בפי' עץ חיים שבתכלאל ציין לש"ב י"ז פסוק

השם תהל פירושו תאיר ותזרח, כמ”ש “עטישותיו תהל אור”

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

דעת האוסרים לחלק, שדוקא כאשר המים היו צלולים

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

א. לכאורה הפסיד הברכה בשאר ימים (עיין כה"ח

מה ענה הרב עובדיה כששאלוהו הנכדים איזה ברכה

לפעמים אדם יכול להתעלם מהאבידה| במה טעתה מיכל

לפי מה שהבנתי הקצפת במיכל אינה יציבה אלא

שינון המשניות של רבי יוסף מילובאביץ ומדוע אביו

אם הפסולת עוברת תהליך של בישול יחד –

מותר, בתנאי שילך החלב ישר לאיבוד, דהיינו שתשים

שניהם טובים. עדי – "ותבואי בעדי עדיים". מיכל

זו שאלה קשה מאד. בזמנו ענו שכוונתם בדרך

א) לא היו דברים מעולם. ב) יכול להיות

אני ציינתי להפר"ח שכתב כן ע"פ הזוהר. וכעת

אמנם גברא רבה אמר מלתא, אך אחהמ"ר אין