130

האוצר

הרב עובדיה חן | דברי קודש

בתוך תיבת אוצרות אחת, שוכנים אחר כבוד זה לצד זה, צרור אבני חן נוצצות מחקירותיהם של גדולי סלוניקי, קושטא ואיזמיר, ומחרוזות מבהיקות מביאוריהם של מעייני מרוקו, תוניסיה ואלג'יר. שלל יהלומים מסברותיהם של גאוני פוזנא, דובנא ולבוב, לצד הכרעותיהם של פוסקי מצרים, בבל וירושלים. אוצר של פנינים מאירות מחידושיהם של דייני ארם צובה איטליה ותימן, לצד שביבי זהב מהערותיהם של רבני ברלין וולוז'ין ואלטונא. כל שעליכם לעשות כדי לשזוף עיניכם באוצר חמדה זה, הוא לפתוח את מנעול התיבה..

print
אא
ברשותכם, אפתח בנימה אישית: בעקבות מאמר שפרסמתי בעבר אודות בני עדות המזרח שעליהם להתגאות במורשתם וכו', שוגר אלי מכתב כואב ומעורר רחמים מיהודי המגדיר עצמו כספרדי 'לא גאה' כהדגשתו. עד כדי כך, שהוא מספר שאפילו החליף את שם משפחתו מגודל ה'בושה'. וכל כך למה? מה קרה למסכן שכולו מביע התנצלות על עצם קיומו? ובכן, לטענתו, הוא לגמרי מציאותי. וכי במה יתגאה, אם התורה נמצאת אצל האשכנזים?!... הוא אף הביא ראיה מוחשית לכך: תפתח שלחן ערוך, ותיווכח מי הם כל הנושאי כלים? חוץ מהשלחן ערוך עצמו, כולם מבני אשכנז! מה לעשות, הפעם הדשא של השכן באמת ירוק יותר...
 
האמת, לא התפלאתי. פגשתי כבר רבים כמותו המתהלכים בתחושה כי לכאורה אחר תום תקופת "תור הזהב" בספרד, הפסיקו חכמי הספרדים לכתוב ולחדש בדברי תורה. והראיה - ארון הספרים שלנו עמוס בספרי אחרונים ממאתים השנים האחרונות, ורובם המוחץ הוא מרבני אירופה...
 
ובכן, על כך כבר אמרו חכמינו כי "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" (ע"פ תיקוני זוהר תקונא שתין ותשע דף צ"ט ע"ב), וקל וחומר ספר רגיל. למעשה, הסיבה שספרי חכמי הספרדים לא שָׁפַר מזלם ונפקד מקומם הראוי להם בארון הספרים, הינה טכנית בלבד. פשוט, בארצות אשכנז ואירופה שהיו מדינות מפותחות ומתקדמות, פעלו בתי דפוס לרוב. הדפסת הספרים היתה קלה פי כמה מארצות ערב הנחשלות, שם בתי הדפוס התפתחו רק בתקופה מאוחרת מאוד, וגם אז היו בודדים ממש. בתימן למשל, נעלמו אלפי כתבי יד בתהום הנשיה, מחוסר בתי דפוס. במרוקו, כמעט ולא היה בית דפוס, ורק בשנים האחרונות הוציאה 'הספריה הספרדית' מאות ספרים (!) מכתבי ידם של חכמי מרוקו.
 
מסיבה זו, מרבית ספרי היסוד נדפסו באירופה, כמו הש"ס והשלחן ערוך "מגיני ארץ", ומטבע הדברים בחרו המדפיסים להדפיס את החונים על השלחן ערוך מחכמי ארצם ושער מקומם, ולא הכניסו את ספריהם של חכמי ספרדים, למרות שהרבה מאוד מגדולי מפרשי השלחן ערוך מחכמי הספרדים המה, כמו למשל: כנסת הגדולה, פרי חדש, ברכי יוסף, מאמר מרדכי, ועוד ועוד. ושמעתי בשם מרן הגר"מ מאזוז שליט"א שהראיה לכל זה, שכל ספר של חכם ספרדי שהודפס בליוורנו (כגון למודי ה' למהר"י נג'אר, מאמר מרדכי, וספרי מרן החיד"א ועוד), מפורסם ומוערך גם אצל האשכנזים, מה שאין כן האחרים שלא הודפסו שם. ויש בנותן טעם להביא כאן את דברי הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל שקבל על כך בפני חברי מערכת "אוצר הפוסקים", וכך אמר: "מתוך עיוני בספריה הגדולה של רבי חיים ברלין אשר נמצאת בביתי, התברר לי שפסחנו על כמה דורות של גדולי הספרדים אשר לא היו ידועים לנו, הם הקדימו את האשכנזים במספר נושאים..." ('בדרך עץ החיים', עמוד 328).
 
