טעם ההיתר לשיבת עם ישראל לארצו

מאת: פלוני | קטגוריה: מצוות התלויות בארץ | תאריך הוספה: כ"ג טבת התש"ל | צפיות: 285 | תגיות: שלושת השבעות, שלא יעלו בחומה, האדמו"ר מסאטמר

rss
  • מה שכתב רבינו שמכיון שהגוים עברו על מה שהשביע אותם הקב”ה, אז גם לנו מותר, הלא כבר האריך לדחות את זה הרב טייטלבוים בויואל משה סימן עה. וכן על זה הדרך כבר נדחו את כל התירוצים שהמציאו הציונים להצדיק הקמת המדינה. ואכמ”ל לאור האמור האם יש לכם באמת הסבר אמיתי להצדיק הקמת המדינה, או שגם בישיבה נגררים אחרי השקרים של הציונים? חשוב לציין שמה שחלקו על הרב טייטלבוים כמה מגדולי ישראל, היינו רק לגבי השתתפות בבחירות וכדו' שהרב טיתלבוים סובר שזה בגדר מסייע לעוברי עבירה, אבל דעת החזון איש והרב מבריסק שמותר להצביע אע”פ שהקמת המדינה הייתה אסורה על פי ההלכה, והתירו להצביע מכמה טעמים. אבל כל גדולי ישראל מאז ועד עתה התנגדו בתוקף להמושג הזה של ”מדינה” יהודית. והמעיין בדברי הרב טייתלבוים יראה שעיקר דבריו הם אמת וצדק. מה שאין כן אצל אותם שתמכו בהקמת המדינה שכל דבריהם וטענותם מלאים טעויות ואי הבנה. ואשמח מאד אם הרב יסביר בטוב טעם ודעת את הדברים. כי מה שכתבו בענין הזה כמה מאחרוני זמנינו ממחנה הדתי לאומי, המעיין יראה שכל דבריהם הבל ובאמת אין שום סמך לשיטתם.

    thumb

    מס' 15794

    הרב המשיב: הרב יהונתן מאזוז שליט"א

    דע שההיתר האמיתי לשלושת השבועות הוא ע"פ דברי מהרח"ו בהקדמת עץ חיים שכתב שהשבועות בטלו אחר אלף שנה מחורבן הבית ע"ש (וגם כל הפוסקים השמיטו זה מההלכה ואכמ"ל) וכן כתב המקובל האלוקי הגר"ע הדאיה זצ"ל ראש ישיבת המקובלים בת א-ל בשו"ת ישכיל עבדי ח"ה. ואע"פ שכ"ק האדמו"ר זצ"ל דחה זה בתוקף גדול, מרן זקני הגה"ק אי"מ זצ"ל שהעריך מאוד את האדמו"ר זצ"ל ומשנתו ולמד את ספריו, ומאידך העריך את הגר"ע הדאיה והתכתב עמו בילדותו, עיין בדברי מהרח"ו והכריע שפשט הדברים הם כדעת הגר"ע הדאיה זצ"ל והובאו הדברים בספר פטיש החזק ח"ג. ועל שאר פרטי הדברים השייכים להקמת המדינה, האריך בזה מרן רה"י שליט"א כמה פעמים בע"פ עיין  בגליוניות בית נאמ"ן בחודש אייר

    Thumb

    שאלת המשך: תשובה לדברי האדמו"ר מסאטמר בענין שלושת השבעות

    הלא הרמב”ם וכל שאר הפוסקים שדיברו על ענין השבועות, שחיו לאחר האלף שנה, לא חילקו בדבר? ועוד איך יעלה על הדעת שעל אזהרה שנאמרה סתם בפסוקים ובגמ' שייך לחלק שהוא רק עד איזה זמן שלא נזכר בשום מקום שדיברו על השבועות? הלא בזה נוכל להתיר כל התורה כולה ח”ו שיבדה איזה אחד וימציא טעם למה איזה דין לא שייך בזמן הזה! ונראה פשוט שדב' מוהרח”ו קאי על מ”ש בתיקו' (ל ענף ג) דמה שנ' ”השבעתי..” הוא רק עד שיגיעו ישראל לדרגא שיעבדו את ה' מאהבה, דהוקשה לו לרח”ו דע”כ אין כוונת התיקו' להשבועה של דחיקת הקץ דהרי נתבאר דמילתא דתליא בלב לא נמסר לב”ד של מטה לשנות, דאמרינן שא''א לברר. לכן פירש הרח”ו שכוונת התיקונים הוא רק על שבועתו של הקב''ה שגזר על הגלות, דמה שתלוי גזירת הגלות בעבודה מאהבה זה רק באלף שנים הראשונים. וזה כוונת הרח''ו במה שכתב שם שהיתה שבועה גדולה ''לאלוקים'', דקאי על שבועתו של הקב''ה. ואף דפשטות הפסוק אינו כן, הלא מצינו שדרשו חז''ל מפסוק זה שבועה על או''ה אף שקשה להעמיס זה בפשט לשון הכתוב. וזה מוכח ממה שכתב שם בסוף דבריו ''אמר עוד במדרש הנ''ל (פי' בתיקונים)'', שרוצה לומר בזה שכוונתו רק על גזירת הגלות.

