50

תשובה נאמנה

הרב עובדיה חן | דברי קודש

הספר שהכל ציפו לו * אלף שאלות ותשובות מרתקות בנושאים רבים ומגוונים מאוצרו של הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א * השאלות נשאלו במכתבים מפי שואלים שונים, וכעת נתקבצו לאכסניה אחת בההדרתו הדקדקנית של הגאון החבר שליט"א * הצצה נדירה לספר המיוחד, "מקור נאמן" *

print
אא

זה שנים רבות מצפים בני הישיבות ועמך בית ישראל, לספר אשר יְכַנֵּס לאכסניה אחת את פסקיו של אביר המעיינים בדורנו, הגאון הגדול רבי מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים. בימים אלו זה קורה.

מדובר בספר הכולל אלף שאלות ותשובות קצרות, שענה הגאון שליט"א לשואליו בענייני הלכה, השקפה, דרך הלימוד ועוד, ובו ניתן יהיה לראשונה לדעת מהי דעתו של הרב שליט"א כמעט בכל נושא ועניין להלכה ולמעשה.

בדברי הפתיחה לספר, כותב הגר"מ מאזוז בענוותנותו: "קראתי לספר זה מקור נאמן לפי הצעת ידידנו ר' הראל זנזורי, כמו שאני רגיל לחתום בס"ד זה 45 שנה נאמ"ן ס"ט (נוטריקון: נאום מאיר נסים סיפי טב). כי אע"פ שקיצרתי מאד בתשובות שבספר, יש להן מקור נאמן ויסודות מוצקים בדברי הפוסקים. ורובן נתבארו במקום אחר בארוכה במאמרים שב"אור תורה" ובהערותי לבן איש חי ומשנה ברורה או בכתב יד. ומפני רוב תלאותי בעוה"ר (משנת התשל"ד ומעלה) נבצר ממני לערוך שו"ת שלי בסדר נכון, שמוני נוטרה את הכרמים וגו'. ועוד רמז כי "מקור נאמן" עם התיבות בגימטריא "איש מצליח", שכמעט הכל על פי דעת אבא מארי הגאון זצ"ל... והשי"ת יאמר די לצרותינו ולצרות עמו ישראל ויגאלנו גאולת עולם בב"א".

המוציאים לאור מציינים בהקדמתם כי אמנם היה מן הראוי להקדים להוציא תחילה את ספרי השו"ת הארוכות של הגאון המחבר שליט"א (שחלקם התפרסמו לפני שנים במסגרת המדור "שואל ומשיב" בירחון "אור תורה"), אלא שהציבור היה צמא תחילה לספר כולל, אשר דרכו ניתן יהיה לדעת את המעשה אשר יעשון.

השו"תים שנדפסו בספר שלפנינו, התפרסמו במשך שמונה שנים (תשס"ב - תשס"ט) בעלון "פניני הפרשה" במסגרת המדור הפופולארי "אור המאיר", כאשר הגאון המחבר שליט"א הגיה היטב את השאלות והתשובות טרם פרסומן ושוב חזר עליהן כעת בעריכת הספר לדפוס. בסוף הספר, צורף מפתח נושאים מקיף ומפורט על פי סדר השולחן ערוך.

תשובה לכל שאלה ייחודיותן של התשובות שבאו בספר החדש, מתבטאת בכך שהרבה מהן באו כתשובה לשאלות פרקטיות שנשאלו בעקבות מקרים כאלו ואחרים העולים על הפרק בחיי היום יום, ולא נמצאה להן התייחסות בשום ספר עד כה. כך למשל נדרש הרב לפסוק בשאלה הבאה: אדם שמקפיד מאוד על מאן דהוא שפגע בו ברבים והוציא עליו שם רע, ומרגיש שאינו מסוגל לסלוח לו בשום אופן, האם יאמר בנוסח של קריאת שמע שעל המטה: "הריני מוחל וסולח לכל מי שהכעיס והקניט אותי" וכו'? והתשובה שמשיב הרב: לא יאמר הנוסח הנ"ל עד שיתפייס. ואין נכון לומר "חוץ מפלוני". או השאלה הבאה: האם מותר לעשות תענית הראב"ד (להפסיק באמצע האוכל שערֵב לו) בשבת? וכאן באה התשובה הפסקנית לאסור. שאלה נוספת שצדה את עיננו: בבית הכנסת בו אנו מתפללים נהוג מאז ומתמיד שהדרשה בשבת (במשך רבע שעה) מתקיימת לפני קריאת התורה לאחר הוצאת ספר תורה והגבהה ועתה שמעתי באומרים לי שיש בכך ביזוי לספר תורה, שמקדימים תורה שבעל פה לתורה שבכתב (אולי משום הרושם שֶׁמַּשְׁרֶה הספר תורה כשהוא מונח על הבימה). האם עלינו לחוש לכך ולשנות מנהגנו? תשובתו של הרב: אם הדרשה על פרשת השבוע והיא הכנה שהצבור ישימו אוזניהם לקריאת התורה, אין בכך כלום. ומכל מקום עדיף לתת דרשה אחר ההפטרה בעוד ספר תורה על התיבה.

