מאת Ovedc - נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=58305738

מצה זו שאנו אוכלים על שום מה???

הרב ניר אריאל שליט"א | פסח

המיוחדות שבמצה הפשוטה, הוא דווקא בכך שלא ניתן לנהל מונולוג על מגוון טעמיה העדינים ומרקמה המדהים. אנחנו לא אוכלים מצה בתור הנאה גסטרונומית, אנחנו אוכלים אותה כדי להתחבר לעצם מהותנו. ..

print
אא

הייתי במסיבת שחרור של בן הדוד מהצבא, חוץ מהאוכל המעולה שהוזמן, סבתא שלי התעקשה גם להכין לכולם את הקובות שהבן דוד אוהב, היה יפה ונחמד. כשיצאתי מהאירוע שבע ודשן, חשבתי לעצמי על בטן מלאה, מזל שלא הגישו אוכל מהצבא, תיארתי לעצמי איך הארוע היה נראה עם מסטינגים של הצבא, ובשר לוף על לחם יבש משבוע שעבר, כמעט שהקאתי מעצם המחשבה, מזל שאף אחד לא חושב בדרכי החשיבה המשונות של התורה.

התורה קוראת למצה "לחם עוני". המצה מכילה מספר מינימאלי של מרכיבים (קמח ומים אפילו לא מלח), ונאפת בזמן מינימאלי, היא נמצאת על גבול ה"אכיל". אף אחד לא כתב מעולם שירי הלל, על חתיכת המצה המעולה שעליה התענג בבית קפה צרפתי, מצה היא מצה, תמיד באותו הטעם. בקיצור אוכל של עניים! אבל לא כאלה מהדור שלנו שיש ברוך השם מה לאכול... אלא אוכל של עניים אמיתיים כאלה, אולי מאפריקה.

המצה הזו שאנחנו צריכים לאכול, כדי לחגוג את גאולתנו מהעבדות, נראית קצת מוזר, הרי בסך הכל מדובר במסיבת שחרור, עד שסוף סוף השתחררנו, האם לא היה מתאים יותר לבחור במשהו קצת יותר חגיגי – קוויאר או שוקולד בלגי עשיר, למשל, כדי להמחיש את מעמד בני החורין בו זכינו? באמת, אנחנו צריכים לאכול אוכל שהוא סבל לפה ולמערכת העיכול, בעצם היום בו ניצלנו מעולו של עינוי משפיל רב שנים, לא מצאו מה להגיש בתפריט רק לחם עוני?

אולי המצה נועדה להזכיר לנו, שהשיעבוד של עם ישראל במצרים התחיל דווקא מהמרוץ אחר הקוויאר והשוקולד הבלגי, השיעבוד במצרים התחיל דווקא מהרדיפה אחר העושר. וכך מתאר המדרש את תחילתו של השיעבוד: בא פרעה ותלה לבנה של זהב על צווארו, ומגרפה של זהב בידו, והתחיל הוא עובד בבניה לפני כולם, ואמר לכל עמו, כל מי שיבוא ויעשה עם המלך במלאכת הבניה, יקבל זהוב עבור כל לבנה שיבנה בבנין. נו תגידו לי אתם, איזה יהודי אתם מכירים, חושבים, או עולה בדעתכם, שלא הגיע לחגיגה הכלכלית הזו? הזדמנות של פעם בחיים. ובכלל אינטרס לאומי הוא, להפוך למעצמה כלכלית, אפילו המלך מבין.

המיוחדות שבמצה הפשוטה, הוא דווקא בכך שלא ניתן לנהל מונולוג על מגוון טעמיה העדינים ומרקמה המדהים. אנחנו לא אוכלים מצה בתור הנאה גסטרונומית, אנחנו אוכלים אותה כדי להתחבר לעצם מהותנו. המהות שעומדת בפני עצמה מבלי להיות תלויה בכל "החומרים המשפרים" שאנו דואגים להוסיף לחיינו כל הזמן.

זהותנו האמיתית ביותר אינה מחוברת לעושר שצברנו, למעמדנו החברתי, לביתנו, או לכל תוסף מלאכותי אחר שאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים, בשביל להרגיש שאנחנו שווים משהו.

"חירות" - משמעותה ניתוק כל קשר וחיבור לכוחות חיצוניים. אנחנו הופכים להיות ראויים לשחרור, כאשר אנחנו מקלפים מעצמנו את כל האלמנטים הנוספים על מהותנו. כל המחיצות והתוספים שאנחנו צריכים, בשביל לא לפגוש את עצמנו ככה פשוטים, נקיים, חופשיים, ולא מסתתרים מאחורי משהו שלא נראה את עצמנו, וגם לא על נעלי עקב שנהיה קצת יותר גבוהים. המצה אינה מעמידה פנים, היא לא מכילה כלום, מלבד את עצמה, לא מוסיפים לה זמן או מרכיבים שיהפכו אותה לטעימה יותר, או מושכת יותר, היא פשוטה ונקייה, חפה מכל צורך להסתיר את טעמה. כנראה שלחירות אמיתית יש טעם של מצה...

כיצורים חברתיים, מתמודדים בני האדם עם קשיים שנובעים מתוך המציאות בה הם חיים. כך, במובן מסויים, התנאים הפיזיים והחברתיים מכתיבים לנו כיצד לנהוג, ואנו משועבדים לעיתים לגורמים חיצוניים. היציאה מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה מעבר ליציאה מעבדות פיזית, מעבודת פרך יומיומית, לחופש ומנוחה, היא מהווה יציאה משיעבוד לעצמאות, לחירות מכל מיני דברים שהאני הפשוט הפנימי צועק שאנחנו בכלל לא צריכים, וגם בעצם לא כל כך רוצים...

על אף שהעולם בו אנו חיים קורא לעצמו חופשי, היהדות חוגגת מזה אלפי שנים סוג שונה לגמרי של חירות. החירות של פסח, היא החירות שבידיעה מי אנחנו באמת, שחרור מתפיסה עצמית שגויה. חירות מהצורך בריצה אחרי חומות של מוצרים, וצרכים שימלאו את הצורך בהרגשת החשיבות שלי, חרות מהדברים שיגנו עלי מלפגוש את עצמי חשוף, לא נעים להגיד, אבל זו החירות שאנחנו כולנו ממש ממש רעבים לה... אז אפשר עוד כזית מצה בבקשה? (מעובד ע"פ הרבנית מרים כץ)

לעוד מאמרים של הרב ניר אריאל שליט"א
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב ניר אריאל

1
1
47

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0