By Luis Miguel Bugallo Sánchez (Lmbuga) - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=39769820

סגולה בדוקה למציאת חן וחסד

הרב יצחק משה | לימוד התורה

יושב לו אדם מסלסל בגרונו במוצאי שבת בהבדלה ואומר ונח מצא חן בעיני ה', כן נמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, רוצה הוא מאד למצוא חן בעיני כולם ובפרט בעיני ה' יתברך, אמנם מה עושה בשביל זה, האם דיבורים לחוד ומעשים לחוד?

print
אא
מובא בגמרא עבודה זרה (דף ב' ע"ב) כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עימי. מה טעם יומם יצוה ה' חסדו? משום דבלילה שירה עימי. עד כאן. יושב לו אדם מסלסל בגרונו במוצאי שבת בהבדלה ואומר ונח מצא חן בעיני ה', כן נמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם, רוצה הוא מאד למצוא חן בעיני כולם ובפרט בעיני ה' יתברך, אמנם מה עושה בשביל זה, האם דיבורים לחוד ומעשים לחוד? חז"ל מגלים לנו היאך יכול אדם למשוך על עצמו, כלומר מראש עד כף רגל כולו חן וחסד, וזאת ע"י מאמץ קטן של לימוד בלילה, ומשיחה זו היא לא ע"י מלאך ולא ע"י שרף, אלא הקב"ה בעצמו מושך עליו, ונאה לומר דנקט חוט לרמוז שהחסד יסובב אותו ויכרוך אותו מסביב וכמו שכתוב והבוטח בה' חסד יסובבנהו, א"כ איזהו אדם אשר לא יחפוץ באלה וישנס מותניו ולא יטה אוזנו ליצרו הרעה מבקש הפילו לבאר שחת, ויטה ליבו אל ה' יתברך ואל תורתו.

ואף אם קשה לו הדבר ללמוד בלילה אחר שעסק כל היום בתורה בשקידה ובעיון, יחזק עצמו ע"י מיני מתיקה המעוררים וע"י לימודים המושכים את ליבו לתורה כקריאת מוסר המחזק ללימוד תורה כדוגמת הספר חוסן יהושע ונפש החיים וכדומה אשר מראים הרבנים זצ"ל גודל מעלת התורה ושכרה. וידוע דמהרש"א זצ"ל היה קושר שערות ראשו מלמעלה לקורה וכשהיה נרדם היה יורד ראשו ונמשכו שערות ראשו ומחמת הכאב היה מתגבר כארי לעבודת בוראו, וכיוצא בזה מסופר על הגאון רבי יוסף טייטצאק זצ"ל אשר היה מניח רגליו במים קרים כדי לא להרדם בלימודו, וכבר לימדונו חז"ל לפום צערא אגרא, וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל בהלכות תלמוד תורה (פרק ג' הלכה י"ג) וזה לשונו: אמרו חכמים דרך רמז: זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה, ומקורו ממסכת שבת (דף פ"ג ע"ב), והכוונה שהלומד נתון כולו בלימוד ולא ער לכל הסובב אותו אלא בתורת ה' חפצו והיא שעשועו ובאהבתה ישגה תמיד, וגם כשחש במוחו ישתה מלא לוגמיו ויחזור ללימודו.

מספרת הגמרא בשבת (דף פ"ח ע"א) על גדול האמוראים רבא, שבשעה שהיה לומד לא היה מרגיש כלל שום כאב, פעם אחת הניח אצבעות ידיו תחת רגליו ולמד והיו אצבעותיו שותתות דם ולא ראה כלום, בא אליו נכרי ושאלו עמא פזיזא עד מתי תשארו בפזיזותכם... וכן מהמעשה של הלל הזקן שעלה בראש הגג וכיסהו השלג המובא בגמרא מסכת יומא (דף ל"ה ע"ב), מזה נלמד כמה מסרו רבותינו עצמם על לימוד התורה, שגם בשעת כאב וצער, דאגות ומחלות, היו לומדים ובה היה חשקם ולא פנו אל רהבים ושטי כזב.

וכתב הרמב"ם שם (הלכה ד'): אין אדם לומד רוב חכמתו אלא בלילה וכו'. ע"ש. ובעירובין (דף ס"ה ע"א) לא אברי ליליא אלא לגירסא. עד כאן. ונראה שהטעם שרוב החכמה בלילה, משום שביום ישנם הרבה הפרעות מבית ומחוץ, וכן היום בעידן הפלאפונים וכדומה אשר מוציא את האדם מהריכוז והלימוד, משא"כ בלילה שהשקט שורר בחוץ והאויר מטוהר ממחשבות רעות והריכוז חזק, מסוגל הוא הלילה ללימוד יותר מאשר היום. וכבר כתב הרמב"ם (שם) יזהר בכל לילותיו ולא יאבד אפילו אחד מהם בשינה ואכילה ושתיה וכיו"ב אלא בתלמוד תורה וכו'. ע"ש.

ומעתה מה רב שכר הלומדים בלילה ובפרט כאשר שמורות עיניהם נסגרות, ונלחם האדם בהם, ובזה בודאי ששכרו גדול מאד, ומה גם שמתקן בזה פגם העינים, כידוע. אמנם דבר זה צריך התיעצות עם רבותיו כמה זמן ישן והכל לפי מה שהוא אדם, יש אדם שדי לו בשש שעות שינה ויש שצריך יותר.
לעוד מאמרים של הרב יצחק משה
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב יצחק משה

6
0
3

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0