להבין משל במליצה - לקשט את השבר

| כללי

אוי שוד ושבר! זעקות הכאב נשמעו לכל עבר. הצבע מפניו של ראובן אזל, ונחל דמעות מעיניו נזל. שמעון חרד לשלומו, וניסה לנחמו, אך הרגיש כמדבר עם עצמו. הלוך להרגיעו והציע לו כוס מים להשיב נפשו, אך בקרקע היה נתון ראשו. בצר לו ומר,

print
אא

מעשה בשני חברים, בלב ובנפש מחוברים, אחד בחיי זולתו מעורים. אך דבר אחד הסתיר ראובן משמעון ידידו- אבן יקרה ונדירה, אשר מאב לבן במשפחה בירושה עברה, ובשולשלת הדורות נהגו בה בזהירות ובשמירה יתירה.

ושמעון, נכספה נפשו וגם כלתה, לזכות ולראותה, אך בכל עת שהבקשה עלתה, באמתלא נדחתה. כך הבין שמעון שאת היהלום, יראה רק בחלום

 עד שפעם סקרנותו עלתה וגברה, והפציר בידידו לחזות במראה הנורא

. ראובן הפעם לא עמד בלחץ ונכנע לבקשה, לחשוף את האוצר שעבר בירושה. אך תחת אזהרה, לנהוג בכבוד באבן היקרה. בחיל ורעדה, ולאחר שראובן וידא- כי אין איש מאנשי הבית זולתם, את חלונות הבית סתם. הזיז ספה הסיט וילון, נטל שטיח ופתח חלון. ולפתע נחשף לפניהם גרם מדרגות, ללבו של שמעון חדרו פחדים ודאגות. ראובן לא איבד זמן, וזירז את חברו הנאמן.

ירדו השנים למטה שם פתח ראובן תיבה ערוכה, וחשף כספת בתוכה. הקיש קוד ופתח את הכספת, ושלף את הקופסא הנכספת. הוציא מפתח, ובהתרגשות החל פותח. שמעון נשא עיניו והביט באבן היקרה, שמלתה את החדר אורה, ואז זה קרה... נטל שמעון את האבן בידו, להשיבו לידידו, ורגע לפני שקבלו, נשמט היהלום מידו. המרגלית נפלה על הרצפה, ולשנים התנפצה.

אוי שוד ושבר! זעקות הכאב נשמעו לכל עבר. הצבע מפניו של ראובן אזל, ונחל דמעות מעיניו נזל. שמעון חרד לשלומו, וניסה לנחמו, אך הרגיש כמדבר עם עצמו. הלוך להרגיעו והציע לו כוס מים להשיב נפשו, אך בקרקע היה נתון ראשו. בצר לו ומר,

נשא קולו בבכי ואמר: 'הירושה שבשרשרת הדורות עברה, בידי נעצרה, כמה נורא, כי אין מזור וארוכה לגזרה המרה'. 9 18 לפתע נזכר שמעון שיש בעיר צורף מומחה והציע לראובן אם ירצה, לפנות אליו והוא באומנותו את היהלום לשנים יחצה, ויהיו לשנים שלמים ויצא הוא מרוצה. אך ראובן את הרעיון דחה, 'הוא יאבד מערכו וייחודיותו' אמר באנחה. ישב שמעון לטכס עצה, עד שהיא למוחו פרצה.

הם אכן לצורף המוכשר יגשו, וממנו יבקשו- כי יוסיף נקב ליד הנקב שנוצר מהנפילה, ובכך יווצר דגם יחודי ונפלא, ובמקום שהיהלום יאבד מערכו הוא יעלה בדרך קלה. חיש אצו אל הצורף- והוא במומחיותו, נתן ליהלום את יחודיותו. והיהלום הנדיר, עלה לשווי אדיר.

 צריך לקום לקשט ולפאר את השבר, ולא לראותו כקבר. לצבוע את השחור, ולנאות את החור. ובמקום נפילה, שם תהא גילה.

לעוד מאמרים של
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב מאיר גבאי

0
0
10

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0