לתת מהנשמה

|

התמיהה בפרשתנו ברורה לכל, מי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, מוכן להשפיל את עצמו ולהופיע כמקבץ נדבות - לצורך בניית אוהל??? מלך הכבוד!!! הזהו כבודו?!

print
אא
בנוהג שבעולם, מלך הרוצה להעביר את ארמונו, כדי לדור בקרב אוכלוסיו האזרחים, מכין בהכנה רַבָּתִי את בניית ארמונו, ממיטב המהנדסים והאדריכלים, וממיטב בעלי המקצוע המפורסמים בשמם על הצלחתם בתחום הבניה, הציור והעיצוב, והדבר פשוט שהארמון צריך להיראות מטיל אימה כטירה, ורב רושם, כי ככל שיפאר, וירומם, וישכלל את ארמונו, ויחזק אותו, וככל שיראה את עושרו, גבורתו, וחכמתו, בכך יטיל חיתתו על עמו, בראותם כמה רם ונישא הוא מלכם.

ממילא אוצר המדינה נפתח כיד המלך, לתת את שכרם של פועלי הבנין, ומקופת המלך - תמומן העבודה ביד הרחבה ביותר, החומרים המשובחים ביותר, יובאו מכל קצוות עולם, והכל ישולם בעין יפה מהחל ועד כלה, ברור שהמלך ישתדל ככל היותר, לא להיראות שההוצאות כבדות עליו, או שיש לו איזה שיקול כלכלי, או שהוא חוסך באיזה עניין, "אין עניות במקום עשירות" הלא זהו המשפט - כיד המלך, בטח שהוא לא יראה שהוא צריך משהו מבני עמו, שהרי בכך שיראה כנצרך לבני מדינתו לצורך בניית ארמונו, הרי זה בזיון מאין כמוהו.

השמענו פעם על מלך עלוב הרוצה לבנות ארמון לעצמו בקרב אזרחיו, ומבקש - כעני בפתח - שיקבצו לו פרוטה לפרוטה בהכרזה ובפרסומת - "תרומה" "תרומה" "תרומה" - "תרומה למלך לבניית ארמונו", הלא אין לך בזיון גדול יותר, מאשר לבנות ארמון מלוכה מקיבוץ נדבות של אזרחי המדינה, וכי זהו כבודו של מלך, שיהא נישא לדורות בפי כל - זהו ארמונו של המלך, שנבנה מאסיפת תרומה מכל איש ואשה לצורך דירה למלך?

וכמה יגדל הבזיון בעשרת מונים, כשידוע לכל, שאותו מלך יש לו "ממון כקורח", מלך מלא באוצרות כסף וזהב לאין סוף, ובכל זאת לא מוציא משלו כלום, ומתחנן לאסוף ולקבץ לו צדקה ותרומה לבניית ארמונו, מאזרחיו אנשי מדינתו? ומה קורה אם אוספים את התרומות בשביל לקנות לו אוהל?

ואם כן התמיהה בפרשתנו ברורה לכל??

מי שאמר והיה העולם, מלך מלכי המלכים, מוכן להשפיל את עצמו ולהופיע כמקבץ נדבות - לצורך בניית אוהל.

מלך הכבוד!!! הזהו כבודו?!

התשובה כאן היא בעצם יסוד בריאת העולם. מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא - מלוא כל הארץ כבודו, "לי הכסף ולי הזהב נאום ה"', "השמים כסאי והארץ הדום רגלי", "איזה בית אשר תבנו לי", הבורא - האין סוף - אשר השמים ושמי השמים לא יכילוהו, מואיל בטובו, רוצה וחפץ באהבתו, לשכון כבוד בין בני אנוש קרוצי חומר, אשר מעפר יסודם, ומתרצה לגור בשבילם באוהל!!!

ולא נגמרת ענוותנותו בזה, ואין דעתו מתקררת באהבתו, אלא עד שאת האוהל הזה הוא מבקש לקבל במתנה מהם - יהא אשר יהא, יכינו את אשר יכינו, יביאו את אשר יביאו, אין הוא "דָר" אלא במקומם, אין הוא "אוכל" אלא ממאכלם, אין הוא "שותה" אלא מכוסם, כי זוהי מהות האהבה.

כי חלק מהותי וחשוב באהבת ה' אלינו, מלבד הנתינה האינסופית שלו אלינו, היא, שמרוב אהבתו וחשקו בנו, הוא רוצה וחפץ לתת לנו את התחושה, שגם אנחנו נותנים, שיש פה אהבה דו סיטרית, שגם אנחנו "מעניקים" "וחשובים", לא רק אהובים אלא גם "אוהבים". הוא רוצה להעניק גם לנו את העונג הנפלא, את ההרגשה הנהדרת, ואת התחושה המתוקה, שמרגיש מי שמעניק מתוך אהבה, הוא רוצה בשבילנו שנעניק גם אנו!

"אפריון עשה לו המלך שלמה" - מלכו של עולם שהשלום שלו, "רפידתו זהב מרכבו ארגמן - תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים"!! האוהל יפה ונחמד אבל מה התוכן שלו, בשביל מה הוא בכלל צריך אפריון, תוכו, תוכנו, כל מהותו, בגלל היותו רצוף אהבה מבנות ירושלים!!! (על פי מעיין השבוע)
לעוד מאמרים של
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0