159

אהבה שאינה תלויה בדבר

הרב עובדיה חן | גדולי ישראל

הערכה גדולה היתה למרן כלפי יבלח"ט מרן ראש הישיבה שליט"א. פעם התבטא עליו באוזני הרב  יצחק פרץ  שליט"א רבה של רעננה: "אם היה לאשכנזים תלמיד חכם כמוהו, היו נותנים תמורת משקלו זהב כדי שילמדם תורה". עוד היה רגיל לחרוז "מהרב מאזוז אל תזוז!".

print
אא
זמן קצר אחרי שעלה מרן ראש הישיבה שליט"א ארצה, נוצרה ידידות עמוקה בינו לבין מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה באותם ימים כבר מפורסם בעולם התורה וכיהן בתפקיד המכובד הרב הראשי לתל אביב יפו.
 
התוודעותו הראשונה למרן פנים אל פנים, היתה בשיעור שנשא מרן בבית הכנסת המשהדים בבני ברק. בספרו "קובץ מאמרים" מאמר "מעמד גדול הדור", מספר מרן ראש הישיבה על החוייה העזה שהיתה לו בפעם הראשונה בה פגש במרן, ועל העידוד שקיבל מכך: "בעלותי ארצה בסיון התשל"א, אחר רציחת אבא מארי הגאון רבי מצליח מאזוז הי"ד ביד ערבים פלשתינאים ימ"ש, נשאר בידינו ספרו הגדול שו"ת איש מצליח באמצע עריכתו לדפוס, כי באמצע סימן ט"ו (חלק אורח חיים) נתבקש המחבר לגנזי מרומים, ואיננו כי לקח אותו אלקים. רצינו לסיים את הסימן, והטילו עלי את המלאכה ולא יכולתי. עלי לעבור על מה שכתב מר אבא זצ"ל בנושא של "אין מעבירין על המצוות" (25 עמודי פוליו!) ולסכם ולתמצת את הכל, ולהוסיף עוד להגיע למסקנת ההלכה כפי מחשבתו הראשונה של המחבר זצ"ל. והנה רק אני מתחיל לעיין, ובוקעת מלבי שאגה נוראה: "זו תורה וזו שכרה?!" וממשיך ומבליג הלאה. ועוד פעם כל כמה דפים, ואתא את ופסיק. כמעט נתייאשתי מלסיים.
 
"והנה יום אחד אני הולך ומתפלל בבית הכנסת הגדול בבני ברק, ופוגש אותי אברך אשכנזי אחד גבה-קומה, ובשורה בפיו: "תבוא במוצאי שבת לבית הכנסת עולי משהד, שם דורש הרב עובדיה יוסף, הוא מזכיר את כל המקורות בעל פה". שמעתי ועשיתי. באתי במוצאי שבת (ט' באייר התשל"ב) בסביבות שעה 9 מקרית הרצוג למרכז בני ברק, יחד עם ידידנו ר' שמואל עידאן (הי"ו) זצ"ל. והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. זכורני, בתחלת דברי האגדה התקיף מרן שליט"א את יצר הפלגנות בין העדות, ובערך אמר כך: "פלוני אינו רוצה להשיא את בתו לבחור פלוני, כי הוא מעדה פלונית, מה זה? וכי זו עדת קרח? או מעשרת השבטים?!" חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"...
 
"מדרשה זו ואילך חייתה רוחי, ויכולתי להמשיך בעריכת איש מצליח, שהופיע ב"ה בשעה טובה כעבור שנתיים (בשנת תשל"ד). וסימניך מה שאמרו בני מצרים ליוסף: "ויאמרו החייתנו". ואכן המלה "החייתנו" בגימטריא "איש מצליח"...".
 
אחרי שנים, באחד ההזדמנויות שביקר מרן ראש הישיבה ואחיו הרב צמח אצל מרן, סיפר הרב צמח את הסיפור הזה בפני מרן. מרן הפעל, קם מכסאו, חיבק ונישק בכל כוחו למרן ראש הישיבה שיבלח"א.
 
