104

הושלמה הסדרה

הרב עובדיה חן | הלכה

ההערות שבלעדיהם בני עדות המזרח אינם יכולים ללמוד משנה ברורה, כעת בסדרת מופת מהפך בתחום ההלכה * בני עדות המזרח יכולים לנשום לרווחה - הושלמה סדרת משנה ברורה עם הערות איש מצליח, שנערכה במשך כעשרים שנה * אם עד היום כאשר למדנו את הספר הקדוש "משנה ברורה", היה עלינו לבדוק בכל הלכה אם היא מתאימה גם לנו בני ספרד ההולכים לפי הוראות מרן, הרי שכעת יש לכך מענה מיידי, קל ומהיר * הסדרה שהושלמה בחודש האחרון, מציגה לפני הקורא הלכה ברורה ומשנה ברורה במקום אחד, כאשר  בשולי גלימתו של המשנה ברורה חונים פסקי רבותינו הספרדים * מפעל ענקים שיביא ברכה לדורנו ולדורות הבאים  *

print
אא

כל מי שנכח בכנס של 'דרשו' לפני מספר שנים, שמע את דברות קדשו של מרן פוסק הדור שליט"א, שיצא בקריאה נרגשת לבני ספרד ללכת לאור פסקי רבותינו הספרדים, והעלה את הבעיה שספר "משנה ברורה", על כל מעלותיו הנכבדות, כתב את פסקיו לפי רבותינו האשכנזים, הרמ"א, מגן אברהם, ט"ז וב"ח. אבל אנו שהולכים לפי מרן, עלינו להוסיף וללמוד גם את דעת רבותינו.

 

ואכן, במשך שנים רבות התמודדו הספרדים ובני עדות המזרח בבעיה קשה בלימוד המשנה ברורה. מחד, אין תחליף למשנה ברורה בביאור דברי מרן השלחן ערוך, וכפי שכתב מרן הגר"ע יוסף שליט"א בהקדמתו ספרו 'לוית חן', וכן כתב ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א בהקדמתו למשנה ברורה איש מצליח חלק א' שיצא בשנת תשנ"ד: "ואחרי תפוצת ספר משנה ברורה, כמעט אי אפשר ללמוד שלחן ערוך בלעדיו, כי הוא המסביר בה"א הידיעה באר היטב כל דברי מרן בשלחן ערוך".

 

אך מאידך, לא ניתן להתעלם מכך שישנם עשרות אם לא מאות מקומות שבהם דעתם של רבותינו הספרדים שונה מהמשנה ברורה. ברוב ענוותנותו לא פילל החפץ חיים שחיבורו הנפלא יחצה עדות ויבשות, ולכן לא הביא בו את פסקי הספרדים. וכך כותב ראש הישיבה בהמשך דבריו שם: "אבל חסרו בו [במשנה ברורה] כמה וכמה מנהגים ופסקים של חכמי ספרד, וגם הרבה פעמים סותם דבריו כדעת הרמ"א שהם נוהגים על פיו, והקורא יחשוב לתומו שגם דעת מרן ככה".

 

ובכן, עד עתה, בכל הלכה מחדש ניצבו בני הציבור הספרדי בלומדם משנה ברורה בפני דילמה "האם גם לדידן יש לפסוק כך?", לפעמים מתאמצים מעט ופותחים 'כף החיים', אך ברוב ההלכות, מתייאשים ולומדים בלי לבדוק מהי דעת רבותינו הספרדים, ומחוסר ידיעה הולכים לתומם לפי המשנה ברורה. ואיסור יש בדבר, כמו שכתב מרן החיד"א בספרו 'שם הגדולים' (מערכת ספרים מערכת ט' אות י"ב) שכל ספרדי העושה כדעת הרמ"א נגד מרן, טעון תשובה וכפרה, וכ"ש בארץ ישראל אתרא דמרן (וראה עוד בשו"ת יביע אומר ח"א א"ח סי' מ' אות ג'). וכבר כתב מרן הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל והי"ד בספרו שו"ת 'איש מצליח' (ח"א א"ח סי' י"ח) בזה הלשון: "וממוצא דבר, תוכחת מגולה למלמדים לספרדים מתוך ספרי קיצורי אשכנזים או להפך, שהם ממש מתירים את האסור ואוסרים את המותר, ומי לנו גדול מהרב 'קיצור שלחן ערוך' שהוא רב מומחה ומפורסם, ובכל זאת לדידן כמעט שאין לך כל סימן וסימן שאין בו שנים ושלשה דינים ולפעמים יותר, שאינם הלכה לדידן".

