שו"ת בהלכות כיבוד אב ואם - חלק ב’

הרב מצליח מאזוז |

המשך מהתשובות המרתקות בהלכות כיבוד אב ואם  ♦ ההורים מבקשים עזרה בזמן השיעור או התנדבות ♦ רווק שרוצה לגור בדירה נפרדת מההורים ♦ לסייע להורים על חשבון העבודה והכסף ♦ אבא שנותן יותר כסף לאחד האחים ♦ ועוד. ♦ ♦

print
אא

 

שאלה: אני משתתף בשיעור תורה פעם בשבוע, וההורים שלי מבקשים שאני אקפיץ אותם לחתונה בדיוק בזמן השיעור, האם עלי לבטל את השיעור מפני מצות כיבוד אב ואם? בנוסף אני גם מתנדב פעם בשבוע בבית חולים, וגם בזה לפעמים ההורים שלי מבקשים באותו זמן שאבצע להם קניות וכדו', מה עדיף?

תשובת הרב: אענה על שאלה שאלה. לגבי השאלה הראשונה על שיעור תורה, בוודאי שאם הוא יכול לעשות את שני הדברים ביחד, דהיינו שיכול להקפיץ אותם לפני או אחרי וגם להשתתף בשיעור, עליו לעשות את זה. אבל השאלה אם אי אפשר לעשות את שני הדברים ביחד, אלא או שיעור תורה או כיבוד אב ואם. והנה מרן בשלחן ערוך (סימן ר"מ סי"ג) כותב: "תלמוד תורה גדול יותר מכיבוד אב ואם". והראיה לכך, שיעקב אבינו ע"ה נענש על שהלך לחרן כדי להתחתן מפני שביטל כיבוד אב ואם, אבל על אותן ארבע עשרה שנה שהיה בבית שם ועבר ולמד תורה לא נענש, ומכאן למדו רבותינו שגדול תלמוד תורה יותר מכיבוד אב ואם. ואף על פי כן הרב פרי חדש (ליקוטים ס"ק יג. וע"ע בפתחי תשובה סק"ח) כותב שזה מדובר דוקא בדבר קבוע, למשל בחור שההורים שלו אומרים לו לא ללכת ללמוד בישיבה כי הם צריכים אותו לידם לעזרה בקניות וכדומה, שבזה אין צריך לשמוע להם כי גדול תלמוד יותר מכיבוד אב ואם, אבל בדבר חד פעמי, עליו לקיים את המצוה של כיבוד אב ואם אף שיתבטל מתלמוד תורה, והרי זה כמו מצות נטילת לולב ולימוד תורה שבוודאי על האדם ליטול לולב. לכן גם כאן, אם ההורים ביקשו ממנו דבר חד פעמי, צריך לעשות את המצוה הזאת למרות שיתבטל משיעור תורה, אבל בדבר שחוזר על עצמו בקביעות, הרי שפטור מכיבוד אב ואם, ועליו להשתתף בשיעור תורה. זה דברי פרי חדש והעתיקו אותו האחרונים. ולגבי השאלה השניה על התנדבות בבית חולים, האחרונים (עי' בספר ערוך השלחן סעיף ל"ו) מדייקים מדברי מרן (סעיף י"ג) שרק תלמוד תורה גדול מכיבוד אב ואם, אבל להתנדב בבית חולים למרות שזו מצוה יקרה וגדולה, בכל זאת מצות כיבוד אב ואם גדולה יותר, ולכן אם אומרים לו שלא יילך להתנדב בבית חולים אלא יעשה אתם קניות, אפילו אם הוא רופא מומחה שיודע לתת חוות דעת וכיו"ב, הרי שעליו לבצע להם מה שמבקשים ממנו ולא לעשות את החסדים האלה. אבל אני חייב לסייג את דברי, שזה דוקא אם ההורים הודיעו לו לפני שהלך לשם, אבל אם הוא כבר באמצע המצוה בבית החולים (כמו שמצוי היום הרבה נשים שאינן עובדות והולכות להתנדב ב"מעייני הישועה" במחלקת יולדות וכיו"ב), פטור מלשמוע להורים שלו לעזוב הכל ולבוא אליהם, כי הכלל במסכת סוכה (כ"ה ע"א) "העוסק במצוה פטור מן המצוה". בראש השנה האחרון פורסם בשם הרב זילברשטיין שדן בנושא מענין מאד, על אדם מבודד שלא יכול ללכת לבית הכנסת וביקש מתוקע שיבוא ויתקע לו בשופר, אבל גם האמא של אותו התוקע ביקשה שיבוא לתקוע לה בשופר, ואין לו אפשרות לתקוע לשניהם אלא לאחד בלבד, מה עליו לעשות? לכאורה צריך לתקוע לאותו אדם כי הוא חייב בזה, ואילו אמא שלו פטורה ממצות תקיעת שופר כידוע, ואם היא שומעת הרי זה בגדר "שאינה מצווה ועושה" (ב"ק דף פ"ז ע"א), כי היא לא חייבת בכלל. אבל הרב זילברשטיין אומר, שדוקא אם הוא כבר התחייב לאותו אדם הרי העוסק במצוה פטור מן המצוה, אבל אם הוא לא התחייב עליו ללכת לתקוע לאמא שלו, כדי לעשות לה נחת רוח, אע"פ שעל ידי כך הוא יבטל מאותו אדם מצות תקיעת שופר מדאורייתא.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

