rss

הילולת רחל אמנו - בחשון או בניסן?

מאת:      קטגוריה: כתבות | תאריך הוספה: כ"ה חשון התשע"ח | 21 צפיות | 0 תגובות

Article Image
האשה היחידה שעורכים לה הילולא – היא רחל אמנו, שהילולתה היא ההילולא הקדומה ביותר בתולדות עם ישראל שידוע לנו על זמנה ותאריכה – י"א בחשון. אלא שבעיון במקורות מסתבר כי אין זה פשוט שזהו התאריך. על מה איפוא אנו מסתמכים, וההסבר הנפלא של מרן שליט"א כיצד נוצרה בענין מחלוקת, ולמה הוכרע כדעה שהתאריך הוא בי"א בחשון.

| הרה"ג ר' יהונתן שלמה מאזוז שליט"א |



הילולא!!! אחת המלים שמקפלות בתוכן כה הרבה לכל אחד מישראל. אם תשאל אחד מבוגרי הישיבה או תומכיה מה זו הילולא? תשובתו המיידית תהיה כמובן "ההילולא הגדולה בגני התערוכה", אם תשאל חסיד באשר הוא - ישיבך על אתר "הילולא דרבי שמעון", וכשתפנה לטברייני מצוי – יענה לך בגאוות יחידה, שאין ספק כי המכוון ל"הילולא דרבי מאיר". אך אנו נפנה את מבטנו להילולא שכמדומה היא הקדומה ביותר בתולדות עם ישראל שידוע לנו על זמנה ותאריכה.
הלא אין אתנו יודע עד מה, מתי הילולא דאדם הראשון או