לצאת מהמדברות

ה' אלוקינו דיבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה – רש”י מפרש כפשוטו: די לכם לשבת בהר הזה – הר סיני. והרי פלא הדבר, מדוע לא להישאר במקום שהיה בו מתן תורה? אדרבה, היתה עליהם תביעה כשיצאו משם כתינוק הבורח מבית הספר. הנה המדרש מפרש “רב לכם” – הרבה גדולה לכם ושכר על ישיבתכם בהר הזה, עשיתם משכן, מנורה וכלים, קיבלתם תורה, מיניתם לכם סנהדרין שרי אלפים ושרי מאות. ע”כ. אם כן יש לשאול, אחרי תיאור כזה על גדלותם בהר סיני, מדוע אמר להם “רב לכם” שבת בהר הזה, הלא אנשים אוהבים להשאר במקום טוב.

בכלי יקר מבאר שיש כאן בקורת על רצונם לשבת בהר סיני ישיבה של קבע, ועל כך שלא פנו אל ארץ הקודש שהיא מקום המיוחד לקיים את המצוות, ואפילו שיהיה קשה יותר לחיות בארץ כשנמצאים שם הכנענים, אך בכל זאת אחרי כל המתנות הטובות שזכו בהר סיני, צריכים כבר לבצע את המצוות ולקיימן הלכה למעשה, גם בסביבה עם קשיים. וזהו שאמר להם משה רבנו לישראל: אחרי כל המעלות שהשגתם בהר סיני, אל יעלה על לבבכם להסתגר במדבר ולחיות בדד, אלא להפך פנו וסעו לכם ובואו הר האמורי ואל כל שכניו.

בהקשר לזה היה אומר רבי אהרן בקשט זצ”ל, כי היה אפשר להעלות על הדעת שעם שיש לו תורה עילאית כזו עם תרי”ג מצוות, אינו מסוגל לחיות בין הבריות, רק במדבר או במקום שאין בו ישוב, לכן בא משה וביאר כי אדרבה תורתנו תורת חיים שצריך ואפשר לחיות עמה בין הבריות, ויש בתורה ובמצוות פתרונות לכל השאלות והבעיות שעולות לבני אדם ולכל סוגי בני האדם.

מסופר על החזון איש שבא לקבוע מקום מושבו בארץ ישראל. פנו אליו בהצעה לבוא לגור בירושלים שהיתה עיר מלאה חכמים וסופרים, אך הוא השיב להם כך: אני בא דוקא למקום חדש, כדי להפוך את היהודים שם למדקדקים במצוות ואינני מחפש פינה להסתגר בד' אמותי, אלא להפוך את היישוב החדש כולו למקום של תורה ודקדוק במצוות.

באדיבות עלון “פניני הפרשה”, לצפיה בעלון במלואו לחץ כאן