בין שלל הנושאים המרתקים, ניתן למצוא תשובות לשאלות פיקנטיות שהתעוררו לפי צורך השעה, כמו השאלה: האם צריך לברך שהחיינו על משקפיים חדשות? ותשובתו הקולעת של הרב: אין מברכים על דבר שנעשה לעזרה רפואית, דאדרבא טוב לו אם לא היה צריך למשקפיים כלל. או השאלה: האם צנחן צריך לברך ברכת הגומל? והתשובה: היה ראוי לברך, אלא שלא נהגו. וכן השאלה המעניינת: אם בשבת עוצר סמוך לי רכב, ונהגו שהוא אדם חילוני מבקש את עזרתי במציאת כתובת מסוימת, האם אדריך אותו כדי שלא יוסיף להסתובב ולחפש, וייגרם מכך עוד חילול שבת, או שאסור לסייע לו? והתשובה המעניינת לא פחות: ניתן לומר לו: אסור לי לענות לך כשאתה באוטו, תצא ואסביר לך.

מרתקת במיוחד גישתו של ראש הישיבה למספר שאלות אודות עשיית דברים על חשבון ביטול תורה. באשר לטבילה במקווה על חשבון הלימוד, הוא עונה כך: "לא יבטל בזה יותר מרבע שעה". לגבי קריאת תהלים נשאל הרב: האם שייך לומר ביטול תורה "באיכות" לגבי "פתח אליהו" תהלים ועוד, וכן חומש ברש"י בזמן שיכול ללמוד גמרא בעיון. ואם כן, היאך רבותינו חכמי הספרדים היו נוהגים בדברי חסידות וקריאת תהלים, אע"פ שבאותו זמן יכלו ללמוד דברים אחרים. והאם שייך לומר כמ"ש הגר"ח מוואלוזין זצ"ל בנפש החיים (שער ד') שאין ברור שנתקבלה תפלתו של דוד שהקורא תהלים חשוב כעוסק בנגעים ואהלות? לשאלה זו עונה הרב: "דברי הרב נפש החיים תמוהים במחכ"ת, ומרן החיד"א וכל רבותינו הספרדים אינם סוברים כן. והנכון לגמור תהלים אחת לחודש לפחות, ואם אפשר אחת לשבוע. ואם הצבור אומרים "פתח אליהו" לא יפרוש מהם, שא"כ אפשר לדלג על מחצית התפלה בטענות שוא ומדוחים ולבסוף יתפלל 'הביננו'. ואם היו אומרים תהלים כל יום בישיבות לפני הלימוד היינו רואים נסים גדולים. ודי בזה". ואילו לגבי עשיית "סגולות" למיניהן על חשבון לימוד תורה, עונה הרב: "כמה שאפשר למעט בסגולות ולהרבות בתפלה מכל הלב עדיף".

על שמאל שהוא ימין בין השאלות המתייחסות להלכות תפלה, אנו מוצאים תשובה מאלפת לשאלה: מדוע נתפשט בסידורים שלנו ב"למנצח בנגינות" בצורת המנורה, שמתחילים הפסוקים משמאל לימין, ולא מימין לשמאל? והן עתה הראוני בספר "רפאל המלאך" ששם מזמור למנצח בצורת המנורה מתחיל מימין לשמאל? והנה תשובתו הבהירה של הרב: ספר "רפאל המלאך" הוא אחרון מאוד, ולאו בר סמכא. שמעתי שבספר הרוקח מופיעה המנורה מימין לשמאל (ואמ"א). ומ"מ בכל סדורי הספרדים מופיעה משמאל לימין, ע"פ הכלל "כל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין" (יומא נח:). ומה שהעירו שהרי כך מנהג הגוים בכתב שלהם, ואילו מנהג ישראל בכתיבה וקריאה הוא מימין לשמאל. הנה כבר העירו בזה האחרונים לגבי נרות חנוכה, והשיבו שכל אות ואות בפני עצמה נכתבת משמאל לימין כגון ב ג ד וכיוצא. וגם כאן כל שורה נקראת מימין לשמאל אך מעמד השורות הולך משמאל לימין בדיוק כמו בנרות חנוכה שמדליקין משמאל לימין.