    הרב המשיב: הרב יהונתן מאזוז שליט"א

    אחי היקר! תשובתך על דברי, קבלתי כבר ביום שני ויכולתי לפוטרך בתשובות פשוטות - שמאחר ומחלוקת ישנה היא בין גדולי הדור הקודם לפני שבעים שנה, ואעפ"כ רוב גדולי הדור בא"י לא עשו ולא נהגו כדעתו, ורבים גם מחכמי חו"ל שלא הסכימו עם דעתו, רק לא היה ספק בידם להגיע לארץ מסיבות שונות, הרי זה כמבואר שיש להם די השב על שיטתו של האדמו"ר זצ"ל. ואע"פ שהאדמו"ר הזכיר רוב היישובים הנפוצים, ודחה אותם בכל תוקף, שאר הגדולים ז"ל לא הסכימו עם דחיותיו. וע"ז הבאתי לדוגמא את דברי מהרח"ו, והדגשתי שהאדמו"ר דחה את זה, ואעפ"כ מרן זקני האיש מצליח זצ"ל  (שנטה הרבה לשיטת האדמו"ר אבל בסוף ימיו רצה לעלות לא"י, ובעוה"ר לא זכינו) עיין בדברי מהרח"ו ולא הסכים עם פירושו ודחייתו! ובזה יכולתי לסיים שלא עלי המצווה הזאת להיטפל בה. ודיינו אילן גדול ורב להיתלות בו, וק"ו שכ"ד עוד רבים ושלמים.
    אבל כ"ז יכולתי לכתוב גם בתשובה הקודמת, רק דחקתי עצמי להאיר עיניך שלא תחשוב ש"רובן של ישראל הולכים בחושך" ו"נגררים אחרי השקר של הציונים", ע"כ פיניתי מזמני לעיין בהאי מילתא, להבין מה פירש האדמו"ר ז"ל ומדוע אין זה הפשט וכמש"ל.
    והנה אתה דחית הראיה ממהרח"ו כמשה מפי הגבורה, וכאילו אתה הוא המפרש כן בדברי מהרח"ו, ואילו "חשדתיך" בכך - הייתי דוחה אותך בקש, כי מי אנחנו בהבנת דברי הזוהר ועץ חיים, לעומת שני מאורי עולם גדולי המקובלים בדור הקודם - הרב ישכיל עבדי והרב איש מצליח?! אלא ששמעתי באוזני רוחי, מבין השיטין את קול האדמו"ר ז"ל מדבר אלי לאמר: "כי פי המדבר אליכם"... ואכן מצאתי כל דבריך כדמותן כצלמן בספר ויואל משה (סימן ע' ואילך). ומאחר וכך. הרי כן לא יעשה, כי כבר כתבתי שמרן האי"מ ראה דבריו ולא הסכים עמו, והיה לך לכל היותר לכתוב: "מה התשובה על דברי האדמו"ר, ומדוע מיאנו בפירושו", ותו לא מידי. גם התעלמת ממה שכתבתי שהפוסקים השמיטו דין זה מההלכה ומיהרת לשאול: "הרי הרמב"ם וכל הפוסקים" וכו' ותמהתי לעצמי איפה הרמב"ם?! כי בסוף פ"ה מהלכות מלכים לא הביא זה? עד שחיפשתי בגוף הספר ויואל משה מרישיה לסיפיה, ומצאתי שהאדמו"ר התייחס לזה (באות ל"א) וציין להרמב"ם באגרת תימן שהרחיב בעניין השבועות, ובתשובותיו שנכתבו אחר חיבור משנה תורה הזכיר האיגרת הנ"ל, וציין לשואלים לעיין בה. ע"ש. ולא ביארת זה בדבריך ודי בזה להעיר על סגנון השאלה!!!
    ועתה אשיב בקיצור על סדר דבריך. א. איך יתכן שהרמב"ם וכל הפוסקים לא חילקו?! התשובה היא שהם לא ידעו מדברי הזוהר ופירוש מהרח"ו .ב. איך יתכן שאזהרה שנכתבה בגמרא ובפוסקים בסתם, לומר שיש לה גבול וזמן וכו' וכו' (והן טענות האדמו"ר ז"ל באות ע'), לענ"ד נראה להשיב, חדא דלפי ביאור הרב ישכיל עבדי הדברים מבוארים בזוהר, על פסוק זה. ומאחר ואין זה ענין איסור והיתר, רק אזהרה חמורה (כמו שכתב האדמו"ר ז"ל באות ל"ו), יתכן שסתמו חז"ל הדברים בש"ס, ופירשו בתורת הסוד. ועוד שמצינו בכמה מקמות איסורים שנאמרו בסתם בתורה, ודורות ע"ג דורות אח"כ דרשו חז"ל מדקדוק הפסוקים, ולא מהלמ"מ היתר בדבר, כגון וכל בת יורשת נחלה וגו', לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה (במדבר ל"ו ח'), וחז"ל דרשו מהנאמר בראש הפרשה "זה הדבר אשר צוה ה' לבנות צלפחד וגו' "זה" לשון מיעוט לומר שאין נוהג איסור זה אלא בדור הבאים לארץ, ויום שחידשו זה עשוהו יו"ט, כמבואר במסכת תענית (ל' ע"ב), ועיין בגבורת ארי שם. הרי לפניך איסור שנאמר בתורה בלא הגבלת זמן, והתירו חכמים ע"פ רוחב בינתם שזו כוונת הפסוקים (ויש עוד ואכמ"ל). וק"ו לנ"ד שלא חידשו כלום, כי האיסור נכתב בש"ס בזמן האמוראים, וסוד הגבלת הזמן נאמר בזוהר בזמן התנאים. (ואולי לא רצו חז"ל לפרסם ההיתר, אבל אנן בדידן שראינו ישועת ה', לא נותר לנו אלא לגלות שהדברים ברצון שמים, וזה עדיף יותר מלומר שזה מעשה שטן ומרידה בהשם, כי אז נתת יד לשואלים "מדוע אינו מבטלה" וד"ב). ג. ובהבנת פשט כוונת מהרח"ו הנה זה לשון קדשו: "השבעתי אתכם וכו' שהיתה השבועה גדולה לאלקים, שלא יעוררו את הגאולה וכו'.(הציטוט מתוך ויואל משה אות ע"ב בד"ה והנה בגמ', "כי עתה אין העץ חיים לפני אבל כך היא לשון שם כפי זכרוני הדל) וע"ז המשיך ששבועה זה היא עד סוף אלף שנה מהחורבן, ע"ש. וכ"ק האדמו"ר זצ"ל (שם) דחק דבריו שכוונתו שלא תועיל התעוררותם על הגאולה וכו'. ע"ש. וכל חיך, אוכל יטעם לו, שאין זה הפשט, כי הלשון "שלא יעררו" קאי על ישראל, "ולא תועיל התעוררותם" קאי על השי"ת, ועל כרחך הכוונה שישראל לא יעוררו כפשוטו. והסברא הפשוטה היא, שאין חילוק בין שבועה זו לשאר שבעות. ודרך אגב גם מ"ש האדמו"ר (באות ס"ח ובאות ס"ט) לדחות מה שהוכיחו מהרמב"ן והאוה"ח כיעו"ש. אינן פשט כמבואר למעיין ואכמ"ל. וכאן עמד קנה במקומו וה' השוכן במרומו, יתן שלום בעמו, בין כל פלג ופלג ממקמו, ישליך כל אחד השנאה מעמו, ואז יבוא משיח צדקנו ואליהו עימו.

