77

הלכות ימי בין המצרים ותשעה באב

רב אורח | בין המצרים

הלכות מובחרות לימי בין המצרים - ה' יהפכם לטובה אמן

print
אא

מתוך סידור איש מצליח לט' באב

תיקון חצות

מנהג כשר והגון מאוד ע"פ רבנו האר"י שבימי בין המצרים {החל מי"ז בתמוז עד ט' באב, ולא עד בכלל} ישב על הארץ אחר חצות היום ויאמר את סדר "תיקון רחל", שתוכנו קינות וצער על חורבן בית המקדש. לחץ כאן לצפיה בקריאת תיקון חצות היום על ידי מרן ראש הישיבה.

רחיצה

א. אין להתרחץ במים חמים בשבוע שחל בו ט' באב. (ש"ע סוס"י תקנ"א, יחו"ד ח"א סי' ל"ח). ומנהג יוצאי תונס וג'רבא שלא להתרחץ במים חמים מר"ח אב. (ונראה שיום ר"ח עצמו אינו בכלל האיסור, וכדלהלן בדיני כיבוס ואבילת בשר). ומ"מ מותר להתרחץ במים קרים. (יחו"ד שם). ואפשר לערב מעט מים חמים כדי שגופו יוכל לסבול את המים הקרים, אבל שלא יהיו בגדר מים חמים ואפילו לא פושרים. (מרן ראש הישיבה שליט"א, והובא בהגהות אי"מ על המשנ"ב שם. וכ"פ בשו"ת שערים המצויינים בהלכה סי' קי"ה). {ובערב שבת או לצורך טבילת אשה, לכל הדעות מותר לרחוץ במים חמים. רמ"א וכה"ח שם}.
ב. מעיקר הדין מותר להתרחץ בימים אלו בים ובברכה {כמובן כשאין תערובת של נשים וגברים יחד, ה' יצילנו}. (יחו"ד שם). ומ"מ למי שרחיצה זו שמחה מרובה עבורו, יש לו להמנע מללכת לים או לברכה מר"ח אב. שהרי משנכנס אב ממעטים בשמחה, ופירשו הראשונים שאין שמחים בו כלל. (עיין בשו"ת יצחק ירנן ח"א סי' מ"ד, ובמורה באצבעו אות רל"ב, ובהליכות עולם ח"ב עמ' קמ"ח). והיות שימים אלו מי"ז בתמוז מועדים לפורענות (כמבואר בש"ע סוס"י תקנ"א), לכן כדאי להמנע מללכת לים [ולצאת לטיולים] מי"ז בתמוז. (מקור חיים להרב חוות יאיר, והרב קנייבסקי זצ"ל,הובאו בפסקי תשובה עמ' צ"ג. וע"ע להרב פלאג'י הובר בשד"ח ח"ו עמ' תס"ה).
ג. ילדים קטנים מגיל ארבע ומעלה, דינם כגדולים לענין איסור רחיצה. אא"כ רוחצם כדי להסיר כינים מראשם. (כה"ח אות קצ"ז, וע"ע להלן שכ"כ הפוסקים בדיני כיבוס).

כיבוס

א. אסור לכבס בגדים, (וכן את מגבות הידיים ומפות השלחן), בשבוע שחל בו ט' באב, אפי' אם אינו רוצה ללובשם עתה. (ש"ע סי' תקנ"א עמ' ק"י). וכן בגדים שכיבס כבר אין ללובשם, וכן אין להציע סדינים מכובסים על המיטות. (שם, ויחו"ד ח"א סי' ל"ט). ומנהג יוצאי ג'רבא להחמיר בהלכות אלו מיום ב' באב. (ברית כהונה מע' רי"ש אות ט').
ב. וכיצד יוכל להחליף בגדים בתוך השבוע שחל בו ט' באב {או אחר ר"ח- למנהגנו}? בכך שלפני שבוע זה, {למנהגנו- לפני ר"ח}, וילבש כל אחד מהם כשעה. (יחו"ד ח"א סי' ל"ט). וכשהזמן מצומצם, יוכל ללבוש בבת אחת שתי גופיות ושתי חולצות וכדומה למשך כשעה. (מרן ראש הישיבה שליט"א, פסקי תשובות עמ' ע"ט). ויוכל להחליף בגדיו אף בשבת, באופן זה: בערב שבת ילבש בגדים מכובסים ומגוהצים לכבוד שבת קודש. ולמחרת בבוקרו של יום שבת לא יחזור ללובשם, אלא יקח בגדים אחרים מכובסים ומגוהצים. והבגדים שלבש בליל שבת יניחם למשמרת שיהיה לו מה להחליף בימות החול. ואם יש לו צורך ביותר בגדים מכובסים, יפשוט את הבגדים שלבש בבוקר, וילך לישון מעט שנת צהרים ביום שבת, וכשיקום ילבש בגדים אחרים מכובסים וילך להתפלל בהם מנחה של שבת, וישאר בהם עד צאת השבת. (יחו"ד שם).
ג. אסור לגדולים לכבס את בגדי הקטנים. ומ"מ תינוקות שמלכלכים תדיר (עד גיל ארבע, וארבע לא בכלל), המיקל לכבס את בגדיהם יש לו על מה לסמוך. ומ"מ לא יכבסו הרבה בגדי תינוקות יחד, אלא אחד או שניים. וכן נכון שיכבסו בצינעא.(בא"ח פ' דברים ה"ו, הערות אי"מ בסי' תקנ"א סי"ד, תורת המועדים עמ' קס"ג).
ד. אין לכבס כתם הנמצא על בגדו, אא"כ אין לו בגד אחר. (פסקי תשובות עמ' ע"ט).
ה. המתארח בבית מלון ורואה שהכסויים שם מכובסים, יניחם כשעה על הארץ וידרוך עליהם, וכך חשובים כמשומשים. (עיין בשו"ת מנחת יצחק ח"י סי' מ"ד, ובהליכות עולה ח"ב עמ' ק"מ). ועצה זו מועילה בשעת הדחק גם למי ששבח להכין בגדים לימים אלו כמו שבארנו למעלה.
ו. טלית קטן וטלית גדול, אע"פ שלא לבשם לפני כן, אם אין לו טלית אחרת, יכול ללובשם כדי לא לבטל המצוה. (שו"ת רב פעלים ח"ד סי' כ"ט).
ז. כשחל ט' באב בשבת ונדחה ליום א', מותר מעיקר הדין לכבס בגדים בין בשבוע שקודם ט' באב בין בשבוע שלאחריו. (הליכות עולה ח"ב עמ' קמ"ג). ולנוהגים להחמיר מר"ח אב, יש להחמיר מב' באב כבכל שנה.

גיהוץ

דינו ככיבוס, ואסור מן הדין בשבוע שחל בו ט' באב. ולמנהג ג'רבא יש לאסור מיום אחרי ראש חדש אב. (עיין ב"י סי' תקנ"א ד"ה גיהוץ, ובש"ע שם ס"ג)

תספורת

א. אסרו רבותינו להסתפר ולגלח בין שער ראשו בין זקנו בשבוע שחל בו ט' באב. ושפם שמפריע לו באכילתו מותר לספרו. ואסור לגדולים לספר את הקטנים. (ש"ע סי' תקנ"א סי"ב ואילך). ומ"מ מותר לסרק את ראשו או זקנו. (יחו"ד ח"ו סי' ל"ה). ומנהג יוצאי ג'רבא כדברי רבנו האר"י ז"ל שלא להסתפר ולהתגלח החל מי"ז בתמוז. (כה"ח בס' תקנ"א אות פ', ברית כהונה מע' ב' אות י"ב). ומנהג תונס להחמיר בתספורת מר"ח אב (ע"פ ספר בית יהודה עייאש). וכן נכון להורות לרבים, שלא יקלו להסתפר עד שבוע שחל בו ט' באב. ולפעמים כשחל ט"ב במוצ"ש נכנסים לט"ב כמו חתנים מגולחים, ונעשו ימי העומר חמורים יותר מימים אלו. (מרן ראש הישיבה שליט"א).
ב. כשחל ט' באב בשבת ונדחה ליום א', מותר מעיקר הדין להסתפר בין בשבוע שקודם ט' באב בין בשבוע שלאחריו. ומ"מ נכון שלא להסתפר בערב שבת הסמוך לט' באב. (תורת המועדים עמ' קנ"ג).

אכילת בשר

א. מנהג כל ישראל שלא לאכול בשר (בין בשר עוף בין בשר בהמה) מיום ב' באב עד מוצאי תשעה באב. (ש"ע סי' תקנ"א ס"ט וסי"א, קול סיני עמ' קמ"ו, ברית כהונה מע' רי"ש אות ז'). ומ"מ בסעודת מצווה כגון ברית מילה (אפי' דחויה), מותר למשתתפים לאכול בשר. ואבי הבן המוהל והסנדק רשאים לאכול בשר בכל סעודותיהם שביום זה. ובסעודת "ברית יצחק" הנערכת בלילה שקודם הברית אין לאכול בשר. (קול סיני שם). ובשר הנשאר מסעודות שבת או מסעודת ר"ח מותר להאכילו לקטנים אע"פ שהגיעו לחינוך (היינו שיודעים ומבינים ענין החרבן). וקטנים שאינם יודעים להתאבל על ירושלים מותר להאכילם בשר בכל ימים אלו, וכן לתינוק חולה קצת אפילו שהגיע לחינוך מותר להאכילו בשר בשבוע זה. (קול סיני עמ' קמ"ז, וע"ע בכה"ח שם אותיות קמ"ג וקמ"ד).
ב. חולה, גם שאין בו סכנה, מותר לו לאכול בשר בשבוע שחל בו ט' באב. וכן יש להורות היתר ליולדת תוך ל' יום. ולמינקת שתינוקה חלש, ולאשה שסובלת הרבה בהריונה. (קול סיני עמ' קמ"ט. שו"ת יחוה דעת ח"א סי' מ"א). ואינן צריכות לעשות "התרת נדרים" לפני אכילתם. (שם).
ג. תבשיל שנתבשל עם בשר, אסור לאוכלו בימים אלו אע"פ שרוצה לאכול רק את התבשיל ולא את הבשר. אך מותר לכתחילה לבשל ולאכול מקדרה בשרית כשאין בה בשר. (כה"ח סי' תקנ"א אות קמ"ב, מרן הראש"ל נר"ו הובא בתורת המועדים עמ' קפ"ג).

שתיית יין

יש שאינם שותים יין בשבוע שחל בו ט' באב, ויש שמוסיפים לאסור מר"ח אב. ומנהגנו להקל בשתיית יין אף בשבוע שחל בו ט' באב. (קול סי ני עמ' ק"ן, ברית כהונה מע' ר' אות ח').

שמיעת שירים

אין לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה החל מי"ז בתמוז. וגם קלטות שירה בכלל האיסור. אבל שירה בפה כשהיא דרך הודאה לשי"ת בלי כלי נגינה מותרת בימים אלו. ומ"מ במקום שמחת מצווה הנעשית בזמנה, כגון: בסעודת מילה (אך לא ב"ברית יצחק"), או בסעודת סיום מסכת, מותר לשמוע שירים המלווים בכלי נגינה. (יחו"ד ח"ו סי' ל"ד).

בניין

מר"ח אב אין לבנות בנין של שמחה, כגון: בית לחתונת בנו (אע"פ שעדיין לא קיים הבן מצות פריה ורביה), כשיש לו שהות לבנות זאת אחר ט' באב. וכן כל בנין שרוצה לבנות והוא רק לצורך נוחות והרחבה אסור. וכן יש להחמיר שלא לצבוע לסייד את הבית מר"ח אב. (ש"ע שם ס"ב, ותורת המועדים בעמ' קמ"ה).

נישואין

מר"ח אב עד התענית אין נושאין נשים (ור"ח עצמו בכלל האיסור) ואין עושין סעודת אירוסין. אבל מותר לעשות אירוסין או שדוכין בלא סעודה, אלא רק עם מיני מתיקה. (ש"ע רס"י תקנ"א, הליכות עולם ח"ב ריש פ' דברים) ומנהג ג'רבא ובבל שלא לישא אשה מי"ז התמוז. (ברית כהונה מע' ב' אות י"ג, בא"ח ש"ר פ' דברים אות ד'). ומ"מ בניהם הנמצאים בארץ ישראל יכולים להקל בזה כדעת מרן. (עיין יבי"א ח"ו סי' מ"ג).

לעוד מאמרים של רב אורח
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

רב אורח

12
121
38

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0