310

מיכאל הכהן הגדול

רב אורח |

נטפי זכרונות אחר מטתו של הגאון רבי מיכאל הכהן זצוק"ל   | מאת הרב אביחי סעדון |  

print
אא

ילדות בצלם של גדולי תורה
במוצאי שבת ט' בשבט שנה זו, עלתה בסערה השמימה נשמתו הטהורה של הכהן הגדול, משיירי כנסת הגדולה, מרביץ תורה בישראל, שריד לדור דעה, הגאון הגדול רבנו מיכאל הכהן זצוק"ל, מתלמידיהם הגדולים של אבי הישיבה מרן רבי רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל ונשיא הישיבה הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ומרבותיו של מרן גאון עוזנו ראש הישיבה שיבלח"א.
 
רבנו ע"ה נולד בשנת התרצ"א בג'רבא, לאביו רבי יוסף הכהן ז"ל ומרת מיה ע"ה. מקטנותו ניכר בו כי עדיו לגדולות, ובגיל 4 נשלח ללמוד תורה אצל הגאון רבי רפאל כדיר צבאן זצ"ל, ואחר שנים בודדות כשעמד על כשרונותיו הברוכים של הילד, הכניס אותו לשיעור הבוגרים כיתת מרן אבי הישיבה הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן ע"ה, למרות היותו צעיר לימים והוא רק בן 10 שנים בלבד!
 
כבר בהיותו בחור צעיר, ניחן בכתיבה מיוחדת ובניסוח ולשון מליצית להפליא, עד שפעם אמר מרן ראש הישיבה שליט"א כי מימות מרן החיד"א לא היה מי שכתב בניסוח כה מיוחד! כתיבתו המיוחדת שבתה את לבו הטהור של מרן רבי כלפון משה הכהן ע"ה, והוא נתבקש על ידו לשמש לו כמזכיר אישי לכתוב ולנסח כל מכתביו ותקנותיו שתיקן לבני הקהילה. וסיפר רבנו: היה קורה שהיינו לומדים בשיעור אצל "הרבי" (כוונתו לרבי חויתה ע"ה), ובאמצע השיעור היה מזהה מרחוק את רבי כלפון מתקרב לכיתה, והרבי היה יודע את מטרת בואו ואומר לי "קום, אלרבי ג'א", כלומר, תקום! הרב הגיע, ומיד הייתי קם ומתלווה לרבי כלפון.
 
החתימה האחרונה
רבנו ע"ה הקדיש את ימיו לתורה, וכבר בגיל הנערות שקד על דלתותיה בעמל וביגיעה עצומה. בגיל צעיר ממש למד את מלאכת השחיטה, ונבחן עליה לפני רבו רבי חויתה ע"ה בהצלחה, ובתעודת השחיטה שלו חתמו רבי חויתה, רבי משה הכהן דריהם, רבי חיים חורי, הרב צבאן ועוד. לאחר מכן ביקשו רבו לקבל עליה גם את חתימת יד קדשו של רבי כלפון ע"ה. היה זה ימים מספר לפני פטירתו של רבי כלפון, ורבנו הסב את תשומת לב רבו כי לפי הידוע רבי כלפון שרוי בחולי גדול ושוכב על ערש דוי, ולא יתנו לו להיכנס אליו, אבל רבי חויתה לא ויתר ואמר לו "תאמר להם שאני שלחתי אותך, ואם לא יועיל, לפחות לא יזיק".
 
כאשר הגיע רבנו אל ביתו של רבי כלפון, דפק קלות על הדלת, ובנו - הגאון רבי שושן הכהן זצ"ל, פתח לו. הסביר לו רבנו כי חפץ הוא לזכות בחתימת רבי כלפון על תעודת השחיטה. פכר רבי שושן את ידיו ואמר לו "מצבו של אבי קשה, ואיני יודע אם יוכל לחתום, אבל מוכן אני לנסות".
 
המתין רבנו זמן-מה, עד שלבסוף יצא אליו רבי שושן עם התעודה, חתומה בחתימת הקודש של רבי כלפון בכתב רועד. התעניין רבנו מדוע התעכב זמן כה רב. השיבו רבי שושן "אבי הרב חולה אנושות, ובקושי רב הצליח לחתום על התעודה... עד שסייעתי בידו לחתום, ארך הדבר זמן ממושך"...
 