    Thumb

    שאלת המשך: הבנת מרן הגר"ע יוסף בדברי מהרח"ו

    ברצוני להעיר שדעת מרן הרב עובדיה זצללה"ה כפי שנדפסה בתחומין כרך י' עמוד 45 שהשבועות הם גם אחרי אלף שנה ואינם תלוים בזמן [וכתב שם שמהרמב"ן משמע שגם לכשיבוא המשיח יהיו עדין איסורי השבועות בתוקפן]

    הרב המשיב: הרב יהונתן מאזוז שליט"א

    יישר כח, פתחתי הספר וראיתי הדברי, ומפשט לשון קדשו משמע שגם הוא הבין שכוונת מהרח"ו כאמור רק דחה שמסתימות הש"ס, לא משמע הכי ואח,כ ציין לויאל משה, ואני לא באתי אלא לבאר דברי מר זקני הקדוש ואה"נ שעתה ידעתי שאין כן דעת מרן הגר"ע זצ"ל, ומ,מ ודאי שכם הוא מתיר את ההתיישבות מאיזו סיבה אחרת ואנחנו לא נדע, דאל"כ היה לו לפרסם האיסור. ומש"כ בשם מרן שדעת הרמב"ן שגם אחר שיבוא המשיח יהיו השבועות בתוקפן, לא דייקת בלשונו, רק כתב שהמשיח  בתחילה יבא ברשיון מלכי האומות. ע"ש. ואכמ"ל 

    Thumb

השאלות הבאות

  1 2 3 4 5 6 ...
 
 
 

וידאו מומלץ

בן איש חי הלכות - פרשת ויגש
מאת: מרן ראש הישיבה
Video

וידאו מומלץ

מדבר שקר - תברח
מאת: הרב צמח מאזוז
Video

וידאו מומלץ

תולדות רבי שאול הכהן | רבי אליהו מאדאר - זצ"ל
מאת: הרב חננאל כהן
Video
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.