שאלה: אני כבר בחור גדול, אך לצערי עדיין לא התחתנתי, ואני מעוניין לשכור דירה ולגור בנפרד בשביל הפרטיות והשקט שלי, האם זה טוב או שיש בזה בעיה כל שהיא?

תשובת הרב: לצערנו הרב זו שאלה מצויה, שהרבה בחורים שעדיין לא זכו לחופתם ורוצים לקום וללכת לשכור דירה. ובאמת שיש בזה בעיה של כיבוד הורים. וכנראה שהדבר הזה לא חדש מהיום, כי הפוסקים מזכירים את זה. הגאון יפה ללב (ח"ג סימן ר"מ אות ט"ז) כותב שע"פ דברי ספר חסידים (סימן תקפ"ז) לכתחילה האדם צריך לגור ביחד עם ההורים שלו, כי יותר טוב להם שהבן נמצא אתם, וגם כדי שיוכל לשמש אותם. והנה יעקב אבינו ע"ה שעזב את ההורים שלו כדי להתחתן, בכל זאת כיון שבזמן הזה לא גר ביחד עם ההורים שלו, נענש שיוסף נעלם ממנו עשרים ושתים שנה. רואים מכאן שיש ענין לגור על יד ההורים, כל זמן שהדבר מתאפשר לו כמובן. אמנם לפעמים יש מקרים שדוקא מפני כיבוד הורים טוב שיילך לדירה אחרת, כגון שהאדם רואה כמה דברים מתנגשים ביניהם, ואדרבה יש צער להורים שהוא נמצא אתם בבית. ולפעמים זה בגלל שהאמא כל היום רואה אותו שהוא לא נשוי וחסר מעש וכדומה, "ובן כסיל תוגת אמו" (משלי י' א'). במקרים כאלה אין הכי נמי, עדיף שישכור דירה לעצמו במקום אחר. אבל באופן כללי צריך לדעת, שהאדם נענש על שלא קיים מצות כיבוד הורים גם בדבר הזה, כדי שיוכל להיות אתם ולשמש אותם בכל עת שיצטרכו לזה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

שאלה: אנחנו זוג צעיר ויש לי יותר פנאי, ומדי פעם אני עושה שעות נוספות בעבודה עם שכר נאה, ולא פעם קורה שההורים מבקשים ממני כל מיני שליחויות, וזה על חשבון העבודה שלי. ולפעמים קורה גם שאבי מבקש שאלך איתו לביטוח לאומי או לרופא בשעות העבודה בבוקר, ואני מפסיד כסף מזה, האם אני חייב לעשות זאת?

