Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 18144 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

טלטול נשק בשבת

א. מבואר במשנה בשבת (סג ע”א) שאסור לצאת עם נשק מחוץ לעירוב, ברם לדעת ערוך השלחן (סי’ שא סעיף נא) כל זה אמור על סתם, אך אנשי צבא שדרכם בכך נחשב להם כלבוש ורשאים לחגור אותו ברשות הרבים, ויש שסמכו על דבריו (שו”ת דברי יציב או”ח סי’ קמח), אולם פוסקים רבים פקפקו על זה (אז נדברו ח”א סי’ ע, שמירת שבת פרק מא סעיף לב). ועוד שכל יצאה לסיור הינה בעלת חשיבות ביטחונית ולכן אף יציאה לישוב יכולה להכרך בכלל זה להיתר.
ולכן לאור כל הנסיבות הללו יש להיוועץ ברב היחידה שהוא כבר בעל ניסיון בשאלות מעין אלו ויוכל לענות לפי ראות עיני המורה.
ב. הכבישים הראשיים יתכן שהם בכלל גדר רה”ר לדעת מרן.

קל גרון בשבת

קל גרון היא תרופה לכל דבר ואינה מאכל בריאים, לכן אין לקחתה בשבת, משום חשש לשחיקת סממנים. אולם אם כאב הגרון גבר עד כדי שהוא מושבת מחמתו יכול לקחתה בשבת, ע”פ ש”ע (סי’ שכח סעיף לז), וראה בזה בספר חזון עבדיה שבת (ג עמ’ שסח). ויש מי שמיקל בקל גרון גם כאשר הכאב לא חזק משום שהוא רק משכך כאבים ולא מרפא עיין בשו”ת מחקרי ארץ ח”ב.

פירוש המילה תרועה

הגמ' שכבודו הזכיר היא בר"ה (ל"ג ע"ב) וכונת הגמ' שהקול של תרועה דומה לקול בכי והכונה היא: במשקל הנגינה ולא בקול ממש כמו שמשמע מרש"י שם.

וא"כ יוצא שקול השופר אינו קול בכי אלא כמשקל (קצב) הבכי. והוא עצמו קול נגינה.

האם נתנה לנו מצות תלמוד תורה להנאה

ישר כח על השאלה ועל הבקיאות הנפלאה. ומ"מ מה שהקדמת שת"ת כן ניתן להנאה, המעיין שם יראה שאין זה אלא חידושו של הט"ז עצמו אולם שאר האחרונים גם בהלכות נדרים וגם המשנ"ב באו"ח שכבודו ציין לדבריו לא קיבלו את חידושו. (לדוגמא ראה שם בש"ך ס' קנ"ה ובחידושי אמרי ברוך שם).

קריאת פרשת זכור ע"י חתן בר מצוה

לכתחילה עדיף שיקראו לאדם אחר שיעלה לפרשת זכור ויאמרו קדיש ואח"כ יעלו את חתן הבר מצוה לתורה ויחזרו ויקראו לו שוב את פרשת זכור ואח"כ יקרא הפטרה ולא יאמר קדיש (שכבר אמר העולה לפניו) כמש' בהלכות בתחילת תיקון סופרים איש מצליח.

ואם אין הציבור מסכים לפתרון זה אפשר להעלותו לכתחילה ויכוין להוציא את הציבור ידי חובה, וכמש' בחזון עובדיה שבת (ח"ב עמ' מ"ז).

טעם התורה שממשיכה לקרוא בשם יעקב ולא ישראל

שאלה יפה.

וכבר שאל זאת הגאון ר' חיים פאלג'י זצ"ל בספרו כל החיים (ערך יעקב) וענה לזה שכיון שכיון שאצל יעקב גם כל עמ"י נקראים בשם ישראל וע"כ אם התורה תאמר "אלוקי ישראל" ולא "אלוקי יעקב" וכיוצא בזה, יטעו הקוראים שכונת התורה לעם ישראל ולא ליעקב, ולכך אף שנשתנה שמו של יעקב לישראל התורה ממשיכה לקרוא לו בשם יעקב.

הערה בדברי רש"י (חולין ט"ו ע"א) ד"ה בשוגג יאכל במזיד לא יאכל

חזק ואמץ על הערתך הנכונה. וכן צריך להגיה ברש"י, וחפשתי גרסאות כאלו ולא מצאתי, מכל מקום הגהתך ישרה.

היתר מכירת כיסאות בבית הכנסת

כבודו מעיר הערה נכונה שלא טוב הוא שמוכרים את כל הכיסאות של ביהכנ"ס שעי"ז נגרם אי נעימות וחילול ה' כמו שהזכרת. וע"פ זה נוהגים בהרבה קהילות להשאיר שורה או שתים של כיסאות לאורחים.

אולם עצם המכירה לא השתנתה כלל מאז להיום שכמו שאז היו צריכים לכספי הכיסאות כדי להחזיק את ביהכנ"ס (שהוא כולל: תאורה, חשמל, חזנים, רב ביהכנ"ס, פעילויות ציבוריות, ניקיון ועוד) גם היום כך הוא על אף שהערייה מסייעת קצת.

וכן ראה בשו"ת משיב משפט (ח"א חחו"מ סימן ל"ה) שדן באורך בכל דיני מכירת הכיסאות ומתבאר מדבריו וכן משאר הפוסקים, שנהגו למכור לכולם כדי שיהיה להם לנוח שיהיה לקבועים מקום קבוע, ורק את החשובים הקצו להם מקומות מיחדים. אולם אין זה כלל עיקר המכירה, וזה ברור.

ולכן כמו שאמרו, בתחילה יש למכור כדי שלקבועים יהיה מקום קבוע שלא כל פעם יחפשו מקום בגלל אורח שבא פעם בשנה, אולם חובה גדולה להשאיר מקומות לאורחים.

השתמשות בתורה כתרופה רוחנית, מתי מותר ומתי אסור ?

חזק ואמץ על שאלתך הנכונה. ודע שכיוצא בזה הקשה הבית יוסף (יו"ד סי קע"ט עמ' תקל"ג) וראה שם שתירץ שכל מה שדיבר הרמב"ם שאסור להתרפאות בדברי תורה זה דוקא כאשר יש לו מכה או חולי שצריך רפואה, והוא עושה את התורה כתרופה, משא"כ כאשר הוא בריא רק משתמש בתורה כסגולה לשמירה על העתיד זה מותר. ותירצו הוא עפ"י הגמ' בשבועות (ט"ו ע"ב) שאמרה שמותר לקרוא ק"ש שעל המיטה ואין בזה חשש של מתרפא בדברי תורה, משום שע"י ק"ש הוא ניצול לעתיד מן המזיקין.

וא"כ הוא הדין בשאלתך שאת התפילין מניחין לשמירה מן המזיקין, ולא לרפואה של מכה קיימת.

סדר נטילת ידיים של בוקר

אם כאשר נוטל את ידיו יש לו צורך להתפנות לשרותים יטול ידיו בתחילה ללא ברכה ולאחר שיצא מהשרותים יטול ידיו לסרוגין בברכה. ואת הברכה יש לברך קודם הניגוב במגבת, ואם בטעות ניגב קודם הברכה יכול לברך בדיעבד לאחר הניגוב. [וכל זה מובא בפירוט מלא בשו"ת איש מצליח (ח"א סי' א')]

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן