שו"ת בהלכות כיבוד אב ואם - חלק ג’

הרב מצליח מאזוז | כבוד הורים

החיוב לעמוד לכבוד האבא  ♦ לעמוד לאב או לאח הגדול בעליה לתורה ♦ כמה פעמים צריך לעמוד לכבוד ההורים? ♦ אב ואם שאומרים דברים שונים, למי לשמוע? ♦ הורים גרושים שמצוים על הבן דברים שונים ♦ ועוד.

print
אא

 

 שאלה: הזמנתי חבר מהישיבה לארוחת צהריים, ובאמצע הארוחה הגיע אבי מהכולל. אמרתי לו "שלום", וחברי העיר לי על כך שעלי לעמוד מלא קומתי. עניתי לו שזה לא בית הכנסת שצריך לעמוד לאבא. מה הנכון בזה? האם הייתי צריך לעמוד?

תשובת הרב: ובכן, אלו דברי מרן השלחן ערוך במפורש (סימן ר"מ ס"ז): "חייב אדם לעמוד לכבוד אביו". ואין הכוונה רק להידור שזו קימה קלה אלא לעמוד מלא קומתו, וכמו שמפורש בשלחן ערוך בהמשך (סימן רמ"ב סט"ז) לגבי רבו, ודין אביו הוא כרבו המובהק, שצריך לעמוד לו מלא קומתו. אמנם בתשובות והנהגות (ח"ג סימן רעו) כותב שהיום לא נהגו לעמוד לכבוד ההורים, כיון שהם לא רוצים שיעמדו לכבודם, וזה גם מטריח אותם ונחשב כעול כבד. אבל להלכה יש חיוב גם בזמננו לקום לכבוד אב ואם, וכל הפוסקים בלי יוצא מן הכלל כתבו את ההלכה הזאת, זה דברי מרן השלחן ערוך והרמ"א והראשונים והאחרונים. וכך כותב הרב בן איש חי (ש"ב פ' שופטים סי"א). וגם מרן הרב עובדיה ע"ה בהליכות עולם (ח"ח עמ' צה) נוקט בפשיטות שחייב לעמוד מפני אב ואם. וכך ההלכה למעשה. ולא רק זה, אלא גם אילו היינו אומרים שהאב מוחל על כבודו ולא רוצה שיעמדו לו, צריך לדעת שמבואר בפוסקים שבכל אופן הבן עדיין חייב לעשות הידור. מהרש"ל בספרו ים של שלמה (במסכת קידושין פ"א סימן ע"ב) כותב שצריך לעשות הידור, ומביא מה שהרא"ש (קידושין פ"א סימן נז) כותב על מהר"ם מרוטנבורג, שמאז שהתמנה לגדול הדור ורב העיר ביקש מאבא שלו שלא יבוא אליו, כי יש אומרים שהבן שהוא רב וגדול לא יעמוד לכבוד האב אלא האב צריך לעמוד לכבוד בנו, וכיון שזה ספק בגמרא במסכת קידושין (דף ל"ג ע"ב), לכך העדיף שלא יפגשו בכלל. ומהרש"ל שם שואל, מה הבעיה? שהבן ימחל על כבודו ורק הוא יעמוד לכבוד אביו. ומתרץ שהוא עדיין חייב לעשות הידור, ועל זה הוא לא יכול למחול לאביו. מובן מדבריו שגם מחילה לא מועילה בהידור. וכך מפורש גם בדברי הרדב"ז (ח"ח סימן קסה) שגם אם אבא מוחל חייב לעשות הידור. ועל כל פנים הדבר ברור ומוסכם להלכה, שהבן מחוייב לעמוד לאביו, בלי שום חולק וחילוק בדבר הזה. וגם אם האבא מוחל לבנו, חייב לפחות לעשות הידור.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: כאשר האבא או האח הגדול עולים לתורה, האם צריך לעמוד לכבודם בכל עלייה?

תשובת הרב: מרן השלחן ערוך (סימן רמ"ב סי"ח) כותב: "אם קראו לרבו לקרות בתורה בציבור, אינו צריך לעמוד כל זמן שרבו עומד וקורא בתורה, אלא רק כשהוא עובר לידו בלבד". ולכאורה אותו הדבר לגבי אביו, שרק כאשר הולך לעלות לתורה ועובר דרכו צריך לעמוד לכבודו, ואילו לאחר מכן יכול הבן או התלמיד לשבת במקומם. אבל אף על פי כן מרן החיד"א בספר לדוד אמת (סימן ה' אות לד) כותב שמקומות שנהגו לעמוד מפני רבו או אביו, כל זמן שהם עומדים וקוראים בתורה, נעשה הדבר חובה עליהם, שאם לא יעמדו נחשבים כמזלזלים בכבוד הורים ומורים. ומוסיף: ובכל כיבוד שנהגו העם, אם אינו עושה כן, הדבר דומה לביזוי. וכך כותב גם רבי חיים פלאג'י בספר חיים (סי' יא סכ"ג) ועוד פוסקים (עי' בחסד לאלפים סי' רמ"ב סק"ה, וע"ע בס' כיבוד הורים פ"ו), שהיות שהיום נהגו לעמוד לפני רבו במשך כל העליה, לכן מחמת המנהג צריך לנהוג בזה. והוא הדין לכבוד אביו. אבל מעיקר הדין החיוב לעמוד הוא רק כאשר האבא עבר לידו בדרכו לתורה.

לגבי האח הגדול, זה לא פשוט וברור שצריך לעמוד מפניו כאשר נכנס לבית, כי בשלחן ערוך (סימן ר"מ סכ"ב) כתוב "חייב אדם בכבוד אחיו הגדול", אבל השאלה אם הכוונה שצריך לעמוד מפניו ממש כמו אביו, או הכוונה רק לדבר בכבוד ולהשתדל לשרת אותו ולעזור לו וכיו"ב. ולהלכה, הרבה פוסקים כותבים שכיון שזהו ספיקא דדינא ויש אומרים שכבוד אח גדול זה דאורייתא, צריך להחמיר בדבר ולעמוד כאשר נכנס האח הגדול. אבל לגבי עמידה בכל משך הקריאה בתורה של האח הגדול, הדבר תלוי במנהג, מי שנהג להחמיר כמו החאלבים והפרסים - ימשיך בזה, ומי שלא נהג כמו למשל אצלנו - יכול להקל. לגבי אח גדול שנכנס לבית, ראוי לעמוד לכבודו, כיון שיש בזה דיון גדול בפוסקים. [עי' בדברי הרמב"ם (סוף פ"ו מהלכות ממרים). ולמרן החיד"א בשיורי ברכה (ס"ק יב) ובס' גדולות אלישע (סק"נ) ובשו"ת דברי יציב ח"ד (סימן קכ"ח) ובשו"ת אגרות משה (ח"ב מיו"ד ס"ס ק"ל) ובשו"ת שבט הקהתי ח"א (סי' רסב אות א) ובס' כיבוד הורים (פט"ז ס"ו). ע"ש].

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: אני לומדת ב"בית יעקב", והמורה לדינים לימדה אותנו שכל פעם שאבא ואמא נכנסים צריכים לעמוד להם. אבל זה מאד קשה לעמוד בכל פעם. לפעמים אני גם עולה לישון, ואמא נכנסת לחדר להרדים את האח הקטן וכיו"ב, וקשה לקום באמצע השינה, מה עלי לעשות? כשסיפרתי זאת לחברה בבנין, היא אמרה שבכלל לא צריכים לקום בכל פעם, ומספיק רק פעמיים ביום בלבד. מה באמת ההלכה?

תשובת הרב: מי שאמר שצריך לעמוד רק פעמיים ביום, זו אכן דעת הרמ"א (סימן רמ"ב סט"ז) שמספיק לעמוד פעמיים ביום, לגבי עמידה בפני רבו. ואלו דברי הגמרא במסכת קידושין (דף ל"ג סוף ע"א): אמר רבי אייבו אמר רבי ינאי, אין תלמיד חכם רשאי לעמוד בפני רבו אלא שחרית וערבית, שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים, כי קריאת שמע קוראים רק בוקר וערב, ולא יתכן שיעמוד לרבו כמה פעמים במשך היום. והרמב"ם (פ"ו מהלכות ת"ת ה"ח) פסק כך להלכה. וכמה פוסקים כותבים שגם לאביו די שחרית וערבית.

אבל הרי"ף השמיט את הקטע הזה בגמרא, והרא"ש (פ"ק סי' נו) הסביר שהוא השמיט בגלל שנראה בהמשך הגמרא שרבי אלעזר חולק על זה, כי הוא אומר שם שכל תלמיד חכם שאינו עומד בפני רבו נקרא רשע ותלמודו תשתכח ועוד, וממה שהוא לא נתן שיעור כמה צריך לעמוד, משמע שאין קצבה לזה, וכל פעם שרבו נכנס עליו לעמוד לכבודו. והפוסקים כותבים שבודאי הוא הדין לאביו, שבכל פעם צריך לעמוד, ושכך דעת מרן השלחן ערוך.

ולפי זה השכנה שכנראה היא אשכנזיה, אמרה לה שמספיק לעמוד פעמיים ביום, כמנהג האשכנזים, על פי הרמ"א. אבל לפי דעת מרן צריך לעמוד בכל פעם ופעם שהאבא או האמא נכנסים לבית. וכך פוסק מרן הרב עובדיה בספר הליכות עולם (ח"ח עמ' קד).

