חנוך לנער על פי דרכו - חלק א’

מרן ראש הישיבה |

מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר' נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד), והמחבר הוסיף סיפורים ומעשיות, ונדפס הכל בסוף ספרו נחלת אבות חלק ב'. וכאן השמטנו המעשיות מחמת האריכות.

אא

יושר האדם ומדותיו הן הטובות הן הרעות. מושפעות מכמה סיבות: א) מצד טבעו ומזגו של אדם. ב) מצד חינוכו. ג) מצד החברה או מהשכנים. ד) מצד הסביבה. ה) רוח התקופה.

מצד טבעו כיצד? יש לך אדם שטבעו ומזגו נוטה לטוב: לנדיבות, לצניעות, לענוה, לעזרה לזולת, לזריזות, לאהבת צדק ומישרים, להסתפקות, לסלחנות וכיוצא. ויש להיפך שטבעו מושכו למדות רעות: לקמצנות, שחצנות, גאוה, אנוכיות, עצלות, שקרנות, קנאה חמדה וכעס וכדומה. כמו שמספרת האגדה (עיין בתפארת ישראל סוף מסכת קידושין) על משה רבנו עליו השלום[1] שמצד טבעו ותכונותיו משעת לידתו, היה עלול ח"ו להיות איש מושחת ורע מעללים, רגזן ובעל כל מדות רעות. אלא שבכח שכלו וחינוכו הטוב התגבר על כל תכונותיו הטבעיות והפך לדוגמא ולמופת "והאיש משה עניו מאד". ובזה זכה למעלה הגדולה ביותר שהעיד עליו יוצר הכל ב"ה (במדבר י"ב ח): פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות. כי להפוך טבעו ומדותיו מן הקצה אל הקצה היא עבודה גדולה מאד. כמו שאמר הגאון ר' ישראל סלאנטר ז"ל: "קל לעבור על כל הש"ס מאשר לתקן מדה אחת בשלמות".


וכאן אנו מגיעים להשפעת החינוך על מדות האדם והתנהגותו, דוגמת משה רבנו ע"ה שאע"פ שמצד טבעו לא היה טוב הנה החינוך השוה ויישר מדותיו, וכמאמר הכתוב (משלי כ"ב ט"ו): אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו. היינו מצד טבעו של האדם אולת קשורה בלבו אם מעט ואם הרבה, כי יצר לב האדם רע מנעוריו (ואמרו רבותינו זכרונם לברכה[2], שתיכף בגיחו מרחם נכנס בו יצר הרע, ורמזו בזה שאחר אותיות רחם באלפ"א בית"א באות אותיות שטן). ומהי התרופה לזה? שבט מוסר – החינוך, אם בשבט אם במוסר, ירחיקנה ממנו. נער נער ושיטת החינוך המתאימה לו, יש נער שיספיקו לו כמה גערות מוסריות, ויש שאינו נכווה אף בחמי חמין וצריך לו שבט ממש, הכאות והלקאות וכל מיני עונשים גופניים. כידוע הפתגם: "לחכימא ברמיזא, ולשטיא בכורמיזא" (באגרוף). וזהו שאמר שלמה (משלי כ"ב ו): חנוך לנער על פי דרכו, שצריך לחנך כל נער לפי רוחו ודרכו אם רך ואם קשה, שכל ילד וילד הוא עולם קטן בפני עצמו ומסכת שלמה הטעונה לימוד. ואז המחנך יהיה בטוח "גם כי יזקין לא יסור ממנה", שהחינוך משאיר רישומו באופיו ותכונותיו של הילד להיותם מבוססים ויציבים וישאר איתן כסלע בחינוכו הטוב. וכמו שכתבו המפרשים ז"ל שהכינוי "עם קשה עורף" לישראל אינו לגנותן אלא לשבחן, שהם בעלי אופי איתן ותקיף (ישראל עזים שבאומות. ביצה כה:) ולא האמינו במשה רבנו ע"ה עד שראו ממנו כמה נסים ונפלאות, ועל כלם מעמד הר סיני ועשרת הדברות, שעליהם נאמר (שמות י"ט ט') "וגם בך יאמינו לעולם" ומאז לא ישובו מפני כל. לא כן אומות העולם שאופיים קל ורכרוכי, היום בהכרזה קלה של נביא (יונה ג' ד'): "עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת", ויאמינו אנשי נינוה וגו' ויקראו צום וילבשו שקים וגו', ומחר שבו אל סורם עוד יותר עד שנחרבה נינוה לחלוטין כמבואר בנבואת נחום ובמדרשים.


