258

מרן ראש הישיבה על גדולתו של מרן בעל "היביע אומר" (חלק ג’).

מרן ראש הישיבה |

  כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"...

print
אא

מפורסם ברבים "כחא דהיתרא" של רבנו, וגם זה נובע מזיכוי הרבים. בא פעם יהודי מנתיבות וסיפר לי, שנכשל באיסור כרת ממש רח"ל לא אחת ולא שתים, כי אשתו נפלה על הרגל וקיבלה טיפול בגבס, והרופא אמר שצריכה לישאר בגבס ארבעה חדשים. שאל לרבנים ואמרו לו שאין לה תקנה לטבול עד שיורידו הגבס. לא יכול היה לעמוד נגד יצר הרע ארבעה חדשים, ונכשל ושואל תיקון...לבסוף מתברר שאחרי חודש בלבד הסירה את הגבס, והיצר הרע שיחק בו וברבנים המורים גם יחד. באו להצילו מאיסור חציצה במיעוטו דרבנן, והכשילוהו באיסור כרת דאורייתא. לו היו מעיינים בספר נפש חיה למורנו הגאון ר' רפאל כדיר צבאן זצ"ל, רבה של נתיבות, היו מוצאים אפשרות להקל בזה. כי שם (במערכת הטי"ת אות ה') הובאה תשובת מרן זצוק"ל בענין זה מחודש טבת התש"ל, ושם כותב שאם יש כאב בהסרת הגבס ע"י רופא בתוך זמנו הרי מיעוטו שאינו מקפיד. ומכל מקום אם לא נשאר הרבה זמן להסרת הגבס טוב מאד שיהיה הבעל גבור הכובש את יצרו להתאפק זמן מה, אך אם הדבר נמשך כמה חדשים יוכל להקל, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות. ע"ש. (וכיוצא בזה כתבו האחרונים בסתימה זמנית בשן שאם עומדת להשאר בשן שלשים יום או יותר מעת טבילה אפשר להקל. ועיין בספר בדי השלחן על הלכות נדה סימן קצ"ח אות קע"ט. ועיין בגמרא יבמות דף קי"א סע"ב עד תלתין יומין מוקים איניש אנפשיה וכו'). 
להחזיר עטרת ההלכה ליושנה

אמנם בדברים שלא מצא רבינו סמך לדעת המקילים, כלביא יקום וכארי יתנשא להחזיר עטרת ההלכה ליושנה. כמה נכשלו להניח שני זוגות תפילין בבת אחת והם גדולים, ועל הרוב תפילין דרש"י יורדות ממקומן, רצו להיות "מקובלים", וגם ידי חובת הפשט אינם יוצאים. עמד רבינו ופרסם תשובה ארוכה בזה שאין להניחן ביחד אלא בתפילין קטנות דוקא, וכך יוצא היום בבני ברק ובירושלים שיש יחידים העושים תפילין קטנות כשרות למהדרין שיוכלו להניח ביחד דרש"י ור"ת, וקראו להם "תפילין של רבינו עובדיה". כך לגבי הבשר החלק, שנשתכח זכרו, ואכלו כולם בשר "כשר" שהוא בגדר "טריפה" לדעת הרשב"א ומרן ורבינו ירוחם, עד שקם והתעודד מרן שליט"א, ולאחרונה הפיץ כשרות בישראל ע"י ייבוא הבשר החלק מחו"ל במחיר מוזל. וכן לענין יין שאין מברכים בורא פרי הגפן עד שיהיה רובו יין, ולא כאלה המסתפקים ב-17 אחוז יין ו-83 אחוז מים (ועליהם קרא הנביא: "סבאך מהול במים" - סבאך בגימטריא 83!) על זה יש להמליץ "שתיתי ייני עם חלבי". ייני - יין טהור. חלבי - נוטריקון ח'ל'ק ב'ית י'וסף!

והאחרון הכביד: ענין פאה נכרית. נשתכחה תורת כיסוי ראש מטפחת מישראל, וכל הדור החדש, אף החרדיות במשמע, התחילו ללכת בפאה נכרית, נגד דעת רוב הפוסקים וביניהם: הגאון בעל באר שבע, היעב"ץ, הגר"א, החתם סופר, מהר"ץ חיות, וכמעט כל חכמי הספרדים - והפרצה הולכת ומתרבה בפאות ארוכות ומסולסלות המגרות שבעתיים יותר משיער טבעי, ואתנח סימנא: השמרו לכם פן ("פאה נכרית") יפתה לבבכם...עד שקם מרן שליט"א והרעיש העולם על זה, וכיום רבות בנות עשו חיל לקיים הלכה בטהרתה, כמו שנהגו אמותינו הקדושות וכמו שעשתה רות ע"ה "הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה"...
"כבשים ללבושך"

המעיין בספריו של מרן זצוק"ל, רואה איך הוא עומד על כל פרט בהלכה, ומספרי הקבלה הוא מתעלם לכאורה. אולם שמעתי שיש לרבינו היקף רב בחכמת הנסתר, וספרי "עץ חיים" שלו מלאים הערות בכתב ידו. אלא שהלך בזה בדרכו של מרן השלחן ערוך, שכל מעיין בחיבוריו ההלכתיים (בית יוסף, כסף משנה, שלחן ערוך, אבקת רוכל, ועוד) יוכל להשבע "בנקיטת חפץ" שאין למרן שיח ושיג בקבלה. עד שנתגלה ספרו "מגיד מישרים" (והתברר שחיברו מרן בראיות ברורות), ואז ידענו כי פי שנים לו ברוחו: ביום עוסק בהלכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ובלילה בתנומות עלי משכב בא המלאך הדובר בו ומגלה לו רזין דרזין...כבר רבותינו בתלמוד צוו ואמרו: "כבשים ללבושך - דברים שהם כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך". ואלה המתפארים בימינו שהם בקיאים בנסתר - על הרוב אינם בקיאים גם בנגלה, ועליהם ועל כיוצא בהם המליץ הגאון בעל חתם סופר "ועם נעלמים לא אבוא". ואכמ"ל.