 

פתרון הולם

באחד מביקוריו של הגאון רבי מצליח מאזוז זצ"ל בפאריז, פגש בחנות ספרים את הספר "משנה ברורה", שלא הגיע עדיין לתונס, נהנה ממנו ורכש שני סטים אחד בשבילו ואחד לישיבה. אלא שבכל פעם שהיה מעיין בו היה אומר בצער "חבל שלא ידע בעל המשנה ברורה שגם ספרדים ישתמשו בספרו, ולכן לא הביא את פסקיהם".

 

אנקדוטה זו מספר בנו הרב הצדיק רבי צמח מאזוז שליט"א בבואו להסביר מה עוררו לחפש פתרון לנושא. הפתרון ההולם הבריק בדמות עריכת ספרי המשנה ברורה, כשמתחת לטקסט של המשנה ברורה, מופיעות הערות, בהן מובאות בתמצות מיוחד דעותיהם של רבותינו הספרדים והכרעותיהם. במקום שהדברים טעונים ליבון ואריכות, תבוא השקלא וטריא בסוף הספר בהרחבה.

 

שני ספרים בספר אחד

ישאל הקורא ומה עם ספר 'כף החיים'? ובכן, צריך לדעת שההבדל בין המשנה ברורה לכף החיים הוא מהותי ביותר, שני ספרים אלו נבנו בצורה אחרת לגמרי ומטרתם ותכליתם שונה.

 

את ההבדל, מחדד בבהירות מרן ראש הישיבה בתחילת המבוא (לחלק ג' של המשנה ברורה): "יש במשנה ברורה מה שאין בכף החיים, ויש בכף החיים מה שאין במשנה ברורה. יש במשנה ברורה הסבר ברור ותמציתי לכל סעיפי השלחן ערוך אורח חיים עם יסודות ההלכה, ופעמים רבות דולה ומשקה מספרי הראשונים שנדפסו בימיו כגון המאירי ורבנו חננאל, ומכריע על פיהם במחלוקת האחרונים, מה שאין בכף החיים. ויש בכף החיים שלש מעלות שאין במשנה ברורה: א) כי הוא מעתיק לשון האחרונים בדיוק סעיף אחר סעיף, בבחינת "חייב אדם לומר בלשון רבו". מה שאין כן במשנ"ב, שלפי הסידור והעריכה שלו הוא חייב לסכם ולקצר ולעבד דברי האחרונים בלשונו הוא, ופעמים כשמעיינים במקור רואים אחרת. כגון... ב) הכף החיים מעתיק מנהגי האר"י ז"ל ממקור ראשון, משא"כ במשנ"ב שמעתיק מהכתבים שמביא המג"א וזולתו, והם מכלי שני או מכלי שלישי כגון... ג) לפעמים המשנ"ב לא הכיר מנהגי הספרדים וביאר בדעת מרן הפך מנהגם. כגון מה שכתב (בסי' נ"ט ס"ק כ"ד) דמרן מודה להרמ"א שאם סיים ברכת יוצר המאורות קודם הש"ץ יש לענות 'אמן' אחריו. ובאמת מנהג הספרדים לא לענות 'אמן' דברכות כלל בברכות ק"ש, וכך תופסים בדעת מרן. ועיין בכה"ח שם (אות כ"ו)".

 

"אבל" כותב ראש הישיבה שליט"א (במבוא לחלק א') "קשה לאדם הפשוט ללמוד שני ספרים על סימן אחד בש"ע, משנה ברורה להסביר, וכף החיים להכרעת ההלכה. ומה גם בזמננו שניתוספו ספרים חשובים מגאוני דורנו, ומתוכם כעין החשמל מורנו ורבנו נשיא אלקים בתוכנו שהאיר עיני דורנו בתורתו ובחכמתו רבנו עובדיה יוסף שליט"א, וילאה הקורא שוב לבקש את דבר ה' מספר לספר ומחיבור לחיבור, ולא ימצא הלכה ברורה".