לאחר מכן, הגיע אדם אחר בשם פראג'י הכהן. הלה בא בשליחות הגאון רבי דוד הכהן יהונתן זצ"ל, לבקש את חתימת רבי כלפון בענין משלוח יין חותם בתוך חותם. נכנס רבי שושן וחזר ואמר לשליח "כעת אפסו כוחותיו לגמרי, ואין הוא מסוגל עוד לחתום".
 
לא עברו אלא ימים מועטים, המחלה הכריעה את רבי כלפון, והוא הסתלק לבית עולמו.
 
לאחר פטירת רבי כלפון, פגש רבנו את רבו רבי חויתה, וסח לו על דבר החתימה שזכה לקבל מרבי כלפון.
 
"שמור על חתימה יקרה זו", התפעל רבו, "זוהי החתימה האחרונה מכל אלפי החתימות שחתם רבי כלפון בימי חייו".
 
"דע לך" הוסיף רבי חויתה "כי מה שרבי כלפון טרח וחתם לך בשארית כוחותיו, זה בגלל שהיית מסייע לו בכתיבת מכתבים, ומטעם הכרת הטוב, רצה להשיב לך כגמולך. כשם שאתה שרתת אותו בכתיבה, כך גם הוא עזר לך בכתיבה!".
 
"גדולה שימושה"
הרבה מימי נערותו, הקדיש רבנו לשימוש תלמידי חכמים וגדולי תורה. בגיל 18 (שנת התש"ח), יצא רבנו את ג'רבא ופנה לעיר "גאבס", שם התמנה לעוזר ומזכיר של האדמו"ר הקדוש רבי חיים חורי ע"ה. בכל יום היה רבי חיים מעיר אותו בשעה 4 לפנות בוקר, כדי לכתוב לו מכתבים לשולחם בדואר ולעזור לו במפעלי החסד שהקים שם, והיו נוסעים יחד לשלוח הכל בדואר (שהיה יוצא בשעה 5 בבוקר). בתפקיד זה שימש רבנו במשך 4-5 חודשים, עד שעבר לעיר "תוזר" שבתוניסיה, וגם שם שימש כמה רבנים גדולים.
 
לאחר שנתיים (שנת התש"י), שם פעמיו לעיר הבירה "תונס", שם יצר קשר שוב עם רבו רבי חויתה ע"ה (שהגיע לשם כדי להתרפא בכפר "חמאם-אלף"), והיה לומד אתו תורה. כמו כן היה מקורב לרב הראשי לתוניסיה הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל. נשיא הקהילה בתונס עו"ד שארל חדאד, גילה מהר את גדלותו של העלם הצעיר, ומינה אותו לאחראי על בתי הכנסת בתונס, ולפקח על כשרות ספרי התורה שלהם, והוא בחור בן 20 שנה!
 
ר"מ בישיבת "חברת התלמוד"
לאחר מספר חודשים, נתבקש רבנו לכהן פאר כר"מ בישיבת "חברת התלמוד" בתונס (מיסודו של הגאון רבי שלמה דאנה זצ"ל בעל שלמי תודה), יחד עם שאר הרמי"ם בישיבה, הגאונים רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל ורבי יצחק בוחניךּ זצ"ל (רבו המובהק של מרן ראש הישיבה שיבלח"א) ועוד. רבנו ע"ה שהיה הצעיר ביניהם, הצטרף אליהם ולימד כיתה בישיבה, והוציא תחת ידו תלמידי חכמים גדולים. אגב, רבנו ע"ה היה גם בקשר טוב עם הגאון רבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל (הרב הראשי לתוניסיה), שאף כתב לו "מכתב המלצה" כשעלה לארץ, ובו הוא מעיד על גדלותו בתורה. הקשר ביניהם נרקם כאשר נכדיו של רבי אמייס זצ"ל למדו אצלו בישיבה, ובכל יום כשהיה רבי אמייס מסיים את עבודתו בבית הדין, היה פונה לישיבה ומברר אצל רבנו ע"ה את התקדמות נכדיו בלימוד.
 
