224

כסא רחמים שלי - הגאון רבי ניר אריאל שליט"א

הרב עובדיה חן | גדולי ישראל

מתלמידיה של הישיבה בין השנים: תש"ן-תשס"א  תפקיד כיום: ראש כולל "רב פעלים-בן איש חי" בראשון לציון

print
אא


היכרות ראשונה עם הישיבה
למדתי ב'הישוב החדש' במכינה לישיבה. הר"מ שלי ב'הישוב' הרב אוסטרוב  דחף אותי ללמוד בישיבות. שמעתי על 'כסא רחמים' הספרדית,  ואמרתי הואיל ואני ספרדי, אולי זה יותר מתאים. הרב אוסטרוב שהיה אשכנזי למהדרין לא שלל על הסף ואמר "לא אשפוט בלי לראות". קם ועשה מעשה. ביטל מזמנו ובא לתהות על קנקנה של הישיבה למעני. הגיע לישיבה ואמר לרב צמח "יש לי בחור ספרדי שרוצה ללמוד פה, והייתי רוצה לבחון את אחד הבחורים". הרב צמח קרא לפניו את אחד הבחורים (הרב מיכאל דואני שליט"א), בחן אותו על מה שלמדו באותו זמן, והתרשם מאוד מההבנה והישרות, ובעיקר מכך שלא רק מדקלמים דברי המפרשים אלא מבינים אותם. כמובן שהוא נתן לי את ברכת הדרך לעבור לישיבה. לפני שהחלטנו סופית, הלכתי עם אבי למרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שאמר לנו "אם רוצים לצאת תלמידי חכמים שיודעים הלכה - רק 'כסא רחמים'". בבין הזמנים באתי לשלשה שבועות להרגיש את הישיבה, והשאר כמו שאומרים - היסטוריה.
 
זכרונות ראשונים
אוירה מאוד חמה. היה קשר טוב בין הבחורים הצעירים למבוגרים, כאשר הבחורים הצעירים מוצאים אצל הבחורים הבוגרים אוזן קשבת ועידוד, דבר שהיה חשוב מאוד לקשיי ההתאקלמות. אם היה צורך, הבחורים המבוגרים היו אף מדברים עבור הבחור עם הר"מ שלו.
 
תורה שלמדתי באף
לפעמים אני מאד מתפלא על עצמי איך הצלחתי לעמוד בכל הכללים וכללי הכללים של הישיבה, כשסגירות וכללים הם בניגוד גמור לאופיי. אולם תחת ההשפעה המשכרת של הטעם שהיה בלימוד, לא הרגשתי בכלל את כל המגבלות האלו. מנסיון אומַר: מי שיהנה מהלימוד, לא ירגיש ולא יבחין  כמעט בכל מה שמסביב.
 
תמונה שלא תשכח
העמל האינסופי והבלתי נתפס של מורנו הרב משה זצוק"ל בלימוד התורה. לא היה צורך לקרוא סיפורים על עמל בתורה של גדולי ישראל, פשוט זכינו לראות מול עינינו במוחש מהי מסירות נפש פשוטו כמשמעו עבור לימוד תורה ובירור ההלכה.
 
מאורע שלא יימחה
מסע הלוייה הכואב של מורנו הרב משה זצ"ל. פרידה אחרונה שלנו התלמידים מרבנו המובהק.
 
זכרון מתוק מהישיבה
אי אפשר לשכוח את האוירה המיוחדת שהיתה בשבתות, האחווה ההדדית, המשפחתיות, הזמירות והדרשות.
 
'כסא רחמים' בשבילי:
המקום היחיד שמתרגלים יכולת פסיקה מגיל צעיר, בדרך מובנית ומסודרת. במקומות אחרים נרתעים לגשת לכך מגיל צעיר, אך הנסיון מראה שכנראה זו הברירה היחידה כדי להגיע להוראה.
 
המיוחדות של הישיבה בעיני
אין ספק שדגל הישיבה והציר שעליו היא עומדת, הוא עמל העיון, דרכי הפירוק של משפט לכל מרכיביו, וההבנה העמוקה של כוונת כל מלה בהקשרה - בהבנה ולא בסיסמאות.
 
השפעת הישיבה ביום-יום
בדורנו דור המחשב, שכמעט כל המידע ההלכתי פרוש כשמלה בלחיצת כפתור, חשיבות העיון שהקנו לנו בישיבה מתגלית כקריטית לפסיקה אמיתית ונכונה, בפרט בדברים המתחדשים. ללא עיון, ניתן להגיע לשגיאות מגוחכות. בתור מורה הוראה, אני יכול לומר כי עיקר עבודת הפוסק היא העיון. הכל תלוי ביכולת פירוק הענין, וההבנה מה משקלה של כל מלה.
 
דמויות מהישיבה שהשפיעו
הגאונים רבי אליהו מאדאר שליט"א ורבי חננאל כהן שליט"א. כאשר נכנסתי לישיבה הם למדו ב'קיבוץ', והם סללו את דרכי בתמיכה ובעידוד. הקשר היה מאד אכפתי ועמוק. בפרט השפיעה עלינו לטובה הדוגמא האישית שהם הקנו לנו. יכולנו לראות מקרוב איך נראים ומה עושים בחורים שעבדו על עצמם. הם גם היו לומדים אתנו חברותות בהפסקות. את לימוד הלכות שבת למדתי עם בחורים שמעלי, לא כסדר, אלא כל אחד לימד אותי סימן שלמד באותה עת עם רבו, וכך למדתי כמעט את כל הלכות שבת.
 