אולם, גם החינוך המוצלח ביותר צריך שמירה מעולה משועלים קטנים מחבלים כרמים האורבים על כל צעד ושעל. מחבלים בדמות השפעת החברה והשכנים, כמ"ש במשנה במסכת סוטה (דף ז ע"א): הרבה ילדות עושה, הרבה שכנים הרעים עושים. ואפילו אדם טוב בטבעו ובחינוכו עלול לפעמים לאבד את הכל בהשפעת הנ"ל, שרואה יום יום את מעשיהם המושחתים, ולאט לאט חיידקי היצר הרע חודרים אל קרבו בלתי להרגיש, והוא לא ידע ואשם. ולכן ציוו חז"ל: הרחק משכן רע. ומספרים על הגאון חפץ חיים[3] שאמר לאיש אחד שהיה עד-ראיה לחילולי שבת המתרבים והולכים בעיירתו: ומה אתה מגיב על זה? – מה בידי לעשות, רבי? – "לפחות היית צריך להתעלף", ענה הגאון. וכוונתו רצויה שהרגילות לראות מעשי פושעים ומזידים יום יום, פועלת בהתמדה לקרר את האדם מרגש היראה שלו עד שנתפס להרהורי יאוש, מעין שאמר הנביא (מלאכי ג יד) אמרתם שוא עבוד אלקים וגו'. ולכן צריך האדם לסלוד ולברוח מחברים רעים ופושעים כבורח ממחלה מדבקת רח"ל. וידוע מאמר חז"ל: אל תאמין בעצמך עד יום מותך, שהרי יוחנן כהן גדול שימש שמנים שנה בכהונה גדולה ולבסוף נעשה צדוקי.


ולא רק שכנים וחברים קרובים, אלא גם הסביבה כולה משפיעה רבות על דעות האדם והשקפתו, כי האדם הוא מדיני בטבע, לבלתי היותו יוצא דופן ללא משתלב ומתמזג עם הסביבה והאוירה הכללית שחי בה, ואינו יכול לעמוד נגד השפעתה לאורך ימים. ומה גם כלי התקשורת הבאים בתרועה ובקול שופר ונכנסים ישר מן החלון לחדר משכבו, והשפעתם עצומה מאד. יושב לו אדם לפני הטלויזיא ושומע לפי תומו שהררים ואתרים עברו עליהם חמשים מליון שנה וכו', פעם ראשונה ושניה דומה כמי שעקצו עקרב, ומאז והלאה כיון דדש דש. ואם הוא חרד לדבר ה' על כרחו נוצרה אצלו מערבולת ומלחמה פנימית בנפשו, ונקלע לסבך הספיקות והמבוכות בין האמונה התמימה ובין "המדע" הבנוי על השערות והנחות גרידא, ועל פי רוב אחרון מכריע. ולו היה מתחילה מזוין בנשק רוחני מתוך ספרי חכמינו ז"ל הדנים בכך, היה לפחות מחוסן כנגדם. אבל הסברות הנ"ל נזרקות לפתע כאילו בדרך-אגב, ואחריתן מי ישורנה? והוא הדין גם בתכניות רדיו ובעתונות חפשית. ורמזו בכתוב (בראשית ו' ה'): וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ. רעת ראשי תיבות: רדיו, עתונות, תלויזיא. וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום, ראשי תיבות רדיו, עתונות כל היום, ובלילה נוסף הכתוב השלישי: הטלויזיא...


והגורם האחרון הוא התקופה, רוח הזמן, המודרניזציא. כמו שעינינו רואות בזמן הזה בעוונות הרבים שעל כל דבר אומרים לך "היום לא כמו שהיה פעם. היום העולם התקדם ואינו מכיר במגבלות הפרימיטיביות ובהשקפות הפאנאטיות שלא הצליחו לעמוד במבחן הזמן", וכהנה וכהנה טענות שוא ומדוחים. ואפשר להמליץ על זה מה שאמרה חנה בתפלתה: אל תרבו תדברו גבוהה גבוהה – ותאמרו – יצא "עתק" מפיכם (דברי התורה עתיקים ונושנים, ואינם תואמים את רוח הזמן, לא כן!) כי אל דעות ה' (הקב"ה צופה וקורא הדורות מראש, מכיר את דעותיהם של בני האדם האחרונים ביותר אשר יקומו עלי אדמות) ולו נתכנו עלילות (כל מפעלות בני אדם ועלילותיהם מתוכננים על ידו, כי הוא ידע מתי שוא. ואם הוא נתן לנו תרי"ג מצות לדורות עולם, הרי ידוע לו יתברך שאלו המצות כחן יפה לגבי כל הדורות, ולא ישתנה מהן כלום).