בחודשי הקיץ היו התלמידים יוצאים להינפש בכפר "אלמארסה" (מפרוורי העיר תונס), ורבנו שכאב לו על ביטול התורה החליט לקיים מסגרת לימוד "בין הזמנים", ואכן החל למסור שיעורים, כאשר לשיעורו הגיעו כ- 150 תלמידים! ואף מרן מייסד הישיבה זצ"ל שלח אליו את בניו הגדולים מרן ראש הישיבה שליט"א ומוה"ר רבי צמח שליט"א (שהיו אז בגילאי 7-8 שנים), ובכל יום בערב היה מגיע לשם בעצמו להתפלל מנחה וערבית, ואח"כ מתעניין אצל רבנו על התקדמות בניו בלימוד. וככה בכל "בין הזמנים" במשך 3 שנים. לימים, סיפר רבנו למשפחתו ולתלמידיו על השיעורים שנתן באותה תקופה, וציין כי בכל שאלה שהיה שואל בשיעור, היה מרן ראש הישיבה עונה מיד, עד שלא מצא קושיא לחדד בה את התלמידים... והפטיר: "כבר מאז ניכר שהילד הזה יהיה גדול הדור". מרן עצמו סיפר על אותה תקופה, בהסכמה שנתן לספרו של רבנו "חי ברכות".
 
במשך שנות כהונתו בישיבת "חברת התלמוד", נקשר רבנו אל הגאון רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל, ובסביבות גיל 24 (שנת תשי"ג) נשא לאשה את נכדתו הרבנית מיליה ע"ה (שנפטרה לפני כשנה). לאחר מכן, לצורך פרנסתו שימש במשך 5-6 שנים כספרא דדייני בבית הדין הגדול בתונס, כשבבית הדין כיהן באותו זמן מרן מייסד הישיבה רבנו מצליח מאזוז זצוק"ל.

 


 
"לא ראיתי גדול כזה"
הדמות שהשפיעה רבות על אישיותו של רבנו, היתה דמותו הגדולה של רבו מרן אבי הישיבה רבי חויתה ע"ה, וההערכה שלו אליו היתה גדולה ועצומה. הוא אף התבטא ואמר עליו: "לא ראיתי גדול כזה שבקי בכל תחום ונושא בתורה!". גם אחרי שרבו עלה לארץ, היה רבנו ממשיך לשמור על קשר רצוף אתו. כשהיה רבי חויתה ע"ה שוכב במיטת חוליו על ערש דוי, שלח לתלמידיו בארץ ובחו"ל וביניהם רבנו, בקשה שלאחר פטירתו יקראו פרק "יש מעלין" לעילוי נשמתו במשך השנה. ואכן, לאחר פטירתו (בשנת התשי"ט), הקפידו בדבר הזה.
 
מאז נישואיו במשך שבע שנים, לא זכה רבנו ע"ה להיפקד בזרע של קיימא, והנה מספר חודשים אחר פטירת רבו ע"ה, הופיע רבו בחלום ליהודי בשם ר' עקיבא חורי וציוהו: "לך תגיד לרבי מיכאל שימשיך לקרוא פרק 'יש מעלין', ומה שהוא חפץ בו כבר פעלתי עבורו בשמים". ואכן, לאחר שנה נולדה לו בתו הבכורה. כבוד גדול עשה לו רבנו אחר פטירתו, ונהג בקביעות להיות דולה ומשקה מתורתו. ואף ערך לכבודו ספר "אם כל חי" דרושים והספדים.
 
ספרא רבא
בשנת תשכ"א, עלה רבנו לארץ יחד עם אשתו ובתו, ובעקבות חמיו הגאון רבי יוסף סוסו הכהן זצ"ל (שהיה נחשב לחמיו כי גידל את אשתו כבתו עקב פטירת בנו - אביה צעיר לימים), התיישב בעיר האבות באר שבע ת"ו. שם השתמש במכתב ההמלצה שקיבל מהגאון רבי מרדכי אמייס הכהן זצ"ל, ובא להתקבל לעבודה בבית הדין הרבני בעיר. מנהלי בית הדין בחנו אותו שבע בחינות לרבנות, ומשראו את ידיעתו בכל הנושאים, מיד התקבל לבית הדין ושימש כ"ספרא דדיינא" (למרות שבאותה תקופה היה קשה מאד לספרדים להתקבל למקומות כאלה, וכידוע). הדיינים בבית הדין היו הראש"ל הגאון הרב מרדכי אליהו זצוק"ל, הרב קושילבסקי, הרב חיים נבוצקי ועוד, וכשהכירו בגדלותו בתורה, נהגו בו כבוד כדיין לכל דבר.
 