אבל הנערה כאן שואלת איך היא תעשה שיעורים ותלך לישון וכדומה, והרי האמא נכנסת ובאה בכל פעם? ובכן, אחד מתלמידי החכמים הגדולים בישיבה שאל על זה את מרן ראש הישיבה שליט"א, והרב ענה לו שמה שאמרו שצריך לעמוד בשעה שאבא ואמא נכנסים, לא הכוונה בכל פעם שנכנסים לחדר, אלא הכוונה שנכנסים לבית, וכל זמן שנמצאים בתוך הבית הרי הכל נחשבת קימה אחת. ואחרי זה ראינו שכך כותב ערוך השלחן (סימן ר"מ סכ"ד) במפורש, וזה הלשון שלו: "אם דרים בבית אחד או בחצר אחת, לא שייך קימה מפניו, רק בבואו מבית המדרש וכדומה כמובן". וכל הפוסקים שכתבו בענין הזה, כותבים שבכהאי גוונא זה אומדנא דמוכח שההורים לא רוצים שיקומו מפניהם בכל פעם. ומכל מקום זה פותר את הבעיה לנערה כאן, כי רק כאשר האבא או האמא הגיעו מהעבודה וכדומה צריך לעמוד לכבודם, אבל אחרי זה כאשר נכנסים ויוצאים כל רגע בתוך הבית, אין צריך לעמוד בכל פעם מחדש, גם לדעת מרן השלחן ערוך שאנחנו הספרדים נוקטים כמותו. והחידוש הזה פותר את הבעיה להרבה ילדים שיושבים בבית, ולפעמים עוסקים בענין מסויים או לומדים סוגיא בגמרא, וכל פעם האבא והאמא נכנסים לחדר וכיו"ב, שלא צריך לעמוד בכל פעם מחדש.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: בבית הורי שיחיו הסלון קטן, ואבי ביקש ממני לשבור את הקיר המפריד בין הסלון למטבח כדי שייראה סלון גדול, אבל אמי שתחיה מתנגדת לחלוטין, ואני בין הפטיש לסדן, מה עלי לעשות?

תשובת הרב: זו שאלה מצויה הרבה פעמים, שהאבא נותן הוראה מסויימת והאמא נותנת הוראה הפוכה. אמנם זה יכול להיות גם בילדים קטנים, שלפעמים יש חילוקי דעות בין ההורים, למשל האמא מקפידה מאד על שיעורי בית ואומרת לילד שהוא לא זז מהמקום עד שגומר את השיעורים, ואילו האבא אומר לו קודם כל לעלות לישון מוקדם ובבוקר יעשה שיעורים. וכן להיפך. אבל בילדים קטנים זה צריך להגיע להכרעת ההורים, ולא שייך להכניס את הילדים בזה. אבל כאן הבן הוא אדם בוגר, שאביו מבקש ממנו לשבור את הקיר המפריד בבית ואילו האמא מתנגדת לזה, בכל המצבים האלה מה עושים בזה? ובכן, זו הלכה בשלחן ערוך במפורש (בסימן ר"מ סי"ד): אמר לו אביו השקני מים, ואמו אומרת לו השקני מים, מניח אמו ועוסק בכבוד אביו. וזו גם גמרא מפורשת במסכת קידושין (דף ל"א ע"א). אמנם אם אפשר לקיים דברי שניהם בוודאי שיעשה את זה, אבל מדובר באופן שאי אפשר לעשות אלא או זה או זה בלבד. והטעם, הגמרא שם אומרת מפני שגם אמו חייבת בכבודו של אביו, וכיון ששניהם חייבים בכבודו, חובת הבן לבצע מה שהאבא אומר לו. אמנם אם הוא יכול לשכנע ולשדל ולדבר כמובן שזה הדבר הטוב ביותר, אבל במדה ואינו יכול עליו לשמוע בקול אביו.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

שאלה: הורי גרושים, ואבא שלי ביקש ממני לקחת לו את הרכב למוסך בכפר ערבי, כי שם המחיר ממש זול, ואילו אמא שלי שמעה והתנגדה נחרצות בטענה שזה מסוכן, ואמרה לי: אתה לא הולך לשם. מה עלי לעשות? והאמת היא שיש לי הרבה פעמים "פלונטר" כזה, שאבא מבקש ממני לבוא אתו לקניות, ואמא מבקשת ממני לבוא לשוחח איתה בבית, מה עלי לעשות?