גם התקדמות הטכנולוגיה המודרנית באה לידי ביטוי בתשובות בספר. כמו למשל, השאלה על מוסד חינוכי שהתגלו בו גניבות, ויש חשש שהגניבות מתבצעות בשבת, האם מותר להפעיל מצלמות גם בשבת כדי לתפוס הגנב? תשובתו של הרב: לא כדאי לעשות כן, ומסתמא הגונב בשבת יגנוב גם בחול ואז ייתפס. ויש להודיע לכלם לשמור כספם בערב שבת במקום בטוח או אצל ההנהלה. שאלה: כשרואים רב דרך הלווין בשידור חי, האם חייבים לעמוד? תשובה: אם כל הקהל בבית הכנסת עומדים, אל יפרוש מן הצבור.

מעניינת במיוחד השאלה לה נדרש הרב על אדם שאינו מבין לשון התרגום, האם עדיף שילמד בשמו"ת רק רש"י לכתחילה? והתשובה: יש בתרגום סודות גדולים וחכמה עמוקה, גם ע"פ הפשט וגם ע"פ הסוד, ולא ראינו בימינו מי שקורא פירוש רש"י במקום תרגום. יש ובאות אחת מסלק אונקלוס שתי קושיות של רש"י ע"ד הפשט, ויש שבמלה אחת רומז אונקלוס לדיבור שלם של רש"י בן 27 מלים. עוד שאלה מעניינת: האם מותר לומר פרק שירה בלילה? והתשובה: מותר לומר, ואין זה בכלל אין קורים מקרא בלילה, כי הוא בבחינת תורה שבעל פה, וכמו שמותר ללמוד פירוש רש"י על התנ"ך ומדרשים בלילה (עיין למרן שליט"א בשו"ת יביע אומר ח"ו סימן ל' באורך) כן הדבר הזה.

כדאי מאד לשקוד על ספרי יביע אומר חשיבות מיוחדת יש בשאלות שבאו בספר בענין דרך הלימוד, באשר ראש הישיבה הינו ממעתיקי השמועה בדורנו בשיטת העיון הספרדית. בספר מופיעות שאלות רבות ומגוונות על כך. בנוגע לשאלה: מה דעת כת"ר שליט"א על פלפולים בגמרא? הוא משיב במלים קצרות את משנתו: מיעוטן יפה ורובן קשה. ובפרט פלפולים היוצאים מן הפשט ומכוונת המחבר, וכבר צעקו עליהם מהר"ל מפראג והגאון בעל חוות יאיר והגר"א ועוד. שאלה אחרת לה נדרש: האם יש ללמוד כל הש"ס בעיון ואח"כ לגשת לעסק ההלכה, או שמא יש ללמוד ההלכה בש"ע על הסוגיא עם כל נושאי כליו, או אחרת? ותשובתו: אם לומד לשם בירור ההלכה ילמד טוש"ע על הסוגיא, ואם לאו ילמד במסלולים שונים – גמרא בעיון לחוד וטור ובית יוסף לחוד. כדאי מאד לשקוד על ספרי "יביע אומר" להגר"ע יוסף שליט"א וללמוד אותם בעיון על הסדר ולדקדק בדבריו מאד, כי הם נחמדים מזהב ומפז רב וקלים להבנה. על השאלה הבאה: בלימוד העיון, האם יש ראשונים מסוימים שיש ללומדם כסדר, או שמא יש ללמוד את כולם? משיב הגאון שליט"א: תפסת מועט תפסת. יש ללמוד בעיקר את הרא"ש והר"ן והמאירי, שהם כוללים כמעט דברי כל הראשונים. והנה עוד שאלה שמתחבט בה כל לומד: במה יש לדקדק בדברי הראשונים ובמה לא? בכל מלה הנראית מיותרת או רק במסקנות הלכתיות, ועד היכן יש לדקדק? ותשובתו הברורה של רבנו: בפירוש רש"י ובלשון הרמב"ם יש לדקדק בכל מלה, עיין למשל בהגהות מהר"ץ חיות ברכות (דף ד' ע"ב). כדי ללמוד מה לדקדק ואיך לדקדק, יש לעיין תמיד בחידושי מהרש"א והרש"ש, שדבריהם יקרים מפנינים.

