By Photo: Myrabella / Wikimedia Commons, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=27597836

תואר ראשון בכלכלה

הרב ניר אריאל שליט"א | אמונה ובטחון

תואר בכלכלה באוניברסיטה של אלוקים, זו עבודה של ארבעים שנה, אבל אפשר לתמצת אותה במשפט אחד: 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'.

print
אא
אחרי ניסי יציאת מצרים וקריעת ים סוף, אחרי שהם רואים את מצרים מתים, את עמוד האש והענן, מרגישים באופן המוחשי ביותר את יד ה' בכל מקום איתם, מלווה, שומרת ומגינה, הם מרגישים פתאום את הבטן מקרקרת, ואת זה שאין שום אוכל נראה לעין בסביבה, הם לא קולטים איך זה שאלוקים נמצא איתם, אבל משום מה הוא לא דאג לאספקה, זה נשמע הזוי, הרי כשאנחנו יוצאים לטיול, אוכל לגדוד זה דבר ראשון ברשימה!


הצבא צועד על קיבתו - זו אמרה ידועה, ואם הקב"ה הוא אחראי לגמרי על מצבנו, אז לכאורה אוכל זה א' ב', אז איך לכאורה נשכחה האספקה, טוב נו זה ברור שאצל ה' מה שנראה לא מתוכנן, גם הוא מתוכנן מראש, אנחנו רק צריכים להבין למה זה קרה? השכחה הזאת כביכול? מה טמון כאן?

שאלה אחרת, לגמרי חדשה, תגידו מה המשמעות ליציאת מצרים, אם נשארנו משועבדים לגורמים אחרים, בחייכם תסתכלו סביב, אנשים עד היום הם עבדים לכסף ולפרנסה, אפילו לא צריך שוטר שירביץ וימריץ אותם לגמור את המכסה, הם רצים בלי סוף וללא הפוגה.

האמת היא שפרעה יצא פראייר, סתם שילם לשוטרים כדי שיהיו אחראים על העבודה, מי צריך כזו משרה... תסתכלו עלינו, אנשים במשאיות ואוטובוסים, עובדים שעות נוספות ללא הכרה, וצריך שוטר שיעיף אותם מהכביש אם הם עברו את המכסה!

האם אנחנו לא גרועים מעבדים?! עבדים זו לא המלה המתאימה, עבדים נרצעים שלא מוכנים לעזוב את העבודה, אתם תופסים, אנחנו היום מוכנים למות רק בשביל עוד איזו שעה, עדיף במצרים, שם שיחדנו את השוטר כדי לנוח, פה אנחנו משחדים כדי לעבוד!!!!

נחזור לשאלת על התקלות באספקה הלוגיסטית במדבר.

בשעות הללו של הרעב במדבר, ובעצם במשך ארבעים שנה, למדנו שגאולתנו טרם הושלמה. הפחד מפני העתיד, הדאגה מחוסר, החשש והרדיפה אחרי הזנב של עצמנו, כל אלו מצביעים על שעבוד מלא וגמור לתנאי החיים. נוכחנו שהפחד הזה כובש את ליבנו כליל, ומדחיק את כל הזכרונות הגדולים, והניסים המרהיבים שראינו רק עכשיו. לפתע נודע לנו שאומנם יצאנו לחופש מעולו של נוגש אכזר, אבל עדיין לא הגענו לחופש ולגאולה.

את זאת רצה אלוקים ללמד אותנו. הוא לא העניק לנו באופן מיידי לחם חסד מן השמים, כדי להנעים עלינו את השהות במדבר. ראשית הוא הניח לנו לחוש את הרעב, שהצמיח תלונות והביא אותנו להכרה בעובדה הפשוטה, שנפשנו עדיין בגלות איומה בתוככי מציאות החיים, כשדאגת יום המחר משתקת את כל כוחותינו הרוחניים ואת חתירתנו לערכים נעלים.

הוא הראה לנו שאנחנו עדיין כבולים בשלשלאות בלתי נראות, אבל כבדות, אוי כמה שהם כבדות, ורק לאחר מכן השפיע עלינו ממרום את לחם הגאולה, את המן, אשר יסייע בידינו לבנות אישיות בת-חורין אמיתית, משוחררת מכל פחד ודאגה, בוטחת ורגועה.

כי מאז שגורש אדם הראשון מגן עדן, נושא הפרנסה הפך לנקודה המרכזית בהוויית עולמו. מזונו הפך למשעבד העיקרי, המוציא אותו משלוותו ומטריף את יומו ולילו, מאז נגזר על האדם: "בזיעת אפיך תאכל לחם" - כל חייו סובבים סביב הציר הזה, כל אישיותו של האדם נכבשת תחת העול האדיר הזה, ששוחק את האדם עד דק, ואת אישיותו עד עפר.

דאגה כבירה זו ללחם, בנתה משחר ההיסטוריה את תפיסת עולמו של האדם, היא השחיתה את מידותיו וקבעה את סולם עדיפויותיו. הפרנסה והרווחה הכלכלית, היו תמיד היעד העליון, הן דחפו אותו להישגיות חסרת מעצורים. הדאגה והחשש מפני חוסר מזון, משעבדים כליל את רוחו של האדם, ומתירים לו לדרוס ולהשמיד את כל מה שמפריע לו בדרכו אל הפסגה. הוא אם המלחמות ואבי אבות הטומאה.

הוא רצה ללמד אותנו שאפשר לעבור את ים סוף, ועדיין להיות משועבד לגמרי, רק כשנלמד לסמוך על אלוקים שיתן לנו אוכל, נוכל להיות משוחררים באמת. יציאת מצרים לקחה שנה, אוניברסיטה על כוחו של אלוקים, אהבתו ודאגתו, את ים סוף חצו בשעות, אבל את השיעור הזה על שחרור האדם מכבלי הפרנסה, מכבלי הפחד והדאגה, בעצם לצאת מכבלי עצמו, אלוקים דאג ללמד אותנו ארבעים שנה, הוא יודע למה, כנראה שזה שיעור קשה, שמצריך הרבה תרגולת באש חיה.

במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר, הם תרגלו איך לא לדאוג ליום המחר, מזונם ניתן להם דבר יום ביומו. אולם, הם היו חייבים ללקט אותו בכל בוקר, מי שלא ליקט את מנתו, לא היה לו מה לאכול באותו יום! ללמד את האדם שעליו לפעול להשגת פרנסתו, אך עם זאת, כל מי שהרבה ללקט, עבד קשה עד כלות הנשימה, כשהגיע לביתו, נוכח לדעת שהשתדלותו המואצת והמאומצת לא הועילה מאומה - "ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר".

תואר בכלכלה באוניברסיטה של אלוקים, זו עבודה של ארבעים שנה, אבל אפשר לתמצת אותה במשפט אחד: 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. (ע"פ פרשה ופשרה)

לעוד מאמרים של הרב ניר אריאל שליט"א
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב ניר אריאל

1
1
47

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0