הרב המקדים הראשון
בהמשך עם פתיחת הישיבה בארץ, נוצרה היכרות הדוקה יותר, כאשר עשרות תכתובות היו ביניהם בענייני הלכה. משנת תשל"ב, היה מרן ראש הישיבה שליט"א מוסר פעם בשבוע שיעור בבן-איש-חי בבית הכנסת רשב"י בתל אביב לפני שיעורו של מרן הראש"ל (מאז נוצר הכינוי 'הרב המקדים'), וכשהיה מגיע מרן הגר"ע יוסף למסור שיעורו, היה פונה למרן רה"י שליט"א ומבקשו להמשיך מעט את השיעור, וסוגר את כל הספרים שלידו ומטה אוזן לכל מִלָּה הנאמרת...
 
הערכה גדולה היתה למרן כלפי יבלח"ט מרן ראש הישיבה שליט"א. פעם התבטא עליו באוזני הרב יצחק פרץ שליט"א רבה של רעננה: "אם היה לאשכנזים תלמיד חכם כמוהו, היו נותנים תמורת משקלו זהב כדי שילמדם תורה". עוד היה רגיל לחרוז "מהרב מאזוז אל תזוז!". לאחר שיעור שנשא בישיבה בשנת התשנ"ז, נכנס מרן ללשכתו של מרן ראש הישיבה שליט"א, נישקו ואמר לו: "רבי מאיר, אני אוהב אותך אהבה שאינה תלויה בדבר". במעמד חלוקת תעודות "יורה יורה" לתלמידי הישיבה באייר תשמ"ו, הגיע מרן זצ"ל לפני יבלח"ט מרן ראש הישיבה שליט"א, וכשנכנס מרן ראש הישיבה, נעמד מרן מלא קומתו להפתעת כולם ואמר: "ניקום מקמי גברא רבא".
 
כ-40 פעם האזין לקלטות
בשנת תשמ"ה, יצאה לאור על ידי מר בריה דרבינא הרב גדעון מאזוז שליט"א סדרה בת שש קלטות, תחת השם "תפלת שחרית כהלכתה", בהן מבאר מרן ראש הישיבה שליט"א את התפלה כולה למן 'מודה אני' ועד 'עלינו לשבח'. הסברו המקיף והרחב כולל הגהות רבות, הערות הלכתיות ותיקונים דקדוקיים חשובים.
 
מרן זצ"ל, לפי עדות בנו רבי דוד שליט"א האזין בעצמו לקלטות כ-40 פעם (!). ולא זו בלבד, אלא שבאחת מדרשותיו יצא מגדרו באופן ספונטאני לשבח את היצירה החשובה, והתבטא בהזדמנויות רבות כי אי אפשר להתפלל כראוי תפלת שחרית כהלכתה בלי לשמוע את הקלטות הללו.
 
הנה ציטוט מאחת משיחותיו: "ב"ה היום יש קסטות שהוציאה ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק, ושם ראש הישיבה הגאון ר' מאיר מאזוז, ממש גאון צדיק ירא שמים ובקי טוב בביטוי ובדקדוק. יש שם שש קסטות מתחילת תפלת שחרית עד סופה, איך לומר את הנוסח ואיך לבטא את המלים. ויש קסטה מיוחדת בשביל ביטוי האותיות, איך מבטאים אותם.
 
"לכן כדאי שכל אחד ואחד ירכוש את זה, היום אין כמעט אדם שאין לו טייפ בבית. יכולים לשמוע פעמיים-שלוש-ארבע, ויקלוט הכל. לא צריך ללכת אצל מורה פרטי במיוחד, אפשר בפרוטות לקנות הקסטות האלה.
 
"וזה גם החזקה בשביל הישיבה ישיבת 'כסא רחמים', ישיבה חשובה מאוד, לומדים שם תלמידי חכמים מהמסד עד הטפחות, תלמידי חכמים צעירים, תלמוד תורה, הכל יש שם, וב"ה הוא המדריך אותם הוא המנחה אותם, מלבד זאת הוא גם גדול בתורה אומר להם סברות ישרות.
 