מרן שליט"א גימטרייא: לב האריה משנתו של ראש הישיבה ברורה סדורה וחדה. כהדרכה בצורת הלימוד המומלצת הוא נשאל: מי שלמד רוב הבבלי בבקיאות, מתי עליו ללמוד הירושלמי, האם כהשלמה לסוגיא שלומד בבבלי, או שמא ילמד כסדר? והוא מותיב: ילמד כסדר, וכשלומד סוגיא בבבלי בעיון ילמד עליה גם את הירושלמי. ולשאלה: מה לכתוב כשלומדים סוגיא, האם את כל הבירור בסוגיא, או רק שיטות הראשונים, או שמא רק את המסקנות הנובעות מן הסוגיא? הוא עונה: יכתוב רק מה שמתחדש לו בסוגיא. אם ירצה לכתוב סיכום השיטות – יכתוב בקצרה למזכרת. לשאלה: כמה זמן יש להקדיש ללימוד נ"ך בכל יום? תשובתו הברורה: לא פחות מרבע שעה ולא יותר מחצי שעה ליום. אגב, הוא גם נשאל שם האם צריך לקיים בדורנו את מה ששנינו באבות (פרק ה' משנה כ"ב) "בן חמש למקרא"? ועל כך הוא מביא מעשה רב בזה הלשון: "אבא זצ"ל קיים בבניו שיחיו משנה זו הלכה למעשה". ודו"ק בהבנת התשובה.

בדפדוף בספר, אנו מוצאים צרור שאלות נצרכות בענייני זכרון בלימוד, שאיפת כל תלמיד חכם, הנה טעימה מהם: לשאלה: כיצד ניתן לזכור משפטים ארוכים בעל פה? משיב הרב: "פסוקים ופיוטים אפשר לזכור בזכות הטעמים והמנגינה. ומשפטים שאין בהם מנגינה צריך לאמן את כח הזיכרון ולפתח אותו. תקנה ספר "לב האריה" שעולה 253 כמנין יהודה מוויניציא (הוא המחבר), וכמנין (רבנו) עובדיה יוסף שליט"א, וכל הספר מלא עצות לאמן את כח הזכרון". בין הדברים הוא נשאל על כך שמפורסם כיום שיטות שונות ללימוד קריאה מהירה, זיכרון, ריכוז, וכדומה, האם כדאי להשתדל לרכוש ערכות לימוד אלו, או שעדיף להשתמש כל אחד במה שחננו השי"ת ע"י חזרות ועמל התורה? תשובתו של הרב: רוב השיטות הנ"ל ואפשר כולן, הן חילוניות גמורות. אם יש שיטות חרדיות בהמלצת רבנים, אין הכי נמי. ואם לאו "חזור חזור ואל תצטרך לבלזור" (פתגם ידוע בספרים, והכוונה לעשב הנקרא "בלזור" שמועיל לזכירה אבל מסוכן מאד).

לימוד חכמות חיצוניות וגרפולוגיה קובעים ברכה לעצמם, השאלות הרבות שנשאלו מאת הרב בדרך ההשקפה הצרופה. לכל שאלה יש תשובה בהירה וברורה. בין השאר באו שאלות בענין: נסיעה לאומן, חסידות ברסלב, משיחיות בחב"ד, 'אגרות קודש' של האדמו"ר מחב"ד, לימוד חכמות חיצוניות וגרפולוגיה, איזה ספר מוסר מומלץ, הדרכה לימי בין הזמנים, כיצד להינצל מגאווה, לימוד ילד שיעלה לתורה אצל קונסרבטיבים, בענין 'אליעזר בן יהודה', העברת ישיבות ממקום סכנה, ועוד ועוד.

גם דור בעלי התשובה, מביא בכנפיו לא מעט שאלות מעניינות, כמו: אדם שזכה לחזור בתשובה, אך הוריו בעוונות הרבים אינם שומרי תורה ומצוות, ואמו מכבסת את בגדיו בשבת, למרות שביקש ממנה לא לעשות זאת, כיצד ינהג? ותשובת הרב: לא יתן לה לכבס, רק יכבס במכבסה שומרת שבת. שאלה נוספת: אני מכיר חוזר בתשובה, שכשאביו מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומדבר בזלזול ובלעג על דברי חכמים, הוא משתיק את אביו בגסות ובנוכחות זרים. האם צודק הבן במעשיו? ותשובתו של הרב המהולה בתוכחה: על פי הרמב"ם ומרן בש"ע יו"ד (סימן ר"מ סי"ח) גם כשאביו רשע חייב לכבדו. והבן הזה במעשיו גורם לחילול ה' וחילול כבוד התורה. יענה בנחת ובכבוד וישר לענין. ושאלה נוספת: זוג שנישא לפני מספר שנים, ועתה שבו בתשובה שלמה, ונתברר להם שאחד העדים בחופה הינו קרוב משפחה הפסול לעדות. האם צריכים לסדר בעבורם חופה וקידושין מחדש, לרבות שבע ברכות וכו'? תשובה: יתן לה טבעת חדשה בפני שני עדים כשרים ויכתבו כתובה מחדש. שבע ברכות אין צריך לעשות מחדש, רק יעמדו בפני חתן וכלה ויגידו לרב המברך שיכוין גם עליהם.

