דוקא אם מברך ברכת המזון) באופן זה אפילו החליט שלא לאכול ולשתות ונמלך יכול להמשיך בלא ברכה ראשונה כיון שהרבה פעמים קורה כך ואם כן נחשב כדרכו בכך ולא הוי כהפסק באופן זה. ועיין עוד בברכת ה' חלק ג' פרק יא הלכה ג. 3. אם החלטת אחר כך שאתה רעב ורוצה לאכול אתה יכול לברך ברכה ראשונה ולהמשיך לאכול כיון שלא תכננת כן לכתחילה אלא כך יצא בדיעבד שחשבת להפסיק וברכת ואחר כך שוב הרגשת רעב לכן אין בזה בעיה לברך ולהמשיך לאכול. ורק מראש כשיודע שרוצה להמשיך אסור לו לברך ברכה אחרונה על דעת לברך שוב ולהמשיך, ואגב גם בשבת אסור לו לעשות כן כי גורם הוא ברכה שאינה צריכה בידיים ואף בשבת לא הותר כן כדלהלן תשובה 4. 4. אסור לעשות כן גם בשבת כי גורם הוא בידיים לברכה שאינה צריכה, ולא נאמר הדין שהתכוונת אליו אלא אך ורק באופן שהיה תוך סעודה ואם יאכל פירות שאינם קשורים לסעודה ויברך עליהם ברכה ראשונה מכל מקום יפטרו בברכת המזון לגבי ברכה אחרונה לזה נאמר שבשביל להרויח עוד ברכה (היינו ברכה אחרונה) לא יאכלו בתוך סעודה אלא ישמרם אחר הסעודה ואין זה גורם "בידיים" לברכה שאינה צריכה אלא שממילא נוצר מצב שאינם קשורים לסעודה ואוכלם בפני עצמם אחר כך אחר ברכת המזון שבירך על סעודתו של שבת, וזה מה שמותר לעשות בשבת אבל לגרום בידיים כגון עקירה ממקומו שיצא לחוץ או לברך ברכה אחרונה על דעת להפסיק ולברך "שוב" בזה אסור גם בשבת. ועיין בכל זה בספר ברכת ה' חלק א' פרק א' הלכה ו'.

מרן הראשל"צ ביבי"א ח"ג (חאו"ח סימן ט' אות ה') כתב בסוף התשובה שם בסוגריים בזה הלשון: תפלה בכוונה מיושב, עדיף מתפלה מעומד בלי כוונה, כמ"ש המג"א סוף סימן צד. עכ"ל. ולכן בכה"ג שיש לאשה בעיות בכפות הרגליים והכאבים בעמידה מורידים לה הריכוז, עדיף לה להתפלל בישיבה בכוונה מלאה עד שירחם ה' ויחלפו הכאבים בעזרתו יתברך.