לסתירת הדעות המשובשות הנ"ל, די להצביע על כמה מדענים שומרי מצוות בימינו, ומהם בעלי שם עולמי בישראל ובחו"ל, המדקדקים במצוה קלה כבחמורה, ולא רק שהמדע אינו עומד בניגוד למסורת אצלם, אלא אדרבא הדת והמדע גומלין זה את זה ונשפעים מזה על זה. במדע המודרני ביותר מצאו תשובה מעניינת לקושיא הידועה בענין הידיעה והבחירה (ראה בעתון הצופה יום ששי כ"ט תמוז התשל"ד בעמוד 4 מאמר "חוקת התורה וחוקיות היקום". עיין שם[4]). על ידי המדע נסתרו דעות הפילוסופים הישנות אריסטו וחבריו על קדמות העולם, כאילו אין לו התחלה. המדע האחרון מוכיח בכמה הוכחות שיש התחלה לעולם (ראה בספר בריאת העולם לד"ר אהרן ברט ז"ל ובספר "מבוא לתורה שבכתב ושבעל פה" מאת הרב אברהם קורמן), ולא עוד אלא גם תקנות וגזירות רז"ל ברוח הקדש נאמרו. הלא תראה שלפעמים גזרו אף גזירה לגזירה (עי' תוספות חולין קד.) והגדישו חומרות, ולפעמים העמידו על דין תורה גמור. כמו בענין גילוח הזקן במספריים לא גזרו בו אטו תער[5]. ונמצא לפי זה המגלח בתער חייב חמש מלקיות מן התורה, ובמספריים כעין תער אפילו איסורא דרבנן ליכא, לדעת מרן ורוב הפוסקים (ועיין להחיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב סימן ז"ך), כי צפו רז"ל וידעו שהדורות עתידים להשתנות, ואלה הדרים בגליות אדום וישמעאל יקשה להם מאד להתפרנס בין הגוים, ועם זו יצרתי לי תהלתי יספרו (פירוש: ז"ו יצרתי לי, י"ג תיקוני דיקנא. והם "תהלתי יספרו", מוכרחים להסתפר). [וראה בשו"ת שמש צדקה חיו"ד סי' ס"א בד"ה לבד זה וכו' בסופו]. לכן העמידו על דין תורה. ויפה כתבו רבותינו הראשונים שאין לנו לחדש גזירות אחר חתימת התלמוד, כי כל דבריהם ברוח הקודש מיד ה' עליהם השכיל.


 






[1] א"ה: ויש אומרים שאגדה זו לא היתה ולא נבראת, כי מרע"ה מיום לידתו הארץ האירה מכבודו, ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו. וסיפור זה קרה לאריסטו (להבדיל). ואכמ"ל. נאמ"ן ס"ט.
[2] בסנהדרין דף צ"א ע"ב. הראל.
[3] בקונט' בין א"י למדינת ישראל (להרב משה שנפלד, עמוד 17) מביא זה בשם הרב אליהו חיים מייזל זצ"ל רבה של לודז'. ע"ש. נאמ"ן ס"ט.
[4] והנני מעתיק פה תמצית המאמר (שיחה עם פרופסור אלוין רדקובסקי): פרופסור רדקובסקי נולד בעיר קטנה וכו', למד בנעוריו בישיבה יוניברסיטי, וגם כאשר השתלם בפיסיקה גרעינית וכו' לא נִתַּק מתלמודו ולא חדל למצוא כל ימיו את המקבילות בין התורה למדע וכו'. הוא מביא כהדגמה למסע-תגליות זה, את אחת הבעיות הקשות שמעלה גם הרמב"ם בספריו: כיצד פותר המאמין את הסתירה שבין ה' כל-יכול הצופה מראש את כל מעשינו, לבין הבחירה החפשית? היום יודעים בעזרת גילויים בפיסיקה ובסטטיסטיקה, אומר פרופסור רדקובסקי, דרך תורת המכניקה של הקוונטים, כי בתוך מערכת האטום הקבועה יש השפעה נפרדת גם לקוונטים פרטיים. כלומר תבנית התרחשויות שהיא בד בבד גם קבועה מראש, וגם משתנה ע"י גורמים אינדיווידואליים וכו'. ע"כ [וזה מתאים למ"ש הרמב"ם בפ"ו מהלכות תשובה הלכה ה' גבי וגם העם הזה וגו' שלא נגזר על איש פרטי, וכן גבי מצרים ועבדום וענו אותם. ע"ש. נאמ"ן ס"ט].
[5] וע' בגמ' שבת (דף צ"ד סע"ב) ורש"י שם בד"ה מי איכא מידי וכו' ודו"ק. ובגמ' נדה (דף ג' ע"ב) ומיהו עשה סייג לדבריך דמאי שנא מכל התורה כולה דעבדינן סייג. הנ"ל.

 

< למאמר הבא
למאמר הקודם >

מרן ראש הישיבה

3.5K
1.5K
38

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0