פרשת בראשית - מה טוב בסיפורי הרשעים??

הרב עובדיה חן | מוסר

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)

print
אא

והארץ היתה תוהו ובוהו וגו' ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור וירא אלוקים את האור כי טוב. ויבדל אלוקים בין האור ובין החשך (א. ב-ד)

"והארץ היתה תוהו ובוהו" אלו מעשיהם של רשעים, "ויאמר אלוקים יהי אור" אלו מעשיהם של צדיקים. אבל איני יודע באיזה מהם חפץ [הקב"ה], כיון דכתיב "וירא אלוקים את האור כי טוב", הוי [אומר] במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. (בראשית רבה ב, ה)

מדרש זה אומר דרשני! וכי יש מקום לטעות ולומר כי הקב"ה חפץ במעשיהם של רשעים המלאים רשעות ועברות, עד שכדי להבהיר זאת יש צורך בפסוק מיוחד בתחילת התורה?

ביאורים רבים נאמרו בזה. נביא כאן את תירוצו הנפלא של מרן הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בספרו "מנחת כהן" (בנד"מ עמ' ו-ז) שביאורו שופך אור יקרות על השקפת עולמנו.

עד היום ידענו כי אחת מן הדרכים להתחזק בתורה וביראת שמים, היא לקרוא באחד מספרי הסיפורים המתעדים את דמותו ואורחות חייו של גדול בישראל, להתבונן במעשיו ולהתחקות אחר עקבותיו.

אך כאן מגלה לנו מורנו הרב רבי חויתה כי קיימת גם דרך אחרת, ומהי? קריאת סיפורי... רשעים. כן, גם מכך ניתן להתחזק ולשוב בתשובה. כמובן שאין הכוונה לסיפורים שאינם חינוכיים, אלא סיפורים על דרכיהם הנלוזות של הרשעים, חייהם חסרי התוכן וסופם המר, כדוגמת דור המבול, דור הפלגה ועד ימינו אנו. על ידי התבוננות בחייהם המתועבים והנבובים, ועונשם הגדול, יכול האדם להגיע לידי דביקות בה' ובתורתו, ולהתרחק כמטחוי קשת ממעשים אסורים.

ומכאן לספקו של בעל המדרש: "והארץ היתה תוהו ובוהו זה מעשיהן של רשעים", מעשים חשוכים שהביאו את עושיהם לאבדון ולכליה ולחושך נצחי, ומהם יסיק השומע לקח, וירתע לעבור עברות פן תדבק בו הרעה. "ויאמר אלוקים יהי אור אלו מעשיהן של צדיקים", סיפור קורות חייהם, מעשיהם הטובים, הנסים שנעשו להם והמופתים שהתחוללו על ידם - כל אלו הם בחינת "אור" להאיר לנו את הדרך בה נלך, ולהלהיב לבנו לעשות כמעשיהם וללכת בדרכם. "אבל איני יודע באיזה מהן הקב"ה חפץ", באיזו דרך לשים את הדגש, ואיזו מהן מביאה יותר ליראת ה'? מסיק המדרש: "כיון דכתיב 'וירא אלוקים את האור כי טוב', הוי אומר, במעשיהם של צדיקים חפץ, ואינו חפץ במעשיהם של רשעים".

ומה טעם הדבר? כאשר נחשף אדם למעשי הרשעים, יש חשש שידבק בו שמץ מדרכם והשקפתם. כמו כן ממעשי הרשעים ניתן להשיג רק את יראת העונש, שיתיירא שלא יקרה לו כאותם רשעים. לא-כן כשקורא על מעשיהם של הצדיקים, יתלהב ויתלהט לבו מפעלם ומעבודתם בקדש, ממדותיהם הנעלות ומהשגותיהם המרוממות, ויכנס ללב האדם יראת הרוממות שהיא מובחרת יותר מיראת העונש, וכפי שאמרו בגמרא ביומא (פ"ו ע"ב) תשובה מאהבה - זדונות נעשות לו כזכויות, ואילו תשובה מיראה - זדונות נעשות לו כשגגות. ע"ש.

ויש בנותן טעם להביא כאן את פירושו הנפלא של הגאון רבי יוסף נחמיאס זצ"ל (מחכמי מרקאש) בספרו "יוסף חן". יעקב אבינו שולח שלוחים לעשיו אחיו שיאמרו לו בשמו: "עם לבן גרתי" (לקמן לב, ד), ופירש רש"י: "עם לבן גרתי. ותרי"ג מצוות שמרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים". ולכאורה נראה הדבר ככפל הלשון? אלא, כוונת יעקב: תרי"ג מצוות שמרתי והלכתי בדרך הישרה מלכתחילה, ולא הוצרכתי לברוח אליה מתוך סלידה ממעשיו הרעים של לבן הרשע, "ולא למדתי ממעשיו הרעים" כיצד להתנהג להיפך ממנו.

ידועים דברי רבנו בחיי בפירושו על התורה (הקדמת פרשת וישלח) על מעלת סיפורי צדיקים וז"ל: "יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם, והגיד לך כי ערך החקירה הזאת בחקר כבודם הוא טוב מאכילת הדבש וכו'. וכן אמר דוד ע"ה (תהלים ט"ו) "ואת יראי ה' יכבד". הזהיר לחקור כבוד הצדיק ולספר בכבוד יראי ה' ולכבד אותם, והמדה הזאת שם אותה בכלל מדות החסידים העולים במעלות העליונות השוכנים בהר קדשו" וכו'.

על הגאון המופלא רב רבנן רבי עזרא עטייה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף תכב"ץ מסופר כי לעתים קרובות היה קורא לפניו את תלמידו הגאון הצדיק רבי יוסף עדס זצ"ל, ומספר לו בארוכה על גדולי רבותינו הספרדים. אחר שהיה מסיים, היה מבהיר לו: "בני! אל יטעה לבך לחשוב כי סיפורים אלו הם ביטול תורה ח"ו, אלא תורה היא, וגדול שימושה יותר מלימודה!".

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
232

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0