תשובת הרב: אמנם לפי ההלכה האדם חייב להאכיל ולהשקות את אביו ולתת לו כל מה שצריך, אבל מרן (סימן ר"מ ס"ה) כותב שזה דוקא מהכסף של האב, ולא שהבן צריך להוציא מכספו הפרטי ולשלם עליו. אלא אם כן אין לאביו כסף, שאז הבן שיש לו אפשרות יתן לו מדין צדקה, כמו כל מצות צדקה. אבל מעיקר הדין הבן לא חייב להוציא כסף מכספו בשביל האב והאם. אבל מרן שם ממשיך: כל זה להוציא כסף בפועל, אבל חייב לכבדו בגופו, אע"פ שמתוך כך הוא מפסיד יום עבודה ולא יהיה לו מחר מה לאכול, וממילא יצטרך לאסוף כסף ולחזר על הפתחים, בכל זאת עליו ללכת היום ולעזור לאביו ואמו, אלא אם כן אין לו היום אוכל שצריך ללכת לעבוד היום. ולפי זה יוצא במקרה הזה, כאשר הוא עובד שעות נוספות לקבל שכר נאה, וההורים מבקשים ממנו שליחויות בזמן הזה, צריך לוותר על השעות הנוספות הללו בשביל לעשות רצון אביו, שהרי הוא לא מוציא כסף מכיסו רק שלא מרויח משעות העבודה. אבל אם זה בשעות העבודה בבוקר וכדומה, אמנם מפשט דברי מרן (סעיף ה') משמע שהוא מחוייב גם בזה, אבל הגאון הרב וואזנר ע"ה בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' קצ"ז) והגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (כרך ט סי' כ"ו) כותבים שיש הבדל בין הזמנים, כי בזמנם אדם היה עובד בעבודה בכל יום ויש לו מזה אוכל למחר, ואם לא יבוא היום לעבודה מחר תהיה לו עבודה אחרת, אבל היום בזמננו אנשים עובדים מסודר עם חוזים שנתיים וכדומה, ואם יזגזג בעבודה יש חשש שבעל הבית יפטר אותו מהעבודה, לכן הרב שבט הלוי (שם) ועוד כותבים שבאופן כזה שיודע שיפגע לו מקום הפרנסה האדם פטור מכיבוד אב ואם, כי לא חייב לאבד מקור פרנסתו לצורך זה. אבל אם הוא עובד יומית בלבד, חייב ללכת ולעזור להורים ומחר יבוא לעבודה. במקרה שעובד בעבודה קבועה ובשעות נוספות, בדרך כלל זה רק בהתנדבות בלבד ואין הקפדה על זה, ואם לא יעבוד בשעות האלה לא יפטרו אותו מהעבודה, באופן כזה עליו לוותר לצורך כיבוד הורים, אף שמפסיד את הכסף של השעות האלה.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

 

שאלה א': ההורים שלי אוהבים את אחי יותר ממני, ולכן תמיד מקפחים אותי ומפרגנים לו, ואני אספר קצת: אחי עובד בעבודה יותר מסודרת אבל אשתו רוצה תמיד הכל חדש, והוא הולך ו"מתבכיין" לאבא שלי שהוא חייב להחליף סלון, והם נותנים לו. וכך כל פעם סיפור אחר. לעומת זאת המצב שלי ממש קשה, ואני מבקש עזרה והם מתעלמים או שזורקים לי 200 ₪ בלבד. ולכן אני כועס עליהם, ואז אמא שלי צועקת עלי ולא מדברת אתי, עד שאחותי משכינה שלום בינינו. וכל פעם זה חוזר על עצמו. ואני אומר לאחותי: אם ההורים שלי יש להם משהו נגדי ואינם אוהבים אותי אינני חייב לכבד אותם. האם אני חייב לכבד אותם למרות שהם ממש "לא פיירים" אתי?

שאלה ב': כל המשפחה כלומר אבי וכל הבנים עבדנו יחד בעסק משותף, כל אחד השקיע סכום כסף בעסק, זה הצליח מאד ויש הרבה רווחים, ובעקבות מגפת ה"קורונה" החלטנו לסגור את העסק כדי שלא נצבור חובות ויהיו הפסדים. אתמול ישבנו לחלק את הכסף, ואבא שלי הלך לטובת אחד האחים שלדעתו עבד קשה יותר והוא צריך לקבל יותר כסף. אחי הצעיר התקומם על כך, ואני הערתי לו שישתוק כי זהו כיבוד אב ואם, והוא טען "מה הקשר? הכסף שלי למה שיקחו לי?" מי צודק בזה?

