הלכה יומית - אדר א’ התשע"ט

מרן ראש הישיבה |

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט"א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט"א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש"י לר"ת).

print
אא

 


יום שלישי כ"ח אדר א' תשע"ט

אשה היולדת - תוך 30 יום - פטורה מלהתענות תענית אסתר, ואינה רשאית להחמיר על עצמה. וכן אשה שהפילה, גם כן פטורה מלהתענות. 

 

חולה שאין בו סכנה, פטור מהתענית. ואפילו מי שתקפתו חולשה יתירה, אין צריך להתענות. וכן זקן מופלג שהוא תשוש כח - פטור מלהתענות, ואינו רשאי להתענות. 

 

אפילו מי שיש לו רק כאב עינים, לא יתענה! אבל כשיבריא, יפרע תעניתו. אלא אם כן אכל בפקודת רופא, שאז אין צריך לפרוע תעניתו.

 

מעוברות ומיניקות, וחולה אפילו שאין בו סכנה, אינם צריכים לפרוע התענית. 

 

אבל הבריאים - בין אנשים ובין הנשים - צריכים לצום בתענית אסתר. ואפילו מי שבא מהדרך וקשה עליו התענית, ידחוק עצמו ויתענה.

 

ואם חל י"ג באדר בשבת והקדימו התענית ליום חמישי, וטעו ואכלו ביום חמישי, טוב שיתענו ביום ששי.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום שני ז"ך אדר א' תשע"ט

כיון שבלילה הוא זמן שליטת הדינים, תיקנו חכמים לומר פסוק "והוא רחום", לפני קריאת שמע וברכותיה.

 

ה'בן איש חי' הביא בשם האריז"ל מספר 'פרי עץ חיים', שפסוק "והוא רחום" יש בו 13 תיבות כנגד 13 מדות של רחמים, לרפות הדינים ולמתק בהם ארבעת הפרצופים של הסטרא אחרא, שהם מתחילים להתעורר בערבית, והם: משחית, עוון, אף וחימה.

 

הרב עובדיה עליו השלום אמר רמז לזה: במלים 'שמע' ו'אחד' (מפסוק: *שמע* ישראל ה' אלקינו ה' *אחד*) - יש ש' מכאן ו-ד' מכאן, ביחד  זה: 'שד' - שהם המזיקים. נשאר 'מע' (מ-'שמע') 'אח' (מ-'אחד') וזה ראשי תיבות: משחית, עוון, אף, חימה.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, סיגל סיגלית בת מרים.*

 


יום ראשון כ"ו אדר א' תשע"ט

 

תענית אסתר - חייבים בה *כולם*, חוץ ממעוברות, וכן מיניקות שיש להם תינוקות שמניקים אותם בפועל, או אשה שהפילה [בר מינן] והיא תוך 30 יום אחרי ההפלה, כל אלו פטורות מלהתענות.

 

וכן יולדת, אף על פי שאינה מניקה, תוך 30 יום ללידה - פטורה מלהתענות.

 

וכן חתן וכלה תוך שבעת ימי המשתה, פטורים מלהתענות. ובשאר התעניות כמו שבעה עשר בתמוז וכדומה, גם חתן חייב, שנאמר: אם לא אעלה את *ירושלים* על ראש *שמחתי*. אבל תענית זו של ערב פורים - חתן וכלה (בתוך 7 ימי המשתה) פטורים.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום חמישי כ"ג אדר א' תשע"ט

 

מותר לחתוך קשרי השפוד שקושרים בטלה או עוף התלויים בו. וכן עופות ממולאים שתפרן, ונקראים 'מחשי' או 'עסבאנה', מותר לחתוך חוט התפירה. 

 

וכן חוט שקושרים בו תאנים וקושרן בשני ראשים, או למשל שקדים ששמים אותם בתוך מקלעת של חוטים, וצריך לקרוע את החוטים ולהוציא את זה, זה מותר. 

 

ולמה? כי זה לא קשר של קיימא, זה קשר שעשוי להתירו תדיר.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום רביעי כ"ב אדר ב' תשע"ט

 

שאלו, מה יותר טוב: שאדם יקרא לאשתו מגילה, או שהאשה תשמע בבית הכנסת?

