פרשת בא- הכל תלוי בכוונה

הרב עובדיה חן | מוסר

בלית ברירה, הסכים השליח לתנאי, וחזר לוילנא עם האתרוג המהודר. בבואו, קידמו אותו ראשי הקהילה בצהלה על שהצליח לעמוד בשליחותו, אבל לבו ידע מרת נפשו. הוא ידע שהגר"א יהיה מוכרח לדעת על ההסכם שעשה עם בעל הפונדק בטרם יברך על האתרוג,

print
אא

ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות (יב. לה)

צריך להבין לשם מה מדגיש הכתוב שבני ישראל עשו כדבר משה, וכי מי יתנגד לקבל במתנה כלי כסף וכלי זהב ושמלות?

מבאר האור החיים הקדוש כי בדרך כלל בקיום מצוות מעין אלו מעורבת כוונה לתועלת אישית, ובאה התורה ללמדנו שבני ישראל לא שאלו ממצרים כלי כסף וזהב לתאות הממון, אלא "עשו כדבר משה" מחמת הציווי גרידא, כי כך ציום משה.

למדנו איפוא יסוד חשוב כי בכל מעשה מצוה הקשור לענין חומרי וגופני, כמו סעודת שבת ויום טוב, המצוה נמדדת לפי כוונת עושה המצוה. אם עושים את המצוה לשם שמים, הרי מעלתה גדולה עד מאוד, אך אם כל המטרה היא הנאה חומרית, יש חסרון בנשמת המצוה (ועיין עוד ב"אוצרותינו" בראשית יב, א).

על חשיבות עשיית הדברים לשם שמים, מביא הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל בספרו "קול יהודה" (עמ' קע"ו) בשם רבו הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, שהעושה לשם שמים דרגתו תהיה מעל הטבע, ומנין?

במסכת פסחים (נ' ע"ב) מביאה הגמרא סתירה לשונית בין שני פסוקים - פסוק אחד אומר "כי גדול עד שמים חסדך", ופסוק שני אומר "כי גדול מעל שמים חסדך"? ומיישבת הגמרא שמה שכתוב "מעל שמים" זה בעושה לשמה, ומה שכתוב "עד שמים" זהו בעושה שלא לשמה. וכאן שואל הגר"ע עטיה וכי עד שמים מילתא זוטרתא היא, הלא זהו שכר די גדול, ומה צריך יותר?

מיישב הגאון זצ"ל כי יש הבדל גדול: "עד שמים" פירושו שמדרגתו בדרך הטבע, ואילו מי שעושה לשם שמים תהיה מדרגתו מעל השמים, היינו מעל הטבע, כמו שהיה אצל רבי חנינא בן דוסא.

בשנת בצורת אחת, היה בעיר וילנא מחסור חמור באתרוגים למצות ארבעת המינים בחג הסוכות. סוחרי האתרוגים יצאו דחופים מהעיר לבקש אתרוגים למצוה, והרחיקו בחיפושיהם עד אשר הגיעו לערי החוף באיטליה, ששם היו מצויים בדרך כלל אתרוגים, אך למגינת לבם של כל בני העיר שבו השלוחים בידים ריקות.

העיר נעשתה כמרקחה: היתכן שלאף אחד מיהודי וילנא לא יהיה אתרוג?! טובי העיר התכנסו לאסיפה בהולה, והחליטו כי אפשר שבשעת דחק כה גדולה לא יהיה אתרוג לקהל, אבל אי אפשר שגאון ישראל רבנו אליהו זצ"ל, הודה והדרה של וילנא, יישאר בחג בלי פרי עץ הדר! ישבו על המדוכה ולבסוף גמרו אומר לשלוח שליח נמרץ אשר הופקד עליו לחפש בכל כוחו, ולמצוא ולוּ אתרוג אחד בשביל הגר"א, ולרוכשו בכל מחיר.

יצא השליח, הלך ממדינה למדינה, טרח ויגע וחיפש, אך לא מצא מאומה כקודמיו. בדרכו חזרה, הזדמן לפונדק דרכים אחד. והנה להפתעתו מצא אצל בעל הפונדק אתרוג יפה ומהודר להפליא. ברגע הראשון נעתקה נשימתו למראה האוצר הנכסף שערכו לא יסולא בפז, אך מיד התעשת והחל להעתיר בדברים על בעל הפונדק ולהפציר בו כי ימכור לו את אתרוגו, אך הלה סירב בכל תוקף. הציע השליח סכום גדול ביותר ובעל הפונדק עמד בסירובו.

החליט השליח לגלות לבעל הפונדק כי האתרוג דרוש לו בעבור לא אחר מאשר הגאון מוילנא. שמע זאת האיש והפתיע: "בשביל הגר"א, מוכן אני לתת את האתרוג חנם אין כסף, אך זאת רק בתנאי שחלקו של הגאון בעולם הבא על המצוה הזאת יהיה שייך אך ורק לי".     

נבוך השליח עד מאד, ולא ידע את נפשו. מחד, מי הסמיכו למכור את שכרו של הגאון על המצוה בעולם הבא?! ומאידך, וכי עדיף שיחזור לוילנא בידים ריקות?! הוא ניסה להציע לפונדקאי הון עתק בעד האתרוג הנדיר, כדי שיוותר על התנאי החריג, אך הלה עמד על דעתו וטען שגם הוא כיהודי מחויב במצות ארבעת המינים, ואם יוותר עליה בשביל הגאון, צריך גם הגאון לוותר לו ולהסכים שמצות ארבעת המינים תיזקף לזכותו בעולם הבא.

בלית ברירה, הסכים השליח לתנאי, וחזר לוילנא עם האתרוג המהודר. בבואו, קידמו אותו ראשי הקהילה בצהלה על שהצליח לעמוד בשליחותו, אבל לבו ידע מרת נפשו. הוא ידע שהגר"א יהיה מוכרח לדעת על ההסכם שעשה עם בעל הפונדק בטרם יברך על האתרוג, ולא ידע כיצד יוכל לפצות את פיו ולגלות לו כי עשה מקח וממכר על שכר מצוותו לעולם הבא...

בערב החג, נכנס שליח המצוה בדחילו ורחימו לחדרו של הגר"א, והושיט לו את האתרוג הנהדר. הגר"א שמח מאד על האתרוג ועוד יותר שמח על הידורו. הרהיב השליח עוז ובפנים נפולות וביראה גדולה סיפר לרב את כל המעשה.

להפתעתו הרבה, כששמע זאת הגאון נהרו פניו משמחה, ואמר: "כל חיי, מצטער הייתי אימתי תבוא לידי מצוה כזו שאהיה בטוח שעשיתיה לשם שמים בלבד, בלי שום תערובת זרה. מכיון שבכל מצוה יודע אני את גודל שכרה, קשה שלא תהיה מעורבת איזו מחשבה קלה של שכר. והנה עתה, הזדמנה לידי מצוה שאעשה אותה לשם שמים בלבד ושלא על מנת לקבל פרס, ואיך לא אשמח...".

 

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
228

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0