תשובת הרב: אלו שאלות חשובות ומצויות מאד. לצערנו הרב שתי השאלות קורות בהרבה בתים ובסיטואציות שונות. ואני חושב שהרבה בחורים לא מבינים מה הבעיה בזה, אבל "בתוך עמי אנכי יושבת" (מלכים ב' ד' י"ג), ואנחנו נמצאים בקהילות שונות, והרבה פעמים מגיעים אלינו הסיפורים של תחושות ואי צדק לגבי הילדים שלהם, אם לגבי חלוקה או מתנות או רכוש וכדומה, ובאים להרבה מריבות (וגם עם הכלות וכדומה). מה ההלכה בדברים האלה? מרן בשלחן ערוך (סימן ר"מ סעיף ח') כותב: "עד היכן כיבוד אב ואם? אפילו נטלו כיס של זהובים שלו, והשליכו בפניו לים, לא יכלימם ולא יצטער בפניהם, ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק". עד כאן. ואתחיל בשאלה השניה, כאשר סגרו עסק משותף והאב החליט על אחד האחים שמגיע לו יותר, ואילו אח אחר טוען שגם הוא עבד קשה וזה כסף שלו ולא רוצה לוותר על זה, הרי מדובר כאן על הכסף הפרטי שלו, וא"כ זו מחלוקת מרן והרמ"א (שם), שלפי דעת מרן גם כאשר לקחו ארנק של זהובים של הבן וזרקו לים עליו לשתוק, ולעומת זה לדעת הרמ"א אם זרקו את הכסף שלו יכול לעמוד על כך. והוא כותב כך: "ויש אומרים שאם רוצה לזרוק מעות של בן לים, יכול למונעו, שהרי אינו חייב למונעו רק בשל אב". ולהלכה למעשה, כותבים בהוראה ברורה (שם) על פי האחרונים, במקרה של השאלה הנ"ל, שמצד אחד הדין שלכתחילה על הבן לשתוק, ובאותו הזמן ידבר בנחת ולא יצעק ולא יכלים אותו, אבל מצד שני לאחר מכן רשאי הבן לתבוע את אביו בכבוד לדין תורה כדי שישלם לו את זה. אלא אם כן הבן חושש שאם לא יעמוד על כך באותו הרגע, לא יהיה לאב מאיפה לשלם לו או שלא תהיה הוכחה על כך, והוא יפסיד את כספו, באופן כזה אפשר להקל לעמוד על כך נגד דעת אביו. לעומת זה, בשאלה הראשונה לגבי אב שנותן מתנות יותר מהנכסים שלו לאחד הבנים יותר מכולם, צריך לדעת שזה הדין המפורסם בגמרא במסכת קידושין (שם): שאלו את רבי אליעזר עד היכן מגיע כיבוד אב ואם? אמר להם, אפילו אביו לוקח לו ארנק של זהובים וזורק אותו לים, אסור לבן לומר שום מלה כלל. וזה מוסכם בין למרן ובין להרמ"א שם, כי בכסף של ההורים אין זכות לבן להרהר אחרי זה כלל. ומרן כותב כך: "לא יכלימם ולא יצטער בפניהם", כלומר לא רק שלא יבייש אותם על זה, אלא אפילו לא יראה שיש לו צער מהפעולה הזאת, ולא יביע שום טרוניא על זה. "ולא יכעוס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק". אמנם זה נסיון גדול מאד, אבל צריך לדעת שהשם יתברך הוא שהביא לנו את מצות כיבוד אב ואם. והנה עשיו זכה לכל המתנות בניגוד להגיון, רק בגלל שעשה מצות כיבוד אב ואם. והמצוה הזו כל כך גדולה, שהרי הקב"ה השוה כבודו לכבוד אביו ואמו, שנאמר "איש אמו ואביו תיראו" (ויקרא י"ט ג'). ולכן צריך להיזהר בזה מאד.

.

אסיים במלה אחת לכל בני התורה. אפשר לשאול כל אבא: מהו הכיבוד הגדול ביותר בעיניך? והוא יענה שהוא רואה את הבן שלו מגיע לבית ויושב ולומד בהתמדה. אבא הגאון הגדול הרב צמח מאזוז שיחיה, המנהל הרוחני של ישיבת כסא רחמים, כל הזמן אומר לתלמידים: "תדעו לכם, אבא שולח את הילדים שלו לישיבה, ועושה מסירות נפש, ועמל יום ולילה לפרנסה, ומה הוא רוצה? לראות את הבן שלו תלמיד חכם שמנצל את הזמן". לכן בן שמגיע לבית ויושב ולומד ושוקד ומתמיד, שיידע לו שהוא קיים את הדברה בלוחות "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" (שמות כ' י"ב). אשריו לבן תורה ששומר על הזמן, בבין הזמנים ובשבתות חופשה, לשבת ולנצל את הזמן, ולקיים את מה שההורים שלנו מצפים מאתנו, שנהיה תלמידי חכמים ויראי שמים אמיתיים, אמן ואמן.

 

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

מתוך התכנית מבית ההוראה ששודרה בערוץ "קול ברמה" ביום ראשון כ"ב תשרי תשפ"א, השידור ברדיו מועבר מדי יום ראשון בשעה 12:00 בצהריים, בית ההוראה פתוח 24 שעות, בטלפון: 03-5500228, התשובות שוכתבו בעלון הלכות מעשיות גליון קי"ד.

לעוד מאמרים של הרב מצליח מאזוז
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב מצליח מאזוז

899
656
5

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0