לנהוג בטובת עין

הרב עובדיה חן | מוסר

מומר אחד חיבר ספר כנגד עלילות-הדם, והרבה טובה החזיק לעצמו כלפי היהודים, וגם שכר הרבה דרש מאת עסקני ישראל. שלח לו אחד מגדולי הרבנים: "אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת". נפגע המומר והחזיר לו: "רבי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי"...

print
אא

מומר אחד חיבר ספר כנגד עלילות-הדם, והרבה טובה החזיק לעצמו כלפי היהודים, וגם שכר הרבה דרש מאת עסקני ישראל.

שלח לו אחד מגדולי הרבנים: "אל תחזיק טובה לעצמך, כי לכך נוצרת". נפגע המומר והחזיר לו: "רבי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי"...

בנוהג שבעולם - כותב רבנו יוסף חיים זצ"ל בספרו "עוד יוסף חי" (דרושים) - כאשר אומן מלמד את חניכו ומוסר לו את רזי המקצוע, שומר הוא לעצמו כמה פרטים וסודות שבהם יתעלה על תלמידו ויחשב למעולה במקצועו. ואילו משה רבנו לא נהג כן אלא מסר לישראל את כל ידיעותיו וחכמתו. ולא רק מה שנצטוה למסור מסר להם, אלא אפילו את חכמת הפלפול שה' לימדו לבדו, נהג בה טובת עין ומסרה לישראל (נדרים ל"ח ע"א). עתה אמר להם: כפי שאני לימדתי אתכם כל מה שידעתי ולא שמרתי לעצמי מאומה להתפאר בו, כך גם אתם ראוי שתנהגו "לעשות כן בקרב הארץ" - תלמדו לאחרים כל מה שאתם יודעים ותנהגו בהם טובת עין!

והביא את עדות הגאון הקדוש רבי חיים ויטאל זצ"ל על רבו האר"י, שבתחילה לא רצה האר"י ללמדו סודות התורה והיה מבקש ממנו שלא ישאל אותו בסודות הללו כל זמן שאינו ראוי לכך, וכאשר נעשה ראוי לכך, "אמר לי כי מה שמנע ממני עד אז, להגיד לי רצוני, היה סבת זמן קצוב, ואז באותו היום נשלם הזמן, ושמהיום ההוא ואילך לא יסתיר ממני כל אשר אשאל ממנו, וכן עשה מאז והלאה" (שער הגלגולים הקדמה ל"ח).

מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א בספרו "מגדולי ישראל" ח"ג (עמ' כ"ד בהערה) כתב שפעם סיפר לו הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל שהיה מגיע אליו יהודי מצפת כל כמה חדשים ומקיז לו דם מעורק אחד בראש והראייה חוזרת אליו כבתחילה, וכשנפטר יהודי זה לא מצא תרופה. וסיים מרן שליט"א: "כמה חשוב שאנשים כאלה ימסרו חכמתם לדורות הבאים בתנאי ובתקיעת כף שלא ישתמשו בזה לרעה. אחרת יתקיים בהם "ועמהם תמות חכמה". וראיתי ושמעתי כמה אנשים כזה, כגון ד"ר צבי צפורניים שהיה מסתכל בצפורני החולה ורושם תרופות, וכשמת כבן 86 בימי מלחמת המפרץ (בשנת התשנ"א) כתבו עליו ש"חצי המדינה היתה מטופלת על ידו", ולא השאיר תמורתו".

וידוע כמה גינו חכמים ביומא (סוף פרק ג') את אנשי בית גרמו, שלא רצו ללמד על מעשה לחם הפנים, ושל בית אבטינס שלא רצו ללמד על מעשה הקטורת, והוגרס בן לוי שלא רצה ללמד פרק בשיר, ובן קמצר שלא רצה ללמד על מעשה הכתב.

 

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
195

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0