מצא את ההבדלים

|

עם ישראל עשה צעד לא נכון אבל בכיוון הנכון, והם דרשו אלוקים בכל הכח, הם היו מוכרחים לחוש אותו, את קרבתו, את עבודתו...

print
אא
בזמן בואנו לעסוק בדור דעה וטעויותיהם, רצוי שנדע את מקומנו. גדולי החסידות חידדו היטב את גודל המרחק בינינו, בשאלה קצרה שתשובתה בצידה: "מה ההבדל בין דור המדבר לדורנו אנו? והשיבו: בדור המדבר, היו מוכנים בני ישראל לתת את כל כספם וזהבם, כדי לעשות להם אלהים. ובדורנו, רבים הם המוכנים למכור את אלוקיהם, כדי לעשות להם עוד קצת כסף וזהב..."

אנחנו צריכים לדעת, שבסך הכל, עם ישראל עשה צעד לא נכון אבל בכיוון הנכון, והם דרשו אלוקים בכל הכח, הם היו מוכרחים לחוש אותו, את קרבתו, את עבודתו. אצלנו המצפן והמצפון, כל כך התעוותו ברוחות הזמן, שהכיוון הכללי שלנו הוא בריחה מאלוקים.

כמו שמשחקי הילדים הם בעצם הכנה להתמודדות החיים, הם מדמים לעצמם שיש להם אחריות כנהגים, כמפקדים, ובזה הם לוקחים את עול האחריות המדומה, לנסיון בשמחה, והם בעצם מתכוננים לחיים.

כמו שילדות משחקות עם בובות, ומדמות את עצמם לאמהות, הם רוצות לחוות את הקשר הזה, הם כמהות למצב הזה, והם בעצם המשחק, מכינות את עצמם רגשית ומנטלית להיות כאלה, משחקים שכאלה הם ברוכים, הם אינם מעוותים, הם בעצם אומרים: לוּ רק היה לי תינוק, הייתי דואגת לו, מחבקת, מנשקת, מסדרת ומרגיעה...

מי שמשחקיו הם בסגנון הזה, אנחנו מקוים שבחייו האמיתיים, יישם את מה שמוחו התאמן עליו כל הימים, אבל תאמרו לי מה הם המשחקים של הדור שלנו, לאיזה מקום הילדים מכינים את עצמם להיות, משחקי אלימות קשים עם דם, ובריחה מהחיים, ומשחקי קניות ובזבוז...

במו עיני ראיתי וליבי נחמץ, ועד עכשיו אני ממאן להבין, בתמימותי שאלתי על משחקי חשיבה, משהו שאולי לא מוסיף ערכים, אבל לפחות עושה רושם שמוסיף ידע, הייתם צריכים לראות את הבעת הפנים של הנשאלים, משחקי חשיבה מה אנחנו בבית הספר??!

מי שאלו משחקיו, מי שלזה משתוקק, ובתת מודע מתאמן שכלית ומכין את מוחו, מה יהיו מעשיו לכשיגדל, מה המקסימום שיכול להיות בעתידו? אלימות?! איזו תקווה יכולה להיות לו? סורג ובריח?!

אז כמו שהילדים הבריאים בנפשם, מדמים את עבודת העתיד: אבהות, מנהיגות, אמהות וחמלה, וזה בסדר גמור, מעיד על בריאות נפשית, ואפילו מבורך. כך עם ישראל, רצה לדמות את עבודת ה' העתידית, ולחוש כבר עכשיו קרבת אלוקים, כי צמא בשרם וכלתה נפשם לחוש שוב את עבודת ה', לדמיין איך תהיה עבודת בית המקדש, הילדים מדמיינים ואומרים, זו המכונית וזה התינוק, אפילו שמדובר בדומם ובבובה, הם אמרו: אלה אלוהיך ישראל...

הרי כל טייס עושה סימולציה, אז מה רע בסימולציה הזו שלהם, בינינו מה ההבדל המהותי בין המשכן והכרובים ועבודת הקרבנות, לדמיון שהם חשבו עליו לבד, העגל? תחשבו על זה, שלבד לבד הם הגיעו לדמיון לא רחוק כל כך, מעבודת הקרבנות שציוה עליה ה', מגיע להם כל הכבוד על הפיתוח...

אבל ה' לא חפץ בזה, וזה אומר דרשני, קצר המצע כאן לבאר זאת לעומק. אבל בגדול, עבודת ה' היא כנראה לא המקום המתאים לדמיונות ולכאילו [וגם לא לכמעט ובערך], לא חסרים בעולמנו דתות בדויות, מועתקות ומדומיינות, אם אתם רוצים לדמיין ולהחליט לבד מה נכון, אז באמת שאין טעם במתן תורה, ואפשר לשבור את הלוחות, אתם כנראה לא צריכים את זה...

הרי כל מה שאלוקים ירד בכבודו ובעצמו על הר סיני, ונתן לנו תורה, זה רק כדי לומר לנו בדיוק מה נכון, להבדילנו מן התועים שחושבים לבד, שעורכים תאוריות ודמיונות, ומנסים אותם אחר כך על בני אדם, אם נתבונן כמה הרס זרעו, כל הדתות והתאוריות בעולם, נעמוד המומים כמה קורבנות אדם דרשו הקומוניזם והנאציזם, האיסלם והנצרות, ושאר דתות ההבל, אז אסור לנו בדת שלנו להכניס דמיונות  אישיות, חלומות מעצמנו, בשביל זה יש דתות אחרות...
לעוד מאמרים של
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0