תשובת הרב: ובכן, מה שדברנו בשאלה הקודמת זה על הורים שגרים ביחד. אבל לגבי הורים גרושים, מרן (שם) כותב: "אם היא מגורשת מאביו, שניהם שוים, ואיזה מהם שירצה מקדים". ואסביר את הדברים, בשאלה הקודמת אמרנו שהסיבה שצריך לשמוע לאביו ולא לאמו, היא משום שגם הבן וגם האם חייבים בכבוד האב, ולכן כשהאב אומר לבן הרי זה כמו שאומר לאם. ולפי זה כאשר ההורים גרושים הרי היא לא חייבת בכבודו של האב, וממילא הוא חייב בכבוד שניהם בשוה, ולכן מרן כותב שלאיזה מהם שירצה יקדים. והוא הדין גם בחלק השני בשאלה, לאיזה מהם שירצה יקדים. ואדגיש נקודה חשובה, האחרונים כותבים שאין הבדל מי ביקש תחילה, כי ברגע שעוד לא התחיל את המצוה הרי מי שרוצה יכול להקדים אותו. אבל אם הוא באמצע המצוה, למשל הוא באמצע הקניות עם האבא ופתאום האמא מתקשרת שיבוא אליה או להיפך, באופן כזה "העוסק במצוה פטור מן המצוה", ולא חייב לעזוב את האבא. ויותר מזה, מבואר בדברי הריטב"א (סוכה כה.) ועוד פוסקים (עי' בתשובת הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סי' סד, ולהרשב"ץ במגן אבות פ"ב מ"א), שהעוסק במצוה אסור לו לעבור למצוה אחרת, מפני שנראה מזלזל במצוה הראשונה. אבל כל זמן שלא התחיל באף מצוה, זכותו להקדים מי שירצה, ואין בעיה בזה.

אבל החזון איש (סי' קמ"ט אות ו') מחדש חידוש בזה, שמה שאומרים איזה מהם שירצה יקדים, זה רק כאשר שניהם מבקשים על דבר פעיל לקום ולעשות אותו, כגון להשקות מים לאב או לאם, לעזור לאבא בקניות או לשוחח עם האמא, לבנות סוכה עם האבא או להכין צרכי החג עם האמא, ובמקרים האלה לאיזה שירצה יקדים. אבל אם האבא מבקש בקום ועשה לעשות דבר מסויים, ולעומת זה האמא מבקשת דבר שב ואל תעשה, או להיפך, שב ואל תעשה עדיף. לכן במקרה בחלק הראשון בשאלה, לדעת החזון איש הוא מחוייב לשמוע בקול האמא, כי זה שב ואל תעשה, ולא יקח את הרכב למוסך ערבי. [דרך אגב, אם ההורים שנשואים ביחד בשלום ובשלוה והאמא לא דיברה כלום, רק שהאבא אומר לו ללכת לכפר ערבי והבן מפחד, במצב כזה בוודאי שהוא פטור ממצות כיבוד אב ואם, ואין ספק בזה. (היום יש כפרים ערביים שאומרים שזה לא מסוכן שם בכלל. והיום עקב ההגבלות של המדינה מחמת "מגפת הקורונה" יש כאלה שעושים חתונות בכפר קאסם, ועדיף להם מבית שמש כי אין סיכוי לקבל מכות מהשוטרים שם...).

ולכאורה אפשר להעיר מכאן על מה שאמרנו בשאלה הקודמת, שהאבא מבקש לשבור את הקיר והאמא אומרת לא לשבור, שצריך לשמוע בקול אביו ולשבור את הקיר, והרי לפי דברי החזון איש גם כאן שב ואל תעשה עדיף וצריך לשמוע לאמא. אבל באמת יש הבדל בין הדברים, כי אם הם נשואים ביחד הרי גם האמא צריכה לקחת פטיש ולשבור את הקיר ולשמוע בקול בעלה, ולכן לא אומרים בזה שב ואל תעשה עדיף. ומה שדיבר החזון איש, זה רק בהורים גרושים ל"א, שבהם יכול לשמוע בקול מי שירצה אם האבא או האמא, אבל אם האבא מבקש לעשות דבר והאמא לא רוצה שיעשה את זה, צריך לשמוע בקול האמא, ושב ואל תעשה עדיף. 

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מתוך התכנית מבית ההוראה ששודרה בערוץ "קול ברמה" ביום ראשון כ"ב תשרי תשפ"א, השידור ברדיו מועבר מדי יום ראשון בשעה 12:00 בצהריים, בית ההוראה פתוח 24 שעות, בטלפון: 03-5500228, התשובות שוכתבו בעלון הלכות מעשיות גליון קט"ו.

לעוד מאמרים של הרב מצליח מאזוז
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב מצליח מאזוז

899
654
5

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0