מאת ציון הלוי - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=18891001

טעימה מטעם העראיות

הרב עובדיה חן |

את הרגשת העראיות בעולם הזה, ניתן ללמוד מן הסוכה, המזכירה לנו לא לשכוח שכל חיינו בעולם הזה עראיים הם.

print
אא

ההבנה כי החיים בעולמנו הינם אך מעט מזעיר מכמות חיינו האמיתיים, מסייעת לאדם לצלוח את משברי חייו. ידיעה זו מסייעת בידי האדם להתגבר על אבני נגף וחתחתים קשים בהם הוא נתקל בימי חלדו, ולהתמודד ביתר קלות עם קשיים וסבל שנגזרו עליו. היא נוסכת בו תקוה לעתיד טוב יותר, ומסירה ממנו אכזבה וייאוש במצבים שונים.
 
את הרגשת העראיות בעולם הזה, ניתן ללמוד מן הסוכה, המזכירה לנו לא לשכוח שכל חיינו בעולם הזה עראיים הם.
 
אם נשים לב, דיני הסוכה מכוונים באופן כזה שהיושבים בה יחושו תחושת עראיות - סוכה כשרה אפילו בשתי דפנות והשלישית אפילו טפח, כשהכל פרוץ ועראי. הסכך, אסור שיהיה מברזלים או קורות שאין יד כל אדם שוה בהם, אלא רק מדבר שגידולו מן הארץ שכל אדם יכול להשיג.
 
והשאלה נשאלת: מדוע דוקא מצוה זו נבחרה להיות המרכזית בחג הנקרא 'זמן שמחתנו', שנצטוינו בו על השמחה שלש פעמים? מה בדיוק יכול לשמח במגורי עראי שכאלו? כל אדם מן היישוב יאמר, כי אדרבה, אדם שמח כאשר הוא מתרווח בכורסה נוחה בטרקלינו ההדור והמאוורר, ולא כאשר נודד הוא במשך שבוע ימים לבקתה רעועה המורכבת ממספר דיקטים וענפים, בה עלול הוא למצוא את עצמו באמצע הלילה רטוב מגשם. גם המבקרים המהלכים על ארבע, מזכירים לו חסר-בית הישן על ספסל ברחוב. וביום, השמש לעתים שולחת קרניים חמות מבעד הסכך אל תוך הסוכה. ועוד לא דברנו על זנבות הקישוטים שלא אחת משוטטים להם בצלחות של יושבי הסוכה, או עָלֶה סורר שבוחר לעשות טבילת מצוה בכוס השתיה. הלזו תקרא 'שמחה'?
 
אולם זהו בדיוק הענין, ש'העראי' הזה הוא בהחלט סיבה גדולה לשמחה.
 
אנשים החיים תמיד לאור הידיעה כי חייהם כאן זמניים, וכי החיים האמיתיים עוד לפניהם - חיים אחרת לגמרי, מאושרים הם יותר מכל אלו שכביכול 'נהנים' מתענוגות העולם.
 
כשנופלת באדם הכרה זו, חייו משתנים ונהפכים לחיי אושר וסיפוק. ביודעו שכל העולם הזה הוא טפל ולא עיקר, הוא נהנה משני עולמות, גם מחיי העולם הזה וגם מחיי העולם הבא. שום צרה אינה מדכאת אותו, כי ממילא הכל זמני, ושם, במקום הנצחי מוכן ומזומן עולם של גמול אין-סופי למקיימי התורה. גם אם תישרט דלת מכוניתו, או 'יברח' לו האוטובוס כשיגיע לתחנה, הוא לא יאבד עשתונות, היות וברי לו שהינו בסך הכל תייר בעולם המעשה, היום כאן ומחר בקבר.
 
שבוע של אכילה, שתיה, שינה ולימוד בסוכה, מעניקים לנו סדנא בת שבעה ימים שבה טועמים את טעם העראיות, מנתקים אותנו מהגשמיות היומיומית של החיים, ומכניסים אותנו לתוך אווירה שהיא מיסודה ועיקרה רוחנית יותר ושלמה יותר[1].

 
[1] ואפשר להוסיף שמסיבה זו חג שמחת תורה, חל מיד לאחר סוכות, כי כאשר מבטלים את הנאות העולם הזה, קל להגיע לתורה.
לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
231

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0