ידוע גם שבארצות המזרח היו קשיי מימון גדולים להדפסת הספרים, ורוב החיבורים הודפסו במספר מצומצם של עותקים, וכך קרה שהרבה חיבורים אבדו והיו כלא היו. היו גם שרפות ופגעי טבע (עש, עכברים), שכילו מאות ספרים (לדוגמא השריפה הגדולה באיזמיר שכילתה עשרות ספרי רבי חיים פלאג'י, או השריפה הגדולה בחלב ובישיבת פורת יוסף, בהם נשרפו מאות כתבי יד וספרים נדירים על ידי הערבים ימ"ש שהעלום באש, או השריפה בספריה במרוקו שאיבדה אלפי כתבי יד). ידוע גם על מחברים רבים צנועים אשר לא רצו להדפיס ספריהם. צריך לזכור גם כי בארצות המזרח היו מעט אנשים ביחס לארצות אשכנז.
 
וגם היום שנדפסו חלק מהספרים, הם יצאו לרוב במהדורת צילום, באותיות מטושטשות ושבורות, עד שאי אפשר כמעט להגות בהם... וזאת מהסיבה שרק מעט מכונים מתמקדים בהוצאת ספרי חכמי הספרדים, וישנם כתבי-יד רבים של חכמי הספרדים המצפים עד עתה ליד גואלת.
 
אולם ברוך ה' לא אלמן ישראל. בשנים האחרונות הוקם על ידי "מכון הרב מצליח" פרויקט אדיר בשם "אוצר ההלכה" להוצאת מפרשי השלחן ערוך בעיקר מחכמי הספרדים. דומה שאין תשובה ניצחת לאותו שולח מכתב, יותר מסדרת ספרים זו. יפתח נא את שערי ה'אוצר', ויתגלה בפניו מחזה מדהים: ספר אחד שמקבץ אל תוכו לקט מחמש מאות מפרשי השלחן ערוך, שמרביתם מחכמי הספרדים שספריהם אינם מצויים ולא היתה להם עדנה. (כאן יש לציין גם את שלחן ערוך "אוצרות ספרד", בו נדפסו כמה מגדולי מפרשי השלחן ערוך הספרדים מסביב לגליון השלחן ערוך).
 
כולם נקבצו ובאו לך
עִצמו לרגע את שמורות העיניים והתחילו לדמיין: חמש מאות ספרים נערמים זה על גבי זה, חלקם סגורים עם שביבי נייר כסימניות, חלקם פרוסים בפישוט ידיים ורגלים, חלקם מתנשאים לגובה התקרה, ולא מעט נאחזים בשולי השלחן וכמעט נשמטים, רובם כתובים בכתב רש"י מקוטע וחתוך רווי שגיאות וטעויות, על גווילים כהי צבע ושוליהם גרוסים. ותתחילו ללמוד! נשמע לכם מורכב? מתיש לדפדף בין מאות הדפים למקום הרצוי? נבעתים לחפש בין הררי הספרים? חסים על הזמן היקר? סִגרו את הספרים בעדינות, הוציאו את הסימניות, השיבו את הספרים לספרייה, וטלו בברכה את "האוצר". כרך אחד מהודר, מוגה ומדוייק באותיות מאירות עיניים - "אוצר ההלכה".
 
לראשונה בכרך אחד, חמש מאות ספרים נדירים וחשובים, מסובים סביב שלחן אחד, סביב אותו השלחן אותו ערך רבנו "השלחן ערוך", ומוגשים לפני הלומד בזה אחר זה, זה מעלה וזה מוריד, זה נושא וזה נותן, והרי שלחן ערוך לפני הלומד, אשר לא נותר לו כי אם לגשת ולסעוד את לבו.
 
ניתן דוגמא קטנה ולא מייצגת לספר חשוב שאלמלי בא בשערי האוצר, לא היינו שומעים את שמעו: ספר "יפה ללב" חלק שישי, יצא בשתי מהדורות, האחת על אבן העזר ועוד, והשניה על אורח חיים, כאשר זו על אורח חיים אינה נמצאת בשום מקום (אפילו לא באוצר החכמה), ושוכנת אחר כבוד ב"אוצר ההלכה".
 
אין ספק כי גולת הכותרת ב"אוצר ההלכה", היא מלאכת האיסוף העצומה מתוך כחמש מאות ספרים מגדולי חכמי ישראל מכל הדורות די בכל אתר ואתר, לקבצם יחד לפני הלומד על השלחן הטהור למרן השלחן ערוך. כשעל כל סעיף וסעיף, באו ברצף דברי המחברים, אחד אחר חברו. באופן שהלומד החפץ לראות דברי המפרשים בעניין מסוים, אינו צריך לחפש הרבה, אלא בסקירה אחת עובר על פני כל המפרשים שדיברו באותו ענין. בהבטה אחת נחשפים לעיני הלומד, חקירותיהם של גדולי סלוניקי, קושטא ואיזמיר, עם ביאוריהם של חכמי מרוקו, תוניס ואלג'יר. סברותיהם של גאוני פוזנא, דובנא ולבוב, יחד עם הכרעותיהם של פוסקי מצרים, בבל וירושלים. חידושיהם של דייני ארם צובה, איטליה ותימן, בין הערותיהם של רבני ברלין, וולוז'ין ואלטונא. הכל - בכל מכל כל, כאן נמצא וכאן היה.
 