 

התשובה היא:

אם בבית הכנסת אין אנשים שעושים רעש כשאומרים "המן" וכדומה, ויכולה לשמוע את כל המגילה, הכי טוב שתשמע את הקריאה בבית הכנסת, ובמיוחד בלילה - כי בלילה היא בתענית, אלא אם כן היא מיניקה זה משהו אחר (כי אז פטורה מהתענית).

 

אבל במקרה רגיל - שהיא נמצאת בצום, היא תצטרך לחכות עד שבעלה יבוא, ועד שיקרא לה, לכן תשמע את קריאת המגילה בבית הכנסת.

 

אבל ביום, יכולה לשמוע מבעלה בשקט וברוגע, בלי הפרעות.

 

וצריך להגיד למתפללים בבית הכנסת, שכאשר יש במגילה: 'המן' 'המן' חמשים וארבע פעמים, מספיק להכות פעם ראשונה ופעם אחרונה בלבד, ולא יותר מזה.

 

כתוב: "וגם את הגוי אשר יעבודו *דן* אנכי", דן = 54 - כמנין הפעמים שמופיע 'המן' במגילה, אז הפס' אומר שהקב"ה ידין אותו, אנחנו לא צריכים להשתתף איתו כל פעם...

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.*

 


יום שלישי כ"א אדר א' תשע"ט

 

השעות שמחשבים בהם זמן מנחה גדולה - שש שעות ומחצה, וזמן מנחה קטנה - תשע שעות ומחצה, הם שעות זמניות, ולא שעות שוות (-רגילות). כי אם תאמר שעות רגילות מה ייצא לנו? ייצא לנו שבשעה שש ומחצה עוד לא הגיע חצי היום ביום ארוך של קיץ. לכן אי אפשר לחשב כך. צריך לעשות שעות זמניות. 

 

מחלקים את היום ל-12 חלקים, וכל חלק - ארוך או קצר - ייקרא: שעה זמנית.

 

ואיך מחשבים אותם? לגבי מנחה גדולה מחשבים מהנץ עד השקיעה. לגבי מנחה קטנה, דעת הרב בן איש חי לחשב מעמוד השחר עד צאת הכוכבים של הגאונים, והעירו עליו בזה. והיותר נכון לחשב את הכל מהנץ עד השקיעה. ויש אריכות רבה בנושא הזה.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום שני כ' אדר א' תשע"ט

 

אמרו חכמים: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה. הסיפור מופיע בהפטרה של כי תשא (שקראנו בשבת האחרונה).

 

וצריך להיזהר שלא לאומרה בלי חזרה, רק לעת צורך ואונס גמור, כגון; שיעבור הזמן, או שהמנין לא עונים אמן כמו שצריך, חולמים, אז אפשר לעשותה בלא חזרה.

 

והיה מנהג כזה במרוקו. אבל מרן כותב, שגזרו חכמי צרפת חרם על הדבר הזה שצריך לומר מנחה עם חזרה.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.*

 


יום ראשון י"ט אדר א' תשע"ט

עצי בשמים, כגון עצי הדס וכדומה, אע"פ שמותר לחצוץ בהם שיניו, אסור לקטום אותם בידיו כדי לחצוץ בהם שינים. 

 

פעם, לא היו להם קיסמי שינים, היו להם קיסמים שנשברים מהר, לא שוים כלום. אבל היום, יש לנו קיסמים טובים, לא צריכים לחתוך מהענפים. אבל אם אדם בכל זאת רוצה להשתמש בהם, לא יקטום בשבת, כי אז נחשב כעושה אותם כלי.

 

אבל אם מחלקים בשמים - למשל ביום ברית מילה - ואין מספיק לכולם, מותר לחתוך כדי לתת לכל אחד ואחד לברך עליהם, כי קטימה בתלוש אינה נחשבת תולש [ובקיסמים נאסר משום עשיית כלי ולא משום תולש].

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום ששי י"ז אדר א' תשע"ט

 

פעם כל הנעליים כמעט היו עם שרוכים, עם קשרים, היום כבר הרבה נעליים לא כך. אלה שעם הקשרים, אסור לעשות שני קשרים זה על גבי זה בשבת, רק קשר ועניבה, כלומר 'קשר וחצי' כמו שאומרים.