 

וכאן מדגיש ראש הישיבה הדגשה רבת משמעות: "כמובן שכל זה אינו פוטר את השוקדים על דלתי התורה מלשקוד על ספרי הפוסקים כהוייתן. והרוצה ללמוד הלכה על בורייה, ישקוד לפחות על הטור וב"י וש"ע עם המשנ"ב וכף החיים סימן אחרי סימן, וילמד ההלכות בטעמן ונימוקן, ואח"כ יוסיף לעבור על ספרי חכמי דורנו בכל מה שנוגע לסימן ההוא, וידע דבר דבור על אופניו. אבל ללומדים הקצרנים נעשה החיבור הזה".

 

"ונמצא" הוא מסכם (במבוא לחלק ג') "מי שיש בידו ספר זה, יש לו כמעט תוכן כל דברי האחרונים: בן איש חי, וכף החיים, ויביע אומר, ולוית חן, והליכות עולם, וילקוט יוסף, ושמירת שבת כהלכתה, ומנוחת אהבה, כי כל פסקיהם הובאו כאן בקיצור נמרץ".

 

אכן, אחד ההישגים הבולטים בסדרה זו, הוא הקיצור והתמצות שבהערות, שנכתבו בצמצום אחר צמצום, מעט המחזיק את המרובה, באופן שההערות הקצרות נקראות בחדא מחתא עם דברי המשנה ברורה.

 

גדול עומד על גבם

על מפעל אדירים זה אחראים גדולי מורי ההוראה. כל הפותח את אחד הכרכים של משנה ברורה איש מצליח, יבחין מיד בהגהותיו של מרן ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א, המתנוססות כאבני חן, הן בשולי הטקסט והן בהערות הארוכות שבסוף הכרכים.

 

על כל חלק עמלו כמה תלמידי חכמים מורי הוראה, כשגדול בישראל עומד מעל גבם. החלק הראשון נערך על ידי הדיין המצויין הגאון רבי אפרים הכהן שליט"א, הגאון רבי נסיםשבתאי שליט"א, כשהעורך הראשי הוא הגאון הגדול רבי רחמים מאזוז שליט"א, אחיו של מרן ראש הישיבה שליט"א, ואחד הרבנים הבולטים בישיבה.

 

החלק השני נערך על ידי הרבנים הגאונים: רבי רחמים מאזוז שליט"א, רבי אליהומאדאר שליט"א (ראש כולל "פקודת אלעזר" באלעד), ומשנהו רבי יעקב כהן שליט"א (ר"מ בישיבה הגדולה).

 

החלק השלישי נערך על ידי הרבנים הגאונים: רבי נסיםשבתאי שליט"א, רבי דוד שרעבי שליט"א (ראש כולל ברמת גן), רבי אהרן מאזוז שליט"א (ר"מ בישיבה הגדולה). החידוש בחלק זה, שלחומר הלכות שבת, נטל ראש הישיבה הגר"מ מאזוז שליט"א באופן מיוחד על עצמו לעבור על כל הכרך בהגהה מדוקדקת, וכפי שהוא מעיד בפתיחה לספר: "ואחת לשבוע, ישבתי כמה שעות עם הרא"ם יצ"ו [הגאון רבי אהרן מאזוז שליט"א מעורכי המשנה ברורה] במשך שנים, לבחון בפלס את הדברים, וגם את הלשון והסגנון שיהיה ברור ובהיר קצר ותמציתי".

 

בנוסף, בתחילת כרך זה כתב מרן ראש הישיבה מבוא נרחב מרתק ויסודי שכל בן תורה חייב לקוראו. מאמר נפלא זה סובב הולך אודות הדרך שתשכון אור בפסיקה בהלכות שבת, להחמיר או שמא להקל. המוטו בדבריו הוא "ריבוי קולות ללא צורך והכרח, גם אם יש להן יסוד בהלכה, זה גורם להמוני העם להקל יותר ויותר, מה שלא חשבו ולא פיללו הרבנים המתירים". בסוף הכרך נדפסו שני קונטרסים חשובים: 'קונטרס הערות' הערות על המשנה ברורה מכ"י הגאון המופלא רבי משההלוי זצ"ל. וכן 'קונטרס בין השמשות' מאת מרן ראש הישיבה שליט"א בענין בין השמשות דרבנו תם.

