להבין משל במליצה – קשוט עצמך

נער אחד חטא ואכל לחם בלא נטילת ידיים תחילה, גערה בו אמו וכעסה
עלה. רשע! 'בבוא אביך אספר לו על המעשה הנפשע',

בא אביו ושמע את כל אשר נעשה, ועינו על בנו לא חסה. וחרה אפו,
על שמקשה עורפו. ולא יכל להתאפק ולחכות, ומיד תפס מקל ע”מ לחנכו
במכות. ביד אחת אחז בבנו לבל ישתמט ויחטיא את מטרתו, וביד השניה אחז
את שבטו. הניף האבא את המקל להכות בעוצמה, אלא מה, שהבן הסיט את
ידו בשניה האחרונה. והאב חטף על ידו את המכה, אוי מה נורא ומפיו נפלטה
זעקה.

העיז הבן פניו ובלי בושה וחרפה – הרים קולו וקרא בחוצפה: הנה המכה, אל
מקומה עשתה את דרכה. הלא זה הדבר אשר אתה בו מזלזל ולא מקיים, ועלי
אתה כועס ומאיים?! הלא אתה לא נוטל את ידיך, ובי אתה מפליא את מכותיך?!

קשוט עצמך ותקן את הדברים, ורק אח”כ קשוט אחרים. ומום שבך אל
תחפש בסובבים – ותתבונן במה אינם טובים. ואם תכרה לאחר בור, בו תפול
ולא תעבור.