 

ואם בדיעבד יצא לו שני קשרים, מותר לו להוריד את זה, כי זה נקרא במקום צער ולא גזרו רבנן. ועוד, שהקשרים האלה הם רק לפי שעה שזה אומר שזה קשר שאינו של קיימא, וגם הם לא מעשה אומן, והוי תרתי לטיבותא.

 

לסיכום, לכתחילה לא לעשות שני קשרים, ובדיעבד אם יצא לו שני קשרים [וזה יוצא הרבה פעמים...], מותר להתיר את זה.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום חמישי ט"ז אדר א' תשע"ט

 

בסוף נוסח 'על הנסים' וכו' 'בימי מרדכי ואסתר' אומרים: "ותלו אותו ואת בניו על העץ, ועשית עמהם נסים ונפלאות". מה זה "ועשית עמהם"? עם הבנים של המן עשה ה' נסים ונפלאות?! אחרי שתלו אותם על העץ, הוריד אותם ה' בחזרה?!?!

 

לכן עדיף לומר "ועשית *עמנו* נסים ונפלאות", כי בתפילה צריך לדבר בלשון ברורה, ויש להיזהר שהדברים יהיו ברורים.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, סיגל סיגלית בת מרים.*

 


יום רביעי ט"ו אדר א' - פורים שושן קטן - תשע"ט

 

 

יש אומרים 'שושן פורים', וזו טעות. וכי יש שושן של פורים?! שושן זה שם של עיר ו'פורים שושן' הכוונה - פורים של שושן, לכן צריכים לומר: 'פורים שושן'.

 

ותיקנו חכמים שכל עיר שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון , קוראים בה בט"ו באדר כמו ב'פורים שושן' - כמו בעיר שושן.

 

ומדוע? משום ששושן היתה מוקפת חומה, ושמה היתה מלחמה עם הגוים גם ביום ארבעה עשר באדר, ונחו מאויביהם רק ביום חמשה עשר באדר.

 

ואם כן מדוע עשו פורים שושן לכל הערים המוקפות חומה "מימות יהושע בן נון", ולא "מימות אחשוורוש"..? כי באותו זמן ירושלים היתה חריבה, אז אם כן לא יתכן ששושן תהיה עליונה על ירושלים, ששושן יש לה יום פורים בפני עצמה וירושלים עושה עם כולם. 

 

ולכן חכמים תלו הדבר בימות יהושע בן נון, שכל עיר שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון כמו: ירושלים, שושן, וטבריא, ועוד כמה מקומות, יקראו בחמשה עשר.

 

ויש כאלה שיש בהם ספק. מקום שיש בו ספק קוראים רק בארבעה עשר. 

 

והיום נפל בלבול בענין 'רמות'. מי שיש לו שכל יברח מ'רמות', כדי שלא יהיה לו כאב ראש....

 

אבל רואים מזה כמה חשובה ירושלים, שבגללה תיקנו את הדבר הזה.

 

וצריכים לשמוח גם באדר ראשון וגם באדר שני. יש שתי דיעות בגמרא מתי עושים פורים, אבל אפילו שהדיעה שאומרת באדר ראשון נדחתה למעשה, על כל פנים עושים שמחה גם באדר ראשון וגם באדר שני.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום שלישי י"ד אדר א' - פורים קטן - תשע"ט 

 

יש מחלוקת תנאים במסכת מגילה לגבי שנה מעוברת, מתי עושים בה פורים. יש אומרים שעושים באדר ראשון, ויש אומרים עושים באדר שני. 

 

אלה שאומרים שעושים באדר ראשון, אומרים: למה? כי "אין מעבירין על המצוות", הגיע לך אדר, תעשה מיד פורים! והאומרים שעושים באדר שני, אומרים: 'מסמך גאולה לגאולה עדיף' כלומר להסמיך שתי הגאולות - גאולה של פורים וגאולה של פסח צריכים להסמיך אותם, ולכן עושים באדר השני שהוא הסמוך לניסן. וההלכה כמו הדיעה השניה.