 

עורכי הכרך הרביעי הם הגאון רבי יוסף פרץ שליט"א (מחברת שו"ת "יוסף לקח"), ומשנהו הגאון רבי רפאל מאזוז שליט"א (בן הרב צמח, ר"מ בישיבה), כשעליהם סוכך העורך הראשי הדיין המצוין הגאון רבי ראובן פרץ שליט"א (חבר בד"צ "משפט וצדק"). בסוף כרך זה הושקע ממון רב כדי להוסיף נספך בשם "טוב מראה עינים" הכולל 164 תמונות צבעוניות מרהיבות עין בתלת-מימד, הממחישות באופן ברור ומוחשי את הלכות עירובין. בתחילת הכרך נדפס מבוא כללי להלכות עירובין.

 

עריכת הכרך החמישי פוצלה לשתי קבוצות: א. הלכות פסח מסימן תכ"ט עד תצ"ד, ערכו הרבנים הגאונים: רבי אליהוכהן שליט"א (מראשי מוסדות "אור המאיר" אלעד), רבי חננאל הכהן שליט"א (ראש ישיבת "חכמת רחמים"), רבי רזיאל הכהן שליט"א (מח"ס שו"ת "מחקרי ארץ"). בהערות שבסוף הספר שובצו תשובותיו של הגר"מ מאזוז שליט"א הקשורות להלכות פסח מתוך מה שפורסם בירחון "אור תורה". ב. הלכות יום-טוב מסימן תצ"ה עד סימן תקכ"ט ערכו הרבנים הגאונים: רבי ניר אריאל שליט"א (ראש כולל "רב פעלים" בראשון לציון), רבי דקל כהן שליט"א (חדב"ן ומח"ס אלישיב הכהן ג"ח), רבי שמואל וזאן שליט"א. בתחילת הכרך נדפס מבוא כללי להלכות יום-טוב מאת הגר"נ אריאל.

 

את כרך הששי, ערכו הרבנים הגאונים: רבי אליהומאדר שליט"א, ורבי יעקב הכהן שליט"א. העורך הראשי בכרך זה היה הגאון רבי משההלוי זצ"ל, אשר פעם אמר לתלמידו הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א: "דע שבכל דבר שכתבתי במשנה ברורה "איש מצליח", עברתי על כל מה שכתבו הראשונים באותה סוגיא". אגב, פעם סיפר הרב הצדיק רבי צמח מאזוז שליט"א לכותב השורות, כי ביקש מהגר"מ לוי בשנה האחרונה לחייו שיהיה עורך ראשי גם לשאר החלקים בסדרה, אך הוא סירב בטענה שכעת ראשו ורובו נתון בכתיבת ספרו "ברכת ה'", והוא מעדיף לא לעסוק בשני דברים ביחד, וכאשר יסיים עם כתיבת הספר יחל עם זה, אלא שכאשר סיים, הסתיימה לדאבוננו גם מסכת חייו. ומזה תלמד עד כמה מסודר היה בלימודו.

 

יצירת מופת

בכל כולל וישיבה, מקום אשר דבר סדרת "משנה ברורה - איש מצליח" מגיע, שמחה וששון ליהודים, ובני התורה הספרדים אינם מפסיקים להלל ולשבח את יצירת המופת המיוחדת הזו, אשר כבר קנתה שביתה אצל לומדי ההלכה די בכל אתר ואתר. "אם בעבר כשהיינו לומדים משנה ברורה", מעיד אחד האברכים "כל הלכה נלמדה עם יד על הדופק, כאשר היינו צריכים לרוץ על כל פסק לספרי רבותינו האחרונים הספרדים, ובמקרים רבים ויתרנו על כך, הרי שכיום ניתן ללמוד בצורה רגועה יותר".

