288

אתה בסך הכל שליח!

הרב עובדיה חן |

הקב"ה זיכה את העשיר להיות אחראי להעביר את הכסף לעני. הוא בסך הכל כמו נהג ברינקס (משאית המובילה כספים) שהתבלבל וסבר כי הכסף שהוא מוביל, שלו הוא, והמתמלא בגאוה על רוב עושרו...  

print
אא

את הסיבה שיש בעולם אנשים שנגזרה עליהם עניות, אפשר לתלות בכך שהדבר בא להם כעונש על עוון או כנסיון וכיוצא, אולם לצורך מה ישנם עשירים בעלי רכוש אגדי, שגם אם יחיו כמתושלח לא יספיקו להנות מהכסף הרב שברשותם? אם נאמר שהעושר ניתן להם כנסיון, הרי די לכאורה בסכום רב מהרגיל, ולא בממון מרובה כל כך?
 
ובכן, האור החיים הקדוש (שמות כב, כד) מעניק זוית ראיה מפתיעה על כל הנוגע לעושר ועוני בעולם: הקב"ה זן ומפרנס לכל. אלא שיש אדם המקבל את פרנסתו מידו הפתוחה המלאה והרחבה של הקב"ה, ואינו נזקק לידי מתנות בשר ודם, ויש אדם שתיקונו בעולם הוא לקבל פרנסתו על ידי גורם שלישי, דבר הכרוך באי נעימות. כיצד נעשה הדבר? לכל יהודי יש צנור של שפע המחובר לעליונים, שדרכו מרעיף עליו הקב"ה פרנסה וכלכלה כדי מחסורו אשר יחסר לו. ברם, כאשר מחליט ה' להעניש אדם בחסרון ממון, נחסם בפניו הצנור והוא הופך להיות עני, אולם השפע שהיה אמור לקבל אינו מתאדה, אלא יורד לאדם אחר ומופקד אצלו בינתיים, כדי שיעביר לעני את אותו עודף ממון שקיבל, ויזכה במצות צדקה. זוהי הסיבה לכך שיש בעולם עשירים מופלגים.
 
ומה חושב העשיר? הוא בטוח שכל הכסף שבידיו שלו הוא, והוא עושה טובה לעני ומפרנס אותו, בשעה שהכסף שהוא נותן לעני, הוא כספו של העני שהקב"ה זיכה אותו להיות אחראי להעביר אליו את הכסף. הוא בסך הכל כמו נהג ברינקס (משאית המובילה כספים) שהתבלבל וסבר כי הכסף שהוא מוביל, שלו הוא, והמתמלא בגאוה על רוב עושרו...

 
ובזה מסביר האור החיים מדוע נקט הפסוק בלשון ספק "אם כסף תלוה את עמי", "למה ידבר ה' בדרך ספק במקום ודאי"? ומפרש שהכתוב בא לומר: אם אתה רואה שהקב"ה השפיע עליך ממון מעבר לצרכי מחייתך, חייב אתה לשאול את עצמך לשם מה הושפע לי שפע כזה, אין זה אלא כדי ש"תלוה את עמי!", מדוע? משום "את העני - עמך!" - חלקו של העני הוא עמך, הוא מופקד ברשותך ממרום. ולכן "לא תהיה לו כנושה" - עליך להעניק לו משלו בסבר פנים יפות, ולא להתנשא עליו. בדיוק כמו שפקיד הבנק אינו מתנשא על המושך את כספו. וגם "לא תשימון עליו נשך" – אל תלוה לו בריבית כי משלו אתה נותן לו, ובאיזו זכות תדרוש ממנו רבית?!
 
על פי דברי קדשו של האור החיים, מפרש מרן הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א בספרו "ברכת אליהו" שזהו מה שאנו אומרים בברכת המזון: "ואל תצריכנו ה' אלוקינו לידי מתנות בשר ודם, אלא לידך המלאה והרחבה" וכו'. מבקשים אנו שנהיה ראויים לקבל מידו של הקב"ה בחן ובחסד ורחמים, ולא על ידי גורם שלישי - בשר ודם, שמתנתם מעוטה וחרפתם מרובה רח"ל.
 
על האדם איפוא להחשיב את מעשרותיו כאילו הם חוץ ממשכורתו. אם הוא מרויח לחודש עשרת אלפים שקלים למשל, הוא צריך לחשב זאת כאילו הוא מרויח תשעת אלפים שקלים.
 
בעל ממון המוכיח במעשי הצדקה שלו שהוא יודע להשתמש בכסף שחננו הבורא בצורה נכונה, ונותן צדקות, הקב"ה ימשיך להעניק לו עוד ועוד. כעין מה שאמרו במדרש קהלת רבה (א, יז) על הפסוק "יהב חכמתא לחכימין". 
לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
213

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0