 

ולא רק גאולות האלו, אלא יש עוד הרבה גאולות בחודש אדר. הגאולה מסאדאם חוסיין ימ"ש - ביום פורים בבוקר נגמרה המלחמה (-מלחמת המפרץ), ואף אחד לא האמין. האדמו"ר מליובאוויטש אמר את זה עוד לפני זה שבפורים תסתיים המלחמה, וגם רבי ינון חורי אמר את זה.

 

אמנם לא עושים זכר לגאולה הזאת, אבל בברכה שאחרי קריאת המגילה: "הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם" יכוין המברך במלים: "מכל צריהם" לרבות סאדאם חוסיין ימ"ש, שגם כן נפל ביום פורים.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.*

 


יום שני י"ג אדר א' תשע"ט

 

אבא זצ"ל נהג בכל התעניות שלא לאכול בשר במוצאי התענית אלא רק דג, והראה לנו בכף החיים (סימן תקנח אות טז) שמביא שזה מנהג טוב. חוץ ממוצאי תענית אסתר כי זה ליל פורים, וחוץ ממוצאי צום כיפור שהוא זמן שמחה, כי אנחנו מכופרים, רחוצים, טהורים ונקיים.

 

ובשנה שתענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, האם נאכל בשר במוצאי התענית או שלא נאכל כי זה לא ליל פורים? התשובה היא שאפשר לאכול בשר. כי לא יתכן שתענית מוקדמת תהיה חמורה מתענית רגילה, שהרי במוצאי תענית אסתר רגילה שזה ליל פורים אוכלים בשר, אז בתענית שהוקדמה נחמיר בה יותר?! לכן אוכלים בשר לכל הדעות.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גממארה תבלח"א.*

 


יום ראשון י"ב אדר א' תשע"ט 

 

כל פרטי הוידוי צריך לומר אותם, אפילו שאדם יודע שאין בו חלק מהדברים של הוידוי, כי כל ישראל גוף אחד הם.

 

ה'בן איש חי' הביא ראיה לזה מפרשת השבוע פרשת כי תשא, שמשה רבנו אומר: "וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו" (לד, ט), וכי מה הוא עשה?! הרי בני ישראל עשו את העגל, מה הוא אשם בדבר הזה?! אלא בגלל שכולנו אותו דבר, כל ישראל ערבים זה בזה.

 

וחוץ מזה, יש עוד סיבה לומר הכל. כי היה חסיד בימי הרמב"ם שלא היה אומר וידוי ביום הכיפורים, כולם אומרים והוא יושב. הוא אמר: 'אני לא עשיתי כלום!' "אשמנו?!" לא אשמתי. "בגדנו?!" לא בגדתי. "גזלנו?!" לא גזלתי. אז סיפרו לרמב"ם, והוא כתב לו: "אם היית יודע כמה חמורה עבודת ה', היית יודע שאין לך יום שאתה לא עובר על כל האמור בוידוי..."

 

והוא הביא לו דוגמא לזה, שהרי ראובן לא ממש חטא, ובכל זאת כתוב עליו: "וישכב את בלהה..." וכן בדוד המלך וכדומה. וכן "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", שאדם חושב שהוא לא שייך לעבודה זרה בכלל, אבל אם הוא כעס הרי זה "כאילו עובד עבודה זרה".

 

לכן אדם צריך לומר את כל הפרטים שבוידוי. ואם באמת הוא לא חטא, אז הוא מדבר בשביל כל ישראל.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, פנחס בן תראכי רחל.*

 


יום הששי ט' אדר א' תשע"ט 

 

בן איש חי שנה שניה פרשת תצוה (אות טו). 

"התולש בפיו בשבת" - לא ביד ולא בסכין אלא בפה שלו - "לדעת רש"י והרמב"ם יש בזה איסור תורה. אבל בתוספתא כתוב שאין בזה אלא רק איסור דרבנן. ועל זה סמכו קצת מן האחרונים, וכאשר כתבתי בספרי הקטן 'רב פעלים'."

 

"והעליתי שם שחולה שיש בו סכנה, והוצרכו לתלוש לו מן המחובר" - איזה פרי או איזה ירק לבריאותו - "אם יכולים לתלוש בפה, יתלשו בפה" - ככה עדיף.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גמארה תבלח"א.*

 


יום חמישי ט' אדר א' תשע"ט

 

יולדת כל שלשה ימים ראשונים - אפילו אמרה 'איני צריכה', מחללים עליה שבת בידים בדבר הצריך לה.