 

במשך השנים, תלמידי חכמים רבים הגישו בקשות רבות לישיבה להאיץ את השלמת הסדרה, על מנת שיהיה ניתן כבר ליהנות מאור תורה עצום זה. ויש אף שהוסיפו שלעת עתה אינם לומדים חלקים מסוימים במשנה ברורה עד שיצא לאור עם הערות איש מצליח! אלא שהמלאכה קפדנית היתה מאוד, ועברה ביקורת של גדולי תלמידי החכמים ומורי ההוראה, מה שגרם שהעבודה נמשכה למעלה מעשרים שנה, כאשר בכל מספר שנים יוצא חלק אחד בסדרה. עתה, כאמור, הושלמה בסייעתא דשמיא הסדרה.

 

בהסכמתו החמה כותב מרן הראש"ל הגר"ע יוסף שליט"א בכתב יד קדשו: "ראה ראיתי הני זהרורי, הגהות "איש מצליח" על המשנה ברורה, בעריכתו של הרב הגאון בנן של קדושים כש"ת רבי רחמים מאזוז שליט"א, בעזרת האברכים היקרים אשר זוכים להסתופף בנחלת ה' ישיבת כסא רחמים תכון בצדק, בראשותו של רב אחאי גאון צנא מלא דדובשא הגאון המפורסם רבי מאיר מאזוז שליט"א, ראש הישיבה הנ"ל, אשר אספו מדברי רבותינו הספרדים להלכה ולמעשה, תפוחי זהב במשכיות כסף, דבר דבור על אופניו. איישר חילם לאורייתא...". אגב, מרן שליט"א מציין מדי פעם להערות "איש מצליח" בספרו 'חזון עובדיה'. 

 

גם הגאון רבי שלום משאש זצ"ל הביע את הסכמתו הנלהבת שהתפרשה על שני עמודים, כשהוא מגדיר את הוצאת הספר כ"רעיון רם ונשא", וכן הוא כותב "והספר משנה ברורה חזר להיות ספר כולל לספרדים ואשכנזים, וכל אדם יכול להשתמש בו וימצא מבוקשו".

 

 

[מסגרת]

להלן כללי העריכה שניצבו בפני עורכי ההערות, כפי שסידר מרן ראש הישיבה:

"את כל אלה ראינו ונתון אל לבנו בעריכת הספר הקדוש הזה, אשר מחזה שדי יחזה, והוא הגהות איש מצליח על המשנה ברורה:

א.להביא תמצית דברי הרב כף החיים בכל מה שנוגע להכרעת המשנ"ב, אם שמסכים לו או שחולק עליו.

ב.להביא דעות הרב בן איש חי והחיד"א ועוד, במקום שנשמטו במשנ"ב, ואם יש חילוקי דעות ביניהם לדברי הכף החיים, ולהכריע כפי הנלע"ד.

ג.להביא דעות רבני ג'רבא, כגון הגאון מוהרמ"ך והגאון מוהרח"ך זצ"ל ודברי אבא מארי הגאון זצ"ל ממה שראינו ושמענו ממנו בכתב ובע"פ.

ד.להביא דעות חכמי דורנו שליט"א בספריהם, ובפרט הכרעות מורנו הגאון מופת הדור הגרע"י שליט"א בספריו יבי"א וילקוט יוסף ועוד.

ה.להכריע עד כמה שאפשר במקום שהדבר תלוי במנהגים שע"פ הקבלה, ולתפוס שביל הזהב בדברים העומדים ברומו של עולם, ובמקום שאין בידינו הכרעה ברורה, הוזכרו שתי הדעות, ודעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד, כגון בעניית איש"ר עד בעלמא בקריאת שמע וברכותיה.

ו.תיקונים והגהות בפנים הבאר היטב ושערי תשובה ומשנה ברורה, ומהם דברים אשר עוד לא שזפתם עין קורא [הכוונה להגהות הרבות שנכתבו על ידי ראש הישיבה שליט"א בגליון משנה ברורה שלו].

ז.לסדר את הכל בדרך קצרה וכשרה בלא אריכות ובלא טורח, כי אם ללמוד השלחן ערוך עם המשנ"ב, ולהעיף עין בהערות שלמטה ולמצוא הלכה ברורה בס"ד. ובמקום שהדברים סובלים אריכות, באו בהחרבה בסוף הכרך, והמעיין יעיין שם וירווה צמאונו.

 

 

לעוד מאמרים של הרב עובדיה חן
למאמר הבא >
< למאמר הקודם

הרב עובדיה חן

2
10
230

מאמרים חדשים

!שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0