בקיאותו של רבינו בתלמוד ובפוסקים הינה מן המפורסמות, כפי שאמר לי הגאון ר' אהרן פפויפר זצ"ל בדרום אפריקה: "אנו מתייחסים לספרי יביע אומר כאל ספר שכולל הכל ומביא הכל, אם כי להלכה לא נוכל לפסוק כמותו" [כי הם הולכים ע"פ פסקי הרמ"א וחכמי אשכנז]. אולם מעטים יודעים שרבינו בקיא בתנ"ך להפליא, ולשונו לשון הזהב. מליצות רבות שמקורן בנביאים וכתובים מובאות בחן רב בספרי רבינו, ואיש לא ידע כיצד שיבצן באמנות רבה, ורוחו הוא קיבצן. לדוגמא בשו"ת יביע אומר ח"א (חאו"ח ריש סימן מ"ג) בדברו על ה"עוצר" שהטילה ממשלת המנדט בירושלים תש"ז, סיים רבינו בהלצה: "ונתקיים בהם: עושה עוצר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו וכו'". בכתוב בירמיה (י"ז י"א) עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל. מסתבר, מפני כבוד מלכות (אפי' של אומות העולם) לא סיים רבינו את סוף הפסוק ורמזו במלת וכו'.

או במקום אחר שמדבר על חשש מְמַחֵק במשחת שיניים בשבת, כותב "ורוח עברה ותטהרם" (ע"פ איוב ל"א כ"א). או כשאומר: יפה מקשה הרב פלוני על פלוני, כותב רבינו "ובטוב ילין מר", והיא מליצה יפה מאד מלשון הספרדים שאומרים לחבירו בערב "בטוב תלין" (מלשון הכתוב בתהלים כ"ה י"ג, בשינוי מנסתרת לנוכח) או "בטוב ילין מר". והרב זצ"ל עושה "יַלִּין" הלמ"ד דגושה, מלשון תלונה, כלומר בטוב הוא מתלונן ומקשה... [עיין יביע אומר ח"ד חאו"ח סוף סימן כ"ט, וח"ב חלק אה"ע סי' ז' אות י"ב]. 
דבש וחלב תחת לשונו

לא בחנם קרא רבינו לספריו "יביע אומר". מלבד הטעם הפשוט כי יביע נוטריקון (למפרע) עובדיה יוסף בן יעקב, ומלת "אומר" בגימטריא "עבדיה יוסף" - נרמז בו ג"כ (מבלי כוונת המחבר) כי יביע אומר אותיות 'ירום אבי"ע' (=אצילות, בריאה יצירה עשיה), ככתוב בישעיה: הנה ישכיל עבדי (=עבדיה!) ירום, ונשא, וגבה, מאד (ארבע לשונות כנגד ארבעה עולמות אבי"ע). גם יביע אומר אותיות "יאר עמי בו", או "יאירו בעם", שכל חלקי יביע אומר יאירו בעם ישראל לעד ולעולמי עולמים. גם נרמז בפסוק "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת" - שהלמדנים והחכמים שיש להם זמן ללמוד ילמדו יביע אומר, ובעלי בתים שאין להם זמן ללמוד רק בלילה - ילמדו בספר יחוה דעת, שבדרך כלל הוא קיצור מתשובות יביע אומר. ובוא וראה להפליא כח הצמצום של רבינו זצוק"ל: אותה תשובה ארוכה בענין דוד שמש, שכבר הזכרנוה למעלה, מופיעה בשו"ת יחוה דעת בקיצור נמרץ עם הטעמים והנימוקים, ועוד מופיעה בקיצור דקיצור בספר "קול סיני". והקורא הפשוט מסוגל להבין גם הקיצור דקיצור, כי על כן אמן ההסברה הוא רבינו, דבש וחלב תחת לשונו, בין בתורה שבכתב בין בתורה שבעל פה.

בבב כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"...

תהיינה דעותיך - ידידי הקורא - אשר תהיינה, בענינים מדיניים חברתיים ופוליטיים, מתורתו של רבינו לא תוכל להתעלם. וראה זה פלא, שכל עמודי ההוראה שלנו הספרדים שמם יוסף: רבינו יוסף קארו, רבינו חיים יוסף דוד אזולאי, רבינו יוסף חיים מבבל, ויבלח"א רבינו עובדיה יוסף. על זה נאמר במתן תורה: "אם יוספים אנחנו לשמוע"...
מלאים פנינים ומרגליות

ארכו הדברים ולא נגענו בקצה המטה בנושאים שמדובר בהם בחלק שמיני שלפנינו, והם משתרעים על פני 500 עמודים גדולים כפולי טורים, מלאים פנינים ומרגליות, לא יישקל כסף מחירן. על רבינו נאמר: ותגזר אומר - תפסוק ותגזור הלכות בס' יביע אומר - ויקם לך ('ויקם' בגמטריא "יוסף". 'ויקם לך' בגימטריא "אל המעין"). ועל דרכיך - בגימטריא ש"ס - נגה אור. אף כשיש צללים של נוגה, סופם להאיר, ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.

לעוד מאמרים של מרן ראש הישיבה
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

מרן ראש הישיבה

3.5K
1.9K
44

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0