רגע של קורת-רוח
כאשר נקראתי להיות שותף בעריכת משנה ברורה "איש מצליח" ח"ה. מהרגע שיצא חלק א', כאשר הייתי בישיבה קטנה, השתוקקתי והתפללתי להיות חלק מהמפעל האדיר הזה, שלטעמי הוא אחת מהיוזמות התורניות החשובות ביותר בדורנו, באשר הוא משמש כיום כל לומד ספרדי בשלחן ערוך. גם אם לא זכיתי לחלק גדול בפרויקט הזה, אני מאושר שיש לי חלק, ולוּ חלק קטן.
 
הזדמנות שהוחמצה
תמיד הקפדתי ששיעור העיון יהיה המרכז של היום בכל היבט. אך כשלמדנו דיני ספק ספיקא אצל מורנו הרב משה זצ"ל, הוא פתח את השיעורים הראשונים בלימוד שבעה כללים. חשבתי אז לעצמי כי חבל על המאמץ, שהרי הש"ך כתב שלושים ושתים כללים, ולא הכיל הכל, אם כן איך אלמד כאן רק שבעה ואבין אפס קצהו. כיון שעמדתי באותו זמן לפני מבחן בהלכות שבת, החלטתי להשקיע יותר בלימוד בקיאותי זה. עד היום אני לא יכול לסלוח לעצמי, איך עזבתי מקור מים חיים. היתה לי הזדמנות פז שלא תשוב ללמוד מפי קדשו של מורנו הרב משה את היסודות של כללי הספק ספיקא. ובפרט שאחר כך התברר לי שבאותם שבעה כללים, הרב תמצת את כל השלושים ושתים כללים של הש"ך. ומכאן תוכחת מגולה לבחורים שבמקום להתרכז בשיעור בעיון, משקיעים יותר בבקיאות, ושוכחים שעיקר העיקרים הוא העיון שלומדים מהרב, שזה דבר שלא ישוב. כל רעיון להזניח מהעיון, מקורו בעצת היצר.
 
רגע אישי עם מרן ראש הישיבה
המון רגעים של אכפתיות, דאגה אמת וענוה. למדנו פעם אצל מרן סוגיא בכתובות בענייני חזקה. מדובר באחת הסוגיות הקשות בש"ס, שהרבה קולמוסים נשתברו בה, ולא הגיעו לקצה תכליתה. התקשיתי מאוד בהבנת אחד היסודות. במשך ארבעה ימים ברצף חזרתי ושאלתי את מרן ראש הישיבה בביאור הענין. מרן ראש הישיבה לא התייאש, ובכל יום שב והסביר מחדש עד שנרגעה רוחי. הבעיה היתה שבזמן שמרן ראש הישיבה היה מסביר, הכל נראה היה בהיר, אבל איך שנגמר השיעור ושבתי לעיין בדבר, הדברים שוב לא הובררו. ביום הרביעי טרח מרן בטובת עין מיוחדת וכתב לי את תשובתו בחמש שורות תמציתיות ובהירות, כדי שיהיו הדברים לנגד עיניי בכל עת. המצחיק הוא, שבמשך שבועות אחר כך, כאשר הייתי מוריד את העיניים מהדף, שוב הקושיא היתה קופצת, וכשהייתי מסתכל על הדף, הכל שב והתחוור. (למי שמסתקרן, אומר את יסוד תשובתו בקצרה: שני עדים אינם נאמנים לומר שעברו דרך הקיר והקיר נשאר שלם. אין זו חזקה, כמו כל דיני החזקות, אלא חזקה שהטבע עומד על עמדו, ולא נשתנה בשביל שני אלו. כולנו עדים נגד העדים הללו. כלומר גם הבית דין שלא ראו כאילו ראו בעיניהם ואינם יכולים לשפוט נגד עצמם. והוא כעין אמירתו של רבי יהושע היאך מעידים על האשה שילדה ולמחר כריסה בין שיניה - שהיתה מועילה לבטל עדות של שתים).
 
מודים דרבנן היינו שבחייהו
פירשתי פעם לפני מרן ראש הישיבה בשיעור איזו הבנה בדברי התוספות, ואז הוא דפק על השלחן ואמר לפני כולם: "ארבעים שנה למדנו את התוספות הזה בצורה אחרת, וכך גם הבין מהרש"א, אבל כעת נראה לי שהדרך שלך נכונה יותר, כי מלשון תוספות חכמי אנגליה נראה כהבנתך".
 
אמירה שהותירה רושם
עצם יראת השמים היוקדת של מורנו הרב צמח, חזקה יותר מכל אמירה שיכולה להותיר רושם.
 
ספר שהשפיע עלי
"ברכת ה'". בכל פעם מחדש מפתיע אותי, איך יכול אדם לקחת נושא כל כך מורכב ומרובה פרטים כמו הלכות ברכות, ולעשות בו סדר מדהים, תחת משטר של יסודות וכללים ברורים והחלטיים.
 
נדפס מחדש
ספרי "העומק שבפשט" על פרשיות השבוע שיצא מקרוב. [כאן באתר אנו מפרסמים כמעט מידי שבוע ממאמריו. לחץ כאן לצפיה].
 
צידה לדרך
אנו בוגרי הישיבה שזכינו ליצוק מים על ידי רבני הישיבה ובראשם מרן ראש הישיבה, עלינו להרגיש את דברי מלכת-שבא לשלמה: "אשרי אנשיך, אשרי עבדיך אלה, העומדים לפניך תמיד, השומעים את-חכמתך" (מלכים א' י, ח).

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
201

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0