81

עיון או בקיאות?

הרב עובדיה חן | לימוד התורה

מרן האיש מצליח: "הריני מחזיק טובה למר אבי היקר שהיה סוגר בפניי את ארון ספרי התנ"ך, המדרש והאגדה, על מנת שאעסוק בגמרא ומפרשיה, ולא בדברים הקלים שמושכים את הלב ומסיחים את הדעת מהעיקר ..."

print
אא

שאלת עיון או בקיאות, אינה שאלה חדשה. היא נדונה לפני שנים רבות, וכבר בש"ס מצינו את הדילמה "סיני או עוקר הרים?" (עיין הוריות י"ד ע"א). רובם נקטו בכלל של "טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת-יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹהִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם".

מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א בתולדות חיי אביו שנדפסו בתחילת שו"ת איש מצליח, התייחס לכך באריכות וכתב: "דרך חכמי ספרד הקדמונים ללמוד שני שיעורים, שיעור לעיון ושיעור לבקיאות. וע' בספר כללי שמואל להרב ר' שמואל בן סיריליו ז"ל (בתוך שו"ת תומת ישרים הישן, ויניציא שפ"ב) בסוף הקדמתו (דף ג' סע"א) וז"ל: והוי זהיר מאד לעיין בכל שבוע שתי הלכות קצרות ותפלפל בהם בכל מה שאפשר, בשביל שהפלפול יהיה קנין בידך, כי בהלכה ארוכה לא אפשר לפלפל כל הצורך, וכך היה המנהג בישיבת ספרד. ובשאר הימים היו לומדים בקיאים [צ"ל בקיאות], ובדרך הזה הפלפול והבקיאות היה עולה בידם. ועצה טובה היא לתלמידים לעשות הלכה קצרה בשני ימים לשבוע להכנס בעוצם הפלפול, לפי שהפלפול צריך מלמד כי לא נמצא כתוב בספרים, אבל הבקיאות אינה צריכה מלמד, כי בכל זמן יש ביד התלמיד לעשות עצמו בקי בקריאת רב אלפס ז"ל והפוסקים. והדרך שהיה למורנו הרב ר' יצחק די ליאון ז"ל שביום שני וביום חמישי היה לומד פלפול בהלכות קצרות בפרק ממסכתא אחרת, וארבעה ימים הנשארים היה לומד הלכה בכל יום ארוכה ומפלפל בה קצת פלפול, והיה לומד רש"י כולו על דרך הפשט בלא שמירה ופלפול. והדרך הזה יש בו תועלת גדולה לפלפול ולבקיאות. ע"כ. והעתיקו השל"ה בח"ד דף כ"א ע"ב (סוף חלק תורה שבעל פה) בשם ר' שלמה סודילו (אולי צ"ל שמואל סיריליו).

וסיים: ה' יראנו מתורתו נפלאות. ע"ש... וע"ע בפירוש החיד"א לספר חסידים (סימן רפ"ח) וז"ל: ובזה היו נוהגים הראשונים ז"ל ללמוד בש"ס בעת קבוע משום בקיאות, ועת לפלפל לירד לעומקה של הלכה וכו', ופירשו בזה הכתוב (ישעיה ח' ט"ז) "צור תעודה" לקשור התורה שתלמד דרך בקיאות, "חתום תורה" לפלפל לאסוקי שמעתתא, וזהו חתום תורה שזהו פסקן של דברים, על דרך ותו לא מידי. ע"ש. עכ"ד מרן שליט"א.

עם זאת, היו מגדולי ישראל שנקטו כי בשנות הבחרות, בהיות האדם פנוי מטרדות העולם הזה, מוחו נקי יותר, וקל אז יותר לתפוס וללכוד את חכמת העיון. ולכן למרות שיש לייחד זמן גם ללימוד הבקיאות, את עיקר הזמן והכוחות בימי התשחורת יש להשקיע בלימוד העיון, ובשנים המבוגרות יותר להשלים את החסר בבקיאות.

מעניין לציין כי אביו של מרן הגאון 'איש מצליח' - רבי רפאל מאזוז זצ"ל, היה מעודדו ללמוד בגיל צעיר עיון בתלמוד ומפרשיו, ופחות לעסוק בלימוד דברים קלים. ברישומיו שחרט בפנקסו על ימי ילדותו, זוכר לו רבי מצליח את חסד נעוריו זה, וכותב כדברים האלה: "הריני מחזיק טובה למר אבי היקר שהיה סוגר בפניי את ארון ספרי התנ"ך, המדרש והאגדה, על מנת שאעסוק בגמרא ומפרשיה, ולא בדברים הקלים שמושכים את הלב ומסיחים את הדעת מהעיקר. באומרו: 'היכא דעייל ירקא, ליעול בשרא וכוורי' [הכוונה: במקום ללמוד דברים קלים, לְמַד בדברי תורה קשים וחשובים]. ותודה לה', זכיתי להיות בקיא גם בתנ"ך וספרות המדרש, לשון העברית והדקדוק".

והדברים מדברים בעד עצמם!

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
249

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0