שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לימים הנוראים
555 מילים שחוברות לדרשה על הימים הנוראים | מה העניין לקבל לקראת יום הדין דווקא קבלה קטנה ולא גדולה ומרשימה? | מרתק
מה השם יתברך שואל מעמנו בימים אלה? שובו אלי, ואשובה אליכם, אם אנחנו שבים למה ה’ שב אלינו, הרי כבר שבנו, ואם ה’ שב אלינו מה אנחנו צריכים לשוב הוא כבר שב אלינו?!
אם אדם הולך לחברו חברו לא צריך ללכת אליו, ואם חברו הולך אליו הוא לא צריך ללכת לחברו.
מעשה בנער צעיר שהיה גר בכפר נידח ברוסיה משחר ילדותו, מעולם הוא לא יצא מהכפר, גדל בו אכל בו למד בו, מה הצורך שלו לצאת מהכפר, הכל יש לו בו.
אבל, שמועות תמיד גונבו לאוזניו מהולכי דרכים, כי בערים הגדולות של רוסיה, שם אפשר לגדול שם אפשר לצמוח, שם אפשר להרוויח הון תועפות, ממסחר ומעבודה, בכפר הקטן הרי אין כלום ושום דבר המקסימום שאפשר להגיע זה לגדל עוד קצת צאן עוד קצת בקר, זהו, אין לאן להתפתח.
כך שמע תמיד ונכסוף נכסף להגיע אל הערים הגדולות, ידע שמדובר במסע ארוך ברכבת הטרנס סיבירית, כשברר לעומק גילה כי מדובר במסע של חמשה ימים ברכבת שחוצה את כל רוסיה עד שיגיע למחוז חפצו.
כסף כמובן אין לו, והחלום היה רחוק ממנו, עד שיום אחד החליט לקום ולעשות מעשה, הוא יפנה אל כל זקני השבט ויבקש מהם לעזור לו כל אחד כפי יכולתו, וקובץ על יד ירבה, עד שיהיה לו הסכום הדרוש לצאת אל העולם הגדול, לשלוח ידיו במסחר וסחורה וההצלחה תאיר לו פנים.
חשב ועשה, עבר מאחד לאחד בכפר והזקנים שראו את הצעיר הלהוט להצליח נענו לו ועזרו לו, כל אחד כפי יכולתו, והוא אסף לעצמו סכום נאה שאכן היה ראוי לנסיעה ברכבת.
ארז את מטלטליו הקטנים וצעד מעדנות לעבר התחנה, שם הוא מצא את הכרטיסן ואמר לו כי פניו מועדות לעבר העיר הגדולה, הכרטיסן פרט לו את אשר ידע, הנסיעה היא ארוכה חמישה ימים ברכבת, הסכום שיש בידיו מתאים לו לכל הנסיעה במחלקה החמישית של הרכבת.
כאן עצר הבחור מבוהל, מחלקה חמישית?! הלא שמע הוא באוזניו מידידו כי המחלקה החמישית קטנה היא וצרה, אין בה הרבה מקום לכלום, בקושי יוכל לרווח את רגליו, באותו רגע חשכו עיניו, איך יסע כך חמישה ימים?!
שאל את הכרטיסן ומחלקה ראשונה מה יש בה? אוהו, יש בה חדר פרטי מיטה ושולחן וכסא ומנורה, דלת לבדו, חלון לכל הנוף, ארוחות מכובדות, לוקסוס של ממש… כזה אני רוצה!!! אמר לו הכרטיסן בשמחה רבה, הכסף שבידך יספיק לשתי תחנות זה כיממה נסיעה, מיודענו עז כנמר החליט שכשיגיע לאותה הוא עוד יסתדר הלאה עד שיגיע לעיר הגדולה.
נכנס לחדרו הפרטי מאושר עד אין קץ התרווח בו קיבל ארוחה דשנה, מאושר עד לב השמים.
הרכבת שחוצה את רוסיה גמעה את המרחקים יממה שלימה עברה, והכרטיסן דופק בדלתו של הבחור, היי חביבי הגיע הזמן לרדת, הוא מרים את חפציו, הולך לעבר הדלת ומגלה כי רק הוא לבד יורד ממנה, הוא יורד מהרכבת ולעיניו נגלה מדבר, שממה, אמצע שום מקום, ורק עמוד אחד מסכן ועייף המסמל כי זוהי תחנה של משאות וקרונות.
עוד לא הבין איפה הוא נמצא והרכבת דהרה לה הלאה, הוא נשאר שם לבדו, בודד ולא יודע אנה הוא בא ואנה הוא הולך…
ה’ יתברך מבקש מאיתנו שובו אלי, תשובו אלי, אל תבואו עד אלי, ואני כבר אשוב אליכם ואבוא אליכם.
קחו לכם קבלה קטנה תתקדמו אלי, אבל גם כשאתם לוקחים קבלה, קחו קבלה קטנה שתעמדו בה, שאיתה תחצו ותצלחו את כל השנה כולה, שתגיעו איתה עד ליעד החשוב והנכסף. אל תקחו קבלה ענקית וקשה שאיתה תגיעו למחצית השנה, ושם תהיו כערער בערבה ולא תצליחו לעמוד בה ולקיים אותו, שובו אלי אפילו בדבר קטן, אני כבר אשוב אליכם ואעזור לכם הלאה.
תגובות