על פניו נראה כי מדובר בעוד ספר ליקוט, אך המתבונן במבוא המקיף שבשערי האוצר, יווכח כי לא ליקוט גרידא הוא האוצר שלפנינו, אלא מלאכת מחשבת שיש בה חכמה רבה. הרבנים עורכי ה'אוצר' גם ליקטו חידושים רבים על דברי מרן ונושאי כליו, ששולבו בתוך כדי שו"ת.
 
יש עשרות חיבורים מגדולי עולם שכתבו רק מעט חידושים על השלחן ערוך, ומחשש שיאבדו סיפחו אותם אל חיבוריהם הגדולים העוסקים בשאר מקצועות התורה. מסיבה זו מתעצלים המעיינים לפתחם, ופעמים אותם חידושים שופכים אור ופושטים ספיקות גדולים מאוד בהלכה. על פי רוב, מעדיפים הלומדים לעיין בספרים שיש בהם חידושים על כל סעיף וסעיף, ואילו בספרים שנמצא בהם בכל סימן מעט חידושים, אינם מטריחים עצמם לפתחם בכל פעם, מספק שמא כתבו בענין. מאידך כאשר כל הספרים באים כחטיבה אחת בתוך ספר אחד, המעיין יפתח את הספר ויחצוב יהלומים כאוות נפשו. לעובדה חשובה זו שתו לבם עורכי האוצר, ולכך תרו וחיפשו אחר ספרים כאלו מכל המינים והגוונים. ואכן, מאמצם נשא פרי, ומצאו עשרות ספרי שו"ת, ספרים על הש"ס, ואפילו ספרים על התורה שסונפו אליהם חידושי ש"ע. ומעתה ספרים אלו אינם עוד בגדר "מת מצוה". דוגמא אחת מני רבים: הספר הנדיר "שמחת עולם" להגאון רבי חיים שבתי לאגו זצ"ל מחכמי טבריא, עיקרו חידושים על הרמב"ם, ובסופו נדפסו שו"ת ודרושים ומובלע ביניהם גם מעט חידושי ש"ע, וכהנה רבים. 
 
שיטה נפוצה היתה בעיקר בקרב חכמי צפון אפריקה, לערוך את חידושיהם הפזורים שלא ניתן לערוך מהם ספר שלם, בתוך ספר "מערכות", דהיינו ספר הכולל מאמרים וחידושים במגוון נושאים לפי סדר א"ב, כך היה ניתן להכניס בספר מכל הבא ליד, חידושי ש"ס לצד חידושים על התורה, בירורי הלכה ליד רעיונות מוסריים. עתה בא ונשאל, מי מבין הלומדים המבקש לברר הלכה מסוימת, פונה לתור בספרים אלו?! אוצרות אדירים גנוזים בהם, ומאידך מלאכה גדולה היא ללקטם, אך חברי מערכת "אוצר ההלכה" לא אמרו נואש, והשקיעו שעות על גבי שעות כדי לעבור על ספרי המערכות דיבור אחר דיבור, למצוא את ההערות להלכה ולשלבם במקום הנכון על סדר השלחן ערוך.
 
ומכאן לספרים שעד עתה ספונים היו בכת"י שכעת נדפסו מעצם כתב יד קודש המחברים הגאונים, כמו הספר "ויקן דוד" מאת הגאון רבי דוד בן בארון זצ"ל שהיה הרב הראשי לתוניסיה, שחידושיו רואים אור לראשונה במסגרת ה"אוצר". ועוד.
 
יש לציין פנינה נוספת, כי כל חידוש מכל גדולי המחברים שדנו בדין מסוים, ובאותו ענין דן גם מרן מאור ישראל שליט"א שליט"א באחד מחיבוריו (לרבות שו"ת יחוה דעת, הליכות עולם, חזון עובדיה ועוד), הובא לשונו של מרן שליט"א או צוין זאת בהערה בשולי הדף.
 
אחת מהעבודות הקשות ש"במקדש" בעריכת האוצר, היתה בדיקת המקורות שהובאו באלפי החידושים. העורכים עברו על רבבות המקורות, וכל מקום שצוין לספרים אחרים, חיפשו אחר אותם ספרים כדי לבדוק אם המקור תואם. כן, נוספו בדברי המחברים אלפי מקורות שלא היו כתובים, ותוקנו אלפי מקורות שנדפסו בשיבוש.
 