 

משלשה ועד שבעה - אם אמרה 'צריכה אני' מחללים, אם לא, לא מחללים.

 

משבעה ועד שלשים - דינה כמו כל חולה אחר שאין בו סכנה.

 

יש אומרים שבימינו שיש אנטיביוטיקה, כבר משלשה ימים ראשונים יכולה ללכת הביתה. אבל לדינא, אמנם הולכים הביתה אבל ההלכה לא משתנה! אפשר לחלל עליה את השבת על כל דבר שהיא צריכה בשלשה ימים הראשונים.

 

ושלשה ימים ראשונים לא נחשבים מיום ליום אלא מעת לעת, כלומר - 72 שעות אחרי הלידה נחשבת כחולה שיש בו סכנה.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זכינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, יצחק ז"ל בן גמארה תבלח"א.*

 


יום רביעי ח' אדר  א' תשע"ט 

 

מי שיש לו מיחוש בעלמא כלומר כאב קטן, והוא מתחזק והולך כבריא, אסור לעשות לו שום רפואה בשבת, ואפילו על ידי גוי.

 

אבל יש דברים שאם לא תעשה היום, מחר יכול להיות גרוע יותר. למשל, אדם שלוקח אנטיביוטיקה שבעה ימים או עשרה ימים, אם יפסיק באמצע, אז החיידקים הקטנים שנשארו עושים מלחמה "ויולדו להם בנים אחר המבול".... (בראשית י, א), במקרה כזה מותר להמשיך, באופן שהתחיל כבר לפני שבת. 

 

תרופות שהם תוסף תזונה ומכילים רק ויטמינים, גם כן אין בהם ענין של רפואה בשבת, ומותר לקחתם בשבת.

 

שני הדברים האלו מותר. אבל שאר דברים אם זה לרפואה שאינה מוכרחת כל כך, דוחים לאחרי שבת.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זקינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, חנה בת רחל, וסיגל סיגלית בת מרים.*

 


יום שלישי ז' אדר א' תשע"ט

אין קורא השליח ציבור 'כהנים', עד שתכלה אמן של ברכת "ולך נאה להודות" מפי הציבור. והכהנים אינם רשאים להתחיל ברכת "אשר קדשנו" עד שיכלה דיבור קריאת 'כהנים' מפי הקורא. וכן אין רשאין להתחיל 'יברכך' עד שיכלה אמן מפי הציבור.

אף אחד לא ייכנס בגבול של השני.

 

ונהגו הספרדים לענות "ברוך הוא וברוך שמו" על כל שם השם שמזכירים בברכת כהנים. 

 

ואף על פי שיש חולקים בדבר, אבל נהגו ככה זכר למה שהיה בזמן בית המקדש, שכשהיו שומעים העם את הכהן מברך בשם המפורש, עוד לפני שהיה גומר לבטא את כל השם, כשהיה מתחיל אות אחת, היו אומרים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". זכר לזה אנחנו אומרים היום: "ברוך הוא וברוך שמו" על הזכרת השם.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל ולרפואת זקינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע''נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, ופנחס בן תראכי רחל.*

 


יום שני ו' אדר א' תשע"ט

 

כל כהן ירא שמים ישמור ידיו משעת נטילתו שחרית, שלא ליגוע במקומות המכוסים בגופו. שאם נגע, יש ספק אם צריך לחזור ולברך כשנוטל ידיו לברכת כהנים.

 

לכן, אפילו אם קרה ונגע יטול מיד אחר כך עם כלי, וממילא לא יכנס לספק ברכות על הנטילה שלפני ברכת כהנים.

 

*ההלכה היומית להצלחת ירון בן רחל, ולרפואת זקינו בן דיאמנטה, ולהבדיל לע"נ נחמה בת דבורה, יוסף בן רחל, וחנה בת רחל.*

 


 

לעוד מאמרים של מרן ראש הישיבה
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

מרן ראש הישיבה

3.5K
1.9K
43

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0