בין השאלות, מצאנו כמה תשובות ייעוץ שייעץ רבנו מחכמתו לשומעי לקחו, כמו למשל השאלה הבאה: חברי סיפר לי שיש לו נדודי שינה, לפעמים כמה שעות, וכל רשרוש קטן מעיר אותו, מה עלי לייעץ לו לעשות? הרב הנאמ"ן משיב: ישתה כוס חלב לפני השינה. וזה בדוק ומנוסה. או השאלה: איך אדע כמה זמן גופי זקוק לשינה? והתשובה: כל פעם תחסיר משנתך קצת עד שתדע כמה גופך זקוק לשעות שינה. אך לא פחות משש שעות כמ"ש הבא"ח (ש"א פ' וישלח אות א). ועיין טורי זהב אה"ע (סימן כ"ה סק"א) מ"ש על הפסוק כן יתן לידידו שנא. ודפח"ח. לבחור ששלח מכתב להיוועץ בראש הישיבה היאך להגיע לריכוז מוחלט וממושך? בוחר הרב לייעץ בדרך מקורית: יאטום אזניו בשעת הלימוד וישים עיניו ולבו ואזניו מכוונים לדברי תורה (כפירוש רש"י פרשת האזינו פרק ל"ב פסוק מ"ו) למשך חצי שעה, וכל פעם יוסיף בהדרגה.

אין דרך בני תורה לשרוק בפיהם גם בחול בין השאלות אנו מוצאים, שאלות בהנהגה לבחורי ישיבה, כמו השאלה האם מותר לשרוק בשבת, עליה עונה הרב: מצד דין שבת מותר. אבל אין דרך בני תורה לשרוק בפיהם גם בחול (עיין בש"ע א"ח סימן של"ח ס"א בהגה, ובילקוט יוסף שם סעיף ט'). וכן שמעתי מהרה"ג ר' ניסן פינסון זצ"ל בתונס, שהיה מוחה בתלמידים השורקים ואמר ששריקה מעוררת דינים רח"ל. שאלה נוספת: במקום שנוהגים להסתרק במסרק ולראות במראה, האם מותר לתלמידי ישיבה לעשות זאת? תשובה: אין זה מתאים לבחורי ישיבה, ועיין בזוהר פרשת וישב (דף ק"צ סע"ב) על פסוק ותתפשהו בבגדו. ע"ש. על השאלה מתי גיל הנישואין בימינו? משיב הרב: ראוי להקדים ולישא אשה לפני גיל עשרים, ובפרט בימינו שרבה הפריצות בעוה"ר מצד אחד, ומאידך יש אפשרות ללמוד תורה בטהרה בכולל לאחר הנישואין - אין טעם לאַחֵר גיל הנישואין. רק אם יראו ההורים והמשגיחים בישיבה שהבחור עודנו נער ואינו בָשֵל לקראת הנישואין, אפשר לאחר עוד שנה או שנתיים. וכן אבא מארי הגאון זצ"ל הקפיד להשיא את בניו שיחיו לפני גיל עשרים. ובישיבתנו "כסא רחמים" תכב"ץ, מקפידים שהבחורים יינשאו בגיל 20 או סמוך לזה כמה שאפשר, כי אין לנו "בן עזאי" בדור הזה, וגם בדור התנאים והאמוראים הוא היה יחיד ומיוחד. ולשומעים ינעם.

ניתן להפוך ולהפוך עוד שעות רבות בספר היקר הזה, ולא לשבוע מהעושר הרב המצוי בתשובות הללו שכל זמן שאתה ממשמש בהן אתה מוצא בהם טעם. אכן, עוד לא בא כבושם הזה. אכן מקור נאמן לרב הנאמ"ן וכרך נעמן לתלמידיו ואוהביו הנאמנים.

=============================
בהזדמנות זו, מבקשים בשם המוציאים לאור מכל מי שיש בידו מכתבים ובהם תשובות של ראש הישיבה שליט"א, לשלחם לישיבת כסא רחמים ת.ד. 2750 לידי הרב הראל זנזורי. את הספר ניתן להשיג בקרוב באתר הישיבה, או בישיבת כסא רחמים
==============================

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
200

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0