הכרך שלפנינו מעוטר בהסכמותיהם של מרנן ורבנן רבותינו הראשונים לציון, ובראשם עטרת ראשנו מרן מאור ישראל שליט"א, שכיבד את הספר בהסכמה ארוכה במיוחד. בין השאר כתב: "ואין ספק שדבר זה יהיה לתועלת גדולה ללומדים ובפרט למורי הוראות, לערוך בפניהם דברי גדולי האחרונים, אשר דבריהם יקרים מפנינים, בהבנת ובביאור דברי מרן הקדוש זיע"א שקבלנו הוראותיו, כאשר יאמרו המושלים: "לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו"... כאשר קיבל מרן שליט"א לידיו את הכרך הראשון, נהנה מאוד, והביע קורת רוח והתפעלות מגודל היצירה ותועלתה.
 
בסדרת "אוצר ההלכה" יצאו לאור כבר ארבעה כרכים על הסימנים בשלחן ערוך העוסקים ב"השכמת הבוקר ציצית ותפלין", וכעת הכרך החדש עוסק בסימנים על הלכות שבת.
 
ניתן להשיג בישיבת "כסא רחמים".
 
---------------------------------------------------------------------
 
מתוך הסכמות מרנן ורבנן גדולי ופוסקי הדור שליט"א ל"אוצר ההלכה"
 
"...ספר "אוצר ההלכה", שם צוה ה' את הברכה, ריכוז כחמש מאות ספרים, מגדולי הפוסקים האחרונים, סביב השלחן ערוך המה חונים, ודבריהם יקרים מפנינים, עד כה היו בספריות שונות ספונים, ומעטים אליהם פונים, ויחפשום ממטמונים, מחכמי אשכנזים וספרדים, שדבריהם קלים וחדים, כפרים עם נרדים... וישבו על המדוכה אברכים יקרים, מעיינים ישרים, דורשים וחוקרים, על כל שגיאה שבעה נקיים סופרים". (מרן הגר"מ מאזוז שליט"א).
 
"...בכדי שיהא השלחן ערוך כשמו ו"שיהא ערוך ומוכן לאכילה לכל אדם" גם בחידושי האחרונים, רחש לבם של רבני ישיבת "כסא רחמים" דבר טוב, לערוך את דברי האחרונים על השלחן ערוך סביב השלחן, בכדי שהלומד ישיגם על אתר, בארבע אמות של הלכה סביב השלחן ערוך. ראיתי קונטרס מעבודה נפלאה זו שקראו לה "אוצר ההלכה", בו אצרו סביב השלחן למעלה מארבע מאות ספרים של גדולי עולם, על השלחן ערוך, והדברים ערוכים בטוב טעם, ויש בהם לגלות ולהפיץ תורתם של גדולים לבלתי ידח ממנו נדח מחמת הטורח, ואשרי החכמים שעוסקים במלאכה חשובה זו, ואשרי הישיבה שזוכה להגדיל תורה ולהאדירה, ולהמשיך רצונו של מרן זצ"ל שתהא ההלכה בשלחן ערוך כדבר המוכן לכל אדם". (מרן הראש"ל הגר"א בקשי דורון שליט"א).
 
"...ואסף איש טהור חידושים הארות והערות, מדברי רבותינו לקדושים אשר בארץ המה, והם מפוזרים תוך כחמש מאות ספרים, ואין מביט בהם להתבונן, ומי את דבריהם יחונן, כי למרות שדבריהם סדורים, ועיני חכמים מאירים, אור אורים, מחמת שהם מאד מפוזרים, לא עסקו בהם ידים, מלבד אחד מעיר או שנים, והוא זכור לטוב חס על רוב עמלם, שלא ישכחו מהעולם, והעלה רעיון גדול ונורא, לכתוב דבריהם במורא, בסדר טוב ומופלא, פלג אלהים מלא, על סדר השלחן ערוך לסעיפיו, וישכנו סביב לחופיו, והיה כל מבקש ה' באמת, ימצא תורתם נרשמת, בפתילים וחותמת, ותיכון לעד שפת אמת. הכי קראו שמו "אוצר ההלכה", סדורה בכל וערוכה, ושומה עלינו להחזיק להם טובה, על התועלת המרובה, במדב'ר בערב'ה, קול דודי זה בא, והיא טובה עם המחברים, ויותר מזה עם הלומדים, שבבית ה' עומדים, אשר ימצאו הדברים מסודרים, זורחים כשמש ומאירים". (מרן הראש"ל הגרש"מ עמאר שליט"א).

ניתן להשיג במדור "חנות הישיבה"
לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
187

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0