211

סליחות ג’רבא ולוב| "אשמורה ראשונה לשמך חיכנו..."

רב אורח | דברי קודש

"סליחות שפתי רננות ופירושיהן, שהן אוצר בלום מפניני שירתם של חכמי וגאוני ספרד זיע"א, וכל דבריהם כגחלי אש, ומעודי אהבתי לעיין בהם, אף כי לא נהגנו בהם כלל בעיר מולדתי תונס" (מרן ראש הישיבה שליט"א במכתבו הנדפס בראש הסליחות "שפתי רננות").

print
אא

כל שנה בהגיע ימי הרחמים והסליחות, לבי יהמה בקרבי ומילות פיוטי הסליחות מבעבעות בעיני רוחי: "מדוע עזבונו ונטשונו, תחת היותנו בעיר ג'רבא וסביבותיה, טריפולי ואגפיה - מתנשאות לכל לראש, עתה בבואנו ארצה, במתי מעט נשמע קולנו בבואם אל הקודש, בלילי שני וחמישי, וחלקם שרק בלילי שבתות יש להם זמן..."

עד כדי כך נשכחו ה"שפתי רננות", שראיתי לפני כמה שנים בעלון שבתי מפורסם לאלפים בבתי כנסיות, שמנה וקיבץ כמה וכמה ממנהגי פיוטי ונוסחי הסליחות, ממנהגי אשכנז בארצותם ועד לסליחות הנאמרים בערי תימן, קראתי וקראתי וחיפשתי רמז או אזכור לסליחות שלנו ואיננו! הם נחבאים אל הכלים... לא פלא שאנשים תמימים נפשם לשאול הגיעה האם יש לסמוך על אמירת סליחות אלו... (ראה בשו"ת מקור נאמן סימן תקכ"ב).

כמדומני שאין הדבר תלוי אלא בנו. הננו רואים בשנים האחרונות ביחוד אצלנו בני התורה, שאיפה וכיסופין לשוב למנהגי אבותינו נ"ע, אם בירחונים החודשיים, ואם בעלונים השבועיים, כל אחד מקדיש "פינה" או "פנינה" לבירורי המנהגים וליישובם על פי ההלכה הצרופה.
ובכן, זו העת וזה הזמן לנסות לפתוח את השערים, לחפצים ללמוד ולהכיר: סליחות שפתי רננות!

בעז"ה נבאר הכל, גם למי שאינו יודע מאומה:
ראשית נבהיר שגם אנו נהגנו לקום בכל לילי ימי אגד"ו לאמירת הסליחות הרגילות הנהוגות היום אצל ק"ק הספרדים, אלא שבימי זה"ב (שני חמישי ושבת), וכן מליל ערב ראש השנה עד יום הכיפורים, יש לכל יום פיוטים שונים וסדר אחר.

וזהו הסדר הנאמר בכל לילה מלילות שני וחמישי, בראשי פרקים: מתחילים באמירת פסוקים (החזן אומר חצי פסוק, והקהל מסיימים החצי השני), ומזמורי תהלים, ואשרי יושבי ביתך, חצי קדיש, וממשיכים סדר הפסוקים, עד שמגיעים ל"אל ארך אפים אתה ובעל הרחמים" וכו', שעומדים כולם, וגם בזה אומרים משפט משפט החזן והקהל, ויעבור, אנשי אמונה וכו', אל מלך וכו', ויעבור, תמהנו מרעות, אל מלך, ויעבור, פיוט עתיק מאד מימי הגאונים - "איתן לימד דעת" (משפט משפט החזן והקהל), אל מלך, ויעבור, פיוט "אל צור ציר קרא ונתחנן" (כנ"ל משפט משפט), אל מלך, ויעבור.
זהו סדר קבוע, בכל לילות הזה"ב הנ"ל, מכאן ואילך מתישבים כולם לאמירת הפיוטים והתחינות, כל לילה פיוטים שונים (תכף נפנה ל"לחנים"), ובסופם אמירת "אל מלך" וכו' ויעבור וגו', תחינת "חטאנו", וידוי ונפילת אפים, ומסיימים בכמה תחינות קצרות כדוגמת: "מחי ומסי", "מכניסי רחמים", "שומר ישראל" ועוד, וקדיש תתקבל.

עד כאן הכל ברור ופשוט ומופיע בספר בבחינת "ניתי ספר ונחזי". ועכשיו נפנה לשלב המסובך, והוא ה"לחנים" של הפיוטים.

אי אפשר להעביר "לחנים" על הכתב, אך לפחות נרכז את הלחנים אחד לאחד, ובעז"ה בקרוב נעלה לאתר את הלחנים.
ואלו הלחנים: 1) פתיחה. 2) מוסתג'אב. 3) יחידה לחנות. 4) שופט כל הארץ. 5) מלאה הארץ. 6) יום צעקו. 7) עזרי יבוא. 8) מלך דר במרומים. 9) משאת שיר. 10) יענה בבור. 11) תוכחה. 12) אחות קטנה. 13) יה מרום הקשיבה.

סך הכל: שלושה עשר לחנים עיקריים, שהיודע אותם יכול להקים "מנין" אמירת סליחות שפתי רננות בעירו ובשער מקומו.

לגבי אופן אמירת הפיוטים, יש הנוהגים שכולם ביחד אומרים הכל, ויש הנוהגים (כפי הנראה כך נהגו ברובע הקטן), שהחזן אומר את כל ה"בית" של הפיוט, והקהל אומר ביחד בקול רם את הפזמון הסופי (על דרך שאנו נוהגים בפיוט "אדון הסליחות" כידוע). דרך זו לכאורה מעודפת, כיון שיש בה פחות צעקות ובלאגן...

נותר דבר אחד שלא ביארנו, והוא ה"מעמד": בכל לילה מלילות הזה"ב הנזכרים, באמצע הפיוטים אומרים "מעמד" (נמצאים בנפרד בסוף הספר), והוא סדר מסוים של סליחות ותחינות, המיועדים לאומרם לפי מספר הלילה שנמצאים בו, אך אינו מסודר יחד עם שאר הסליחות, ואינו קבוע באותו יום, כי יתכן שנה אחת שיום א' של הסליחות יהיה בליל שבת ובליל שני (שהוא היום הראשון לסליחות של ימי החול) יאמרו מעמד שני, ובשנה אחרת שיום א' של הסליחות יחול בימי החול יתכן שמעמד ראשון יאמר בליל ראשון (של חול) מימי הסליחות.

לגבי אמירת הסליחות בליל שבת, כבר עמד על זה לפני כמאתיים שנה מרן רבי שאול הכהן זצ"ל, בהקדמתו לביאור הסליחות. ועיקרי דבריו, שאין זה ממש "סליחות", אלא שירות ותשבחות לבורא עולם ולכבוד שבת (כעין "בקשות" שנוהגים כיום בלילי שבתות החורף). ויש לזה סימוכין חזקים מדברי הריב"ש בתשובה. ע"ש.

דוגמא לסליחות אלו ניתן לראות
נשמח לקבל תגובות, הערות, תיקונים והוספות, או סתם "חיזוק" קטן לדברים.

לעוד מאמרים של רב אורח
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

רב אורח

12
102
37

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0