השקפת מרן פאר הדור שליט"א על יום העצמאות

ההסתכלות על יום העצמאות
שאלה: מה דעת כת”ר על יום העצמאות?
תשובה: יום שעשה לנו הקב”ה בו נסים גדולים, לתת לנו מדינה קטנה תוך שלש שנים לשואה האיומה ואחר אלפיים שנות גלות. אבל בעונותינו “פספסנו” את הנסים הגדולים גם בגשמיות גם ברוחניות. שיחזירנו ה' בתשובה בקרוב.
 
הלל ביום העצמאות
שאלה: האם לדעת כת”ר שליט”א יש לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: זו שאלה של השקפה, כל אחד יעשה כדעת רבותיו. כשתהיה לנו עצמאות גשמית ורוחנית בס”ד (שלא נהיה כפופים לאומות העולם, ואין בינינו שנאת חנם, אין “אנטי”, אין ויכוחי סרק בין אחים), כלנו נאמר הלל, וכשיבא משיח נאמר עם ברכה אי”ה.
 
עוד בענין הנ”ל
שאלה: האם נכון הדבר שכבוד הרב שליט”א נוהג לומר הלל ביום העצמאות?
תשובה: לא אמרתי מעולם הלל. אין לנו עצמאות בעוה”ר – לא גשמית (ע”ע אובמה) ולא רוחנית (ע”ע שולמית אלוני וטומי לפיד).
 
עוד בענין הנ”ל
שאלה: האם צריך לומר הלל ביום העצמאות? לכאורה נראה שכן, כי למרות שהמדינה אינה דתית ויש בה הרבה חסרונות, אבל היא עדיפה לאין שיעור מן הגלות ויש בה מעלות רבות, שהיא הביאה מכל כנפות הארץ יהודים, שסוף סוף יש לנו צבא שיכול להגן על יהודים וגם להגיב, וגם עצם הקמת המדינה היא מכה אנושה לנצרות ולאסלאם שלעגו לנו 2000 שנה והיה חילול ה' נורא, ועכשיו שאנו רואים שחזון הנביאים על קיבוץ הגלויות קורם עור וגידים הרי זה קידוש ה' גדול?
תשובה: הכל טוב ויפה, אבל מיליון ילדים שאינם יודעים פסוק “שמע ישראל” זו גאולה?
 
עוד בענין הנ”ל
שאלה: כת”ר שליט”א כתב שאין מומלץ לומר הלל ביום העצמאות משום שאין לנו עצמאות (אובאמה וכדומה), אך מדוע לא לומר הלל על עצם ריבוי לימוד התורה והישיבות, שברוך ה' ארץ ישראל כיום היא מרכז התורה, וכן על עצם החזרה של עם ישראל לארצו?
תשובה: לא שמענו הלל על דברים כאלה. ר”ע היו לו 24000 תלמידים, ולא שמענו שאמר הלל על כך. ועיין בגמרא (מגלה דף י”ד ע”א): למה אין אומרים הלל בפורים? משום דאכתי עבדי אחשורוש אנן, וכיום עבדי אובאמה אנן.
 
תחנון ביום העצמאות
שאלה: הבנתי שכבוד הרב שליט”א אינו קורא הלל ביום העצמאות, אבל האם הרב אומר תחנון?
תשובה: כך נהגו אבותי זצ”ל בחו”ל לומר תחנון, ואני מצפה שיגיע הזמן שכל ישראל ישמרו שבת בפרהסיא (עכ”פ) ואז לא נאמר תחנון.
 
עוד בענין הנ”ל
שאלה: כת”ר שליט”א כתב [בס' מקור נאמן ח”א סימן תתקל”א] שאין ספק שהמדינה היא רצון האלוקים, אך מאידך שמעתי שבישיבת “כסא רחמים” אומרים ביום העצמאות תחנון כרגיל?
תשובה: גם בהכרזת כורש בבית שני – אמרו תחנון. הקב”ה נתן לנו מדינה – אבל עדיין לא הגענו אל המנוחה ואל הנחלה (תראה מה עושים לפולארד וההסכם עם אירן ועוד ועוד). צריך להודות להקב”ה ולקוות לטוב יותר.
 
פשרה בתפלה ביום העצמאות
שאלה: אני מתפלל במנין שחציים נוהגים ביום העצמאות לומר הלל ושלא לומר תחנון וחציים אינם אומרים הלל ואומרים תחנון. שאלותי: א. האם ביום העצמאות עלינו להפרד לשני מנינים, או שיש דרך לעשות פשרה? ב. מה היא הדרך הטובה, האם לומר הלל ולא לומר תחנון או לא?
תשובה: אפשר לעשות פשרה, לא לומר תחנון, והלל למי שירצה יאמרו לאחר התפלה (וכמובן בלי ברכה). כך פסק הגר”ע יוסף (שליט”א) בדרשה לפני כ-30 שנה. והוסיף דרך צחות “כמו שעושה בן-גוריון: לא אומר תחנון ולא אומר הלל”.
 
קריאת התורה ביום העצמאות
שאלה: אנחנו מיוצאי לוב, ורבנינו תקנו לנו ביום העצמאות סדר קריאה בתורה והפטרה. האם יש לנהוג כך גם היום, או שמא הם תיקנו זאת בחשבם שמדינת ישראל תהיה מונהגת ברוח התורה?
תשובה: תנהגו כפי שנראה לכם, ובלבד שתהא כוונתכם לשם שמים, ולא לחשוב שבן-גוריון והרצל הביאו לנו את המדינה. בכל אופן – אין לברך לא על קריאת התורה ולא על ההפטרה. זו תקנת יחידים, וגם בארץ ישראל אין מי שנוהג כן.