בהלוויתו של רבנו, סיפר הרב שמעון כהן שליט"א (ראש מוסדות בית מוריה בבאר שבע), שלפני שהגיע לבאר שבע, נועץ עם הגר"מ אליהו זצ"ל, שאמר לו: "תלך לבאר שבע ותתקרב הרבה לרבי מיכאל כהן שהוא אדם גדול בתורה". בשנת תשמ"ה, רבנו נבחר למנהל בית הדין. בעבודתו בבית הדין שימש רבנו ע"ה במשך כעשרים שנה (עד שנת תשנ"ה). העיר באר שבע התבשמה רבות מאורו ותורתו של רבנו ע"ה, בשיעוריו הרבים ובקשריו הגדולים עם רבני וחכמי העיר בעבר ובהווה, כמו הרב מישאל אדהאן והרב אליהו כץ זצוק"ל.
 
חיבה יתירה נודעת
חביבות והערכה גדולה היתה לרבנו ע"ה כלפי יבדל לחיים ארוכים מרן ראש הישיבה שליט"א, מאז נרקם הקשר ביניהם עת למד אצלו מרן בתונס. הקשר ביניהם המשיך כשעלה רבנו לארץ, ושלח את בנו יחידו רבי יוסף חיים שליט"א ללמוד בישיבתנו הקדושה, וכשמרן ראה את בנו של רבנו שמח על בואו לארץ הקודש וסיפר לו על תקופת הלימוד בתונס.
 
מאז היו ביניהם חילופי מכתבים וטלפונים רבים העוסקים בדברי תורה והלכה (בנו הי"ו מספר שהטלפונים היו נמשכים לפעמים שעה-שעה וחצי רצופים במשא ומתן בתורה). לפני מספר חודשים, עלתה שאלה הלכתית סבוכה בקרב בני משפחתו, ומיד פנו לשאול את דעתו הגדולה. רבנו ע"ה שמע את השאלה ואמר את דעתו בענין, ואח"כ אמר להם: "תלכו לשאול את רבי מאיר, הוא גדול הדור ואין לנו גדול ממנו, הוא למד הכל ויודע הכל". והוסיף: "כל פעם שאמרתי לו חידוש, היה אומר לי מפרשים שכבר אמרו אותו, ומעולם לא הצלחתי לחדש לו חידוש שלא ידע אותו מקודם (למעט פעם אחת...)".
 
לפני שנתיים, הטריח רבנו עצמו מרום גילו המבוגר והגיע להשתתף ב"הקבלת פני רבו" שנערכה לכבודו של מרן שליט"א בישיבה, וכשמרן עלה אל בימת הכבוד, הבחין ברבנו יושב על כסאו בפינת הבמה, ומיד עזב את כל הסובבים אותו ופנה אליו ודרש בשלומו באהבה רבה.
 
ויקרא בהם שמי ושם אבותיי
ימים ולילות, ישב רבנו ע"ה והגה בתורה בשקידה עצומה, וחרף עבודתו הרבה בבית הדין וקבלת אנשים במשך היום, היה מדיר שינה מעיניו בלילות ושוקד על התורה. ספרים רבים כתב רבנו ע"ה בתורה, וקראם ע"ש דמויות שנקשר אליהם. מהם: דרכי אבות (על מסכת אבות, ע"ש רבו הרב צבאן זצ"ל), האיש מרדכי (על מגילת אסתר, ע"ש רבי מרדכי אמייס הכהן ע"ה), חי ברכות (חידושים על כל הש"ס, ע"ש רבו רבי רחמים חי חויתה הכהן ע"ה), להניח ברכה (על התורה, ע"ש רבי יוסף סוסו הכהן ע"ה), ממלכת כהנים (על התורה, ע"ש רבי כלפון משה הכהן ע"ה), וליוסף אמר (ב' חלקים על הש"ס, ע"ש אביו רבי יוסף הכהן ע"ה), לב אריה (על הש"ס, ע"ש חמיו רבי אריה הכהן זצ"ל), ימצא חיים (על תהלים, ע"ש רבי חיים חורי ע"ה), ברכת משה (על תהלים, ע"ש רבי כלפון ע"ה), מערכי לב (ב' חלקים מערכות, ע"ש רעייתו הרבנית ע"ה), יד מלאכי (הגדה של פסח, על שמו ע"ה), ועוד.
 
מעבר לכתיבת הספרים, היה רבנו מרביץ תורה לרבים ללא הרף, ובמשך השבוע ובשבתות היה מוסר שיעורים לציבור הרחב בבוקר ובערב. אחד המשתתפים בשיעור, היה הגאון רבי בנימין בצרי זצ"ל, ובאחד השיעורים הקשה רבנו קושיא בגמרא, ופנה לשמוע את דעתם של משתתפי השיעור. כל אחד ניסה את כוחו בתירוצים שונים, אבל רבנו דחה את כולם, עד שאמר את התירוץ הנראה לדעתו. מיד קם רבי בנימין זצ"ל מכסאו והחל לרקוד בשמחה כשהוא קורא בשמחה: "זה עיון אמיתי!". בשנת תשנ"ו, פתח רבנו בביתו כולל אברכים ובית הכנסת לתורה ולתפלה.
 
