290

כסף בא, כסף נשאר

הרב עובדיה חן |

גם אנשים המקפידים לתת צדקה, לפעמים מתגנבת למוחם המחשבה כי הכסף שתרמו הוא "כסף מת" שכבר לא יהנו ממנו, ואילו הממון שהם משאירים בארנקם הוא 'כסף חי'. 

print
אא

לקוח נרגז נכנס למתפרתו של החייט וקורא בזעם: "איזו מן חליפה תפרת לי? רק לפני שבועיים שילמתי לך עבורה טבין ותקילין וכבר היא 'הלכה' לגמרי!". מושך החייט בכתפיו ואומר בתמיהה: "אז מה? גם הכסף כבר 'הלך'...".

*

גם אנשים המקפידים לתת צדקה, לפעמים מתגנבת למוחם המחשבה כי הכסף שתרמו הוא "כסף מת" שכבר לא יהנו ממנו, ואילו הממון שהם משאירים בארנקם הוא 'כסף חי'. אולם רבנו יוסף חיים זצ"ל בספרו "עוד יוסף חי" (דרשות, פרשת משפטים) מבהיר כי למעשה ההיפך הוא הנכון. כסף שאינו נתרם לצדקה - הוא 'כסף מת', וכמו שאומרים 'כסף בא כסף הולך'. ולכן נקראו המעות "זוזים", על שם שזזים מיד ליד (במדבר רבה פרק כ״ב). גם אדם שצבר כל חייו נכסים לרוב, ברגע שהוא מת, גם כספו מת אתו. ואילו זכות כספי הצדקה עומדת לנצח, וזהו רכושו האמיתי. וכמו שנאמר "פיזר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד". ועל כן מייעץ לנו שלמה המלך בחכמתו: "אל תיגע להעשיר מבינתך חדל", ומדוע? "התעיף עיניך בו ואיננו כי עשֹה יעשה לו כנפיים כנשר יעוף השמים".
 
במסכת בבא בתרא (י"א ע"א) מובא מעשה על מונבז המלך שבימיו היו שנות בצורת, והוא 'בזבז' אוצרותיו ואוצרות אבותיו לצדקה. חברו עליו אחיו ובית אביו, ואמרו לו, אבותיך גנזו אוצרות מכל טוב, והוסיפו זהב וכסף על של אבותם, ואתה בזבזת אוצרות אבותיך ואוצרותיך? ענה להם מונבז המלך תשובה נוקבת: אבותי גנזו אוצרות למטה, ואני גנזתי אוצרות למעלה, בשמי מרומים, שנאמר "אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף". אבותי גנזו במקום שהיד שולטת בו, ואני גנזתי במקום שאין היד שולטת בו, אבותי גנזו דבר שאינו עושה פירות, ואני גנזתי דבר שעושה פירות, שנאמר (ישעיה ג, י) "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו" (בלשון רבים, אוצרות שלו ושל אבותיו). אבותי גנזו אוצרות ממון, ואני גנזתי אוצרות נפשות, שנאמר "פרי צדיק עץ חיים, ולוקח נפשות חכם" (משלי יא, ל). אבותי גנזו לאחרים, ואני גנזתי לעצמי, שנאמר "ולך תהיה צדקה" (דברים כד, יג). אבותי גנזו לעולם הזה, ואני גנזתי לחיי עולם הבא, שנאמר "והלך לפניך צדקך כבוד ה' יאספך" (ישעיה נח, ח).

*

ומביא על כך רבנו יוסף חיים משל לאב שביקש לבחון את חריפות שכלו של בנו הקטן, עמד ושאלו: ״עשרה עופות ירדו וחנו על גג ביתנו. באו ארבעה ציידים, ירו ברוביהם, והרגו ארבעה מהם. כמה צפורים נותרו על הגג?״. חייך הבן והשיב בשנינות: "ארבעה".
 
"מה זה מיהרת לענות בני!" נזף בו האב "הן אם תחסיר ארבעה מעשרה, ישארו ששה!". הסביר הילד: ״אם ירו ארבעה ציידים ברוביהם, הרי באותו רגע שאר הצפורים עפו מחמת רעש היריות, ולא נשארו על הגג אלא אותן ארבעה שמתו, אשר כל קול שבעולם לא יצליח להזיז אותם...״.
 
והנמשל: הממון, אשר שומרים אנו עליו מכל משמר, עלול להיעלם בִּן-רגע ואיננו. רק הממון אשר פיזר האדם לצדקה, יישאר בידו לעד, ושום מעשה לא יוכל להוציאו ממנו. כאשר אדם מרויח אלף שקלים, ומעשר מאה מתוכם לצדקה, כמה הכנסה הוא רושם בפנקסו? תשע מאות ש"ח. מחדש החפץ חיים שהיה צריך לכתוב הפוך, הכנסה - מאה ש"ח, שהרי התשע מאות יתבזבזו ואין מהם הכנסה נצחית.

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
220

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0