בואו חשבון

|

וכי רק הצדיקים יודעים לערוך חשבון, הרי לרשעים אין בעיות במקצוע החשבון, ובכל זאת נשארים הם ברשעותם, הרי שלא מספיק "חשבון" כדי להיות צדיק

print
אא

על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון - בפשוטו של מקרא מסופר על המושלים משלים והם בלעם ובעור, כפי שמפרש רש"י, שעל ידי פיהם הצליחו לתת כח לסיחון לכבוש את העיר חשבון. אמנם בדרך רמז דרשו חז"ל בגמ' ב"ב דף עח: א"ר שמואל בר נחמן אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "על כן יאמרו המושלים", "המושלים" אלו המושלים ביצרם "בואו חשבון" בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עברה כנגד הפסדה.

בספר "אור יהל" שואל וכי רק הצדיקים יודעים לערוך חשבון, הרי לרשעים אין בעיות במקצוע החשבון, ובכל זאת נשארים הם ברשעותם, הרי שלא מספיק "חשבון" כדי להיות צדיק, א"כ מהי העצה שנותנים הצדיקים "בואו חשבון"? ועוד הרי נאמר בגמ' (שבת לא.): דרש רבא בר רב עולא מ"ד "כי אין חרצובות למותם ובריא אולם", אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שאינם חרדים ועצבים מיום המיתה, אלא שלבם בריא להם כאולם. והיינו דאמר רבא מ"ד "זה דרכם כסל למו", יודעים רשעים שדרכם למיתה, אלא שיש להם חלב על כסלם. הרי שהרשעים יודעים חשבון וגם את סופו של החשבון, אלא ששולט עליהם חלב שהוא יצה"ר, אם כן כיצד קובעים חז"ל שכל עבודת ה' תלויה בחשבון?

התשובה על כך מבוארת בגמ' זו בתוך הדברים. חכמי הגמ' אומרים בואו נחשב "חשבונו של עולם", לא רק נחשב את סיכום המעשים והתוצאה, אלא נחשב בכל יום ויום חשבון נפש כמה שכר יש בעשיית מצוות ובניצול הזמן וכמה חלילה נזק בבזבוז הזמן ובכשלון בעברות, ואין הדבר תלוי אלא בחישוב ובמאזן תמידי, כי זה המפתח ליראת שמים, להיות מושל ברוחו ובעל יראת אלוקים, ודבר זה מתקיים על ידי לימוד מוסר באופן קבוע. רק בדרך זו כך אדם יכול לחשב חשבונו של עולם.

מסופר על החפץ חיים כי בזקנותו נצרך פעם באמצע לימודו לספר מסוים. בגילו המופלג כבר היה קשה לו לקום ולהביאו, ואעפ"כ התגבר, עמד ואמר ליצה"ר: גם עתה בזקנותי אתה רודף אחרי ולא רוצה שאקום?! ומיד קם בזריזות ולקח את הספר. והיה ידוע בדקדוק הזמן, ולא רק שהיה מנצל כל רגע, אלא ידע מה עשה בכל זמן שהוא. פעם בעיו"כ היה מצטער שלא זכר מה עשה באיזה עשר דקות בשנה ההיא, והיה הדבר לפלא. הרי בודאי הח"ח לא בזבז את הזמן ולא דיבר לשוה"ר, ומן הסתם עשה דברים טובים, אך הוא דאג. דבר זה מראה לנו עד כמה גדול ערכן של עשר דקות שחשש שמא לא עשה בהן את המקסימום האפשרי. הגמ' מסיימת בפירוש פסוק זה "תבנה ותכונן עיר סיחון" - אדם שזוכה לחיות עם חשבון במעשיו ובניצול זמנו למעשים טובים, בונה את העוה"ז ומכין לעצמו את העוה"ב, וזוכה לבנות ולהיבנות בכל העולמות.

באדיבות עלון "פניני הפרשה", לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן
לעוד מאמרים של
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0