"אחד מל"ו צדיקים!"
עוצם קדושתו וטהרתו של רבנו ע"ה, היה ניכר לעיני כל הנכנס לביתו, המראה היה מעורר התפעלות, כשרבנו יושב על כורסת ביתו ועוסק בתורה, כשכולו אומר כבוד וקדושה. הגאון רבי חיים יוסף אברג'ל שליט"א סיפר שאביו הגדול הרב יורם זצוק"ל אמר לו כי רבנו ע"ה אחד מל"ו צדיקים! כדבר הזה ממש סיפר רבי פנחס אבוחצירא שליט"א משם אביו האדמו"ר רבי אלעזר זצוק"ל. ושני נביאים מתנבאים בסגנון אחד.
 
תפלותיו וברכותיו היו עושות פירות ופירי פירות. הרב יח"ד חדאד שליט"א מספר שבבדיקה בגופו נתגלו אבנים בכליות, וחברו שהכיר את רבנו ע"ה, יעץ לו לגשת אליו לקבל את ברכתו. הסכים והלך ביום שבת להתפלל בבית הכנסת של רבנו, עלה לתורה ורבנו עשה לו "מי שברך". הרב יח"ד ביקש רפואה שלמה לכליותיו, אך רבנו בירכו ואמר "רפואה שלמה בלב". מיד הרב יח"ד תיקן את רבנו כי הבעיה היא בכליות ולא בלב, אבל רבנו חזר ואמר "רפואה שלמה בלב", והדבר חזר ונשנה כמה פעמים. הרב יח"ד שתק ולא הבין פשר הענין. התעלומה נפתרה אחר כמה ימים כשחש כאבים חזקים בלבו ומיהר לבית החולים, שם הודיע לו הרופא על "אירוע לבבי" שעבר לאחרונה, וב"ה יצא ממנו בשלום. הלה הבין למפרע את ברכתו של רבנו "רפואה שלמה בלב". כמו כן היה רבנו עורך "פדיון נפש" לכל מבקש עזרה, ורבים נושעו על ידו וראו נסים מוחשיים.
 
ענוותן כהלל היה ולא מחשיב עצמו לכלום, והיה חותם בלשון ענוה מ"ה שמו (מ"ה ר"ת מיכאל הכהן). [אמר העורך: בדידי הוה עובדא, כאשר כתבתי את הספר "עמוד ההוראה" על מוהרמ"ך, כתבתי עליו בטעות זצ"ל, וכשהתקשרתי להתנצל בחשש גדול, לא הקפיד כלל, וענותו תרבני].
 
בשנת התשס"ג, עבר להתגורר שנה אחת בבני ברק, והיה מרבה לפקוד את ישיבתנו הקדושה "כסא רחמים" תכב"ץ, שם היה מלמד קבוצה מאברכי הכולל. בנוסף, היתה קבוצת בחורים מהישיבה שמגיעה מידי ערב ללמוד אצלו בבית. בסוף השנה כשהתכוין לחזור למקום מושבו בבאר שבע, פנה אליו מרן ראש הישיבה שיבלח"א בבקשה להישאר בבני ברק ולכהן כר"מ בישיבה. אבל אחר לחצים גדולים מצד תלמידיו הרבים בבאר שבע, רבנו ע"ה השיב למרן כי בני ברק מלאה ברבנים ותלמידי חכמים, ואילו בבאר שבע הציבור שם צריך אותו.
 
רבנו המשיך בהרבצת התורה בספריו ובשיעוריו הרבים, עד אשר נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון האלקים, ולמגינת לב משפחתו ותלמידיו הרבים, השיב את נשמתו הטהורה והספוגה בתורה לבוראה, במוצאי שבת ט' שבט (יום אחד לפני יום פטירת מורו ורבו מרן רבי חויתה ע"ה, ויהי הדבר לפלא), והוא בן 87 שנים (התר"ץ-התשע"ז). תנצב"ה, וזכותו הגדולה תגן עלינו ועל כל ישראל, אמן.

לעוד מאמרים של רב אורח
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

רב אורח

12
120
38

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0