"צריכים לבקש את הקסטות האלה, ישלם כמה שצריך לשלם, וישמע אותם כמה פעמים ויטה אוזן קשבת, ולאט לאט יתחיל לבטאות, וגם יחזור ויעשה פרקטיקה בפיו ויתרגל, ויאמר כל הברכות כהלכתן.
 
"גם אות צד"י כמו שאומר רבי מאיר מאזוז הכל אמת! לכן תקחו את הקסטות האלה, מצוה להפיצם ולהודיעם ברבים. אני ב"ה איני סוכן שלהם ואין לי אחוזים, אני אומר לכם לטובת הענין כדי שתדעו שבאמת זה ענין חשוב מאוד שאדם מבטא האותיות. ביום הדין ידע מה לומר ומה לדבר. אם לא, אוי לאותה בושה אוי לאותה כלימה, יעשו אותו לעג וקלס. תפלתו כולה אותיות פורחות, לכן צריך לדעת לבטא את המלים כהלכתם".
 
"הואיל ונפק מפומיה דמר"
מיותר לציין כי הרי מי כמונו יודע שלא פחות היא הערכתו ואהבתו של מרן ראש הישיבה שליט"א למרן הראש"ל זצוק"ל. כמעט ואין דרשה ואין שיעור בהם הוא אינו מזכיר את דמותו המופלאה של מרן. בכל הזדמנות הוא מציב אותו כיעד וכדמות לחיקוי ולהערצה, על סגנונו הקולח, על בקיאותו העצומה, על שקידתו המופלאה, ועל ספריו היקרים והחשובים.
 
עוד בחייו של מרן, כאשר הופיע בשנת התשנ"ה שו"ת "יביע אומר" חלק שמיני, הקדיש מרן ראש הישיבה שיבדל"א מאמר ענק ומקיף לדמותו של מרן. המאמר נקרא מעמד גדול הדור" (נדפס בספר "קובץ מאמרים" ועוד מקומות), ובתחילתו נכתבו השורות הבאות: "מאמר זה נכתב לכבוד מורנו ורבנו עטרת תפארת ישראל, נזר הבקיאים ואבי החריפים, אביר המעיינים וגדול הפוסקים, ישיש כגבור לרוץ אורח מישרים. מופת הדור ופלאו, ממזרח שמש ועד מבואו, מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף שליט"א. כל אימת שמופיע "יביע אומר" חדש - יום חג הוא לשוחרי תורה ולומדיה בעולם כולו, כי אין כמו "יביע אומר" שמקיף את הנושאים מכל הבחינות ומכל הצדדים, אינו פוסח על שום ספר ושום פוסק מתשובות הגאונים ועד ימינו אלה, מראשונים ועד אחרוני אחרונים, מכל העדות וכל הדעות, ואת הכל מגיש לקורא בשפה ברורה ובנעימה, בסדר מופתי ובסגנון בהיר, עד שהמסקנא ההלכתית מתבקשת מאליה. ואחר הכל "הכלל העולה" באופן החלטי שאינו משאיר מקום לספיקות ולפקפוקים".
 
אך כמדומה שההערכה והכבוד האמיתיים ביותר משתקפים מהנהגתו של מרן ראש הישיבה שליט"א בענין צאת שבת לפי דעת ר"ת. בנדון זה ידועה דעתו של מרן רה"י שהעיקר כדעת הגאונים, ובתשובות ארוכות ורחבות נימק את דעתו בכמה מקומות בטוב טעם ודעת, ואף נשא ונתן בזה עם מרן. ועם זאת למעשה נוהג מרן רה"י וכך נוהגים בישיבה ע"פ הוראתו להוציא שבת כדעת ר"ת. וכל כך למה?
 
מנמק זאת מרן רה"י בפשטות: "הואיל ונפק מפומיה דמר[1]".
 

[1] קונטרס בין השמשות שבסו"ס משנה ברורה חלק ג' מהדורת איש מצליח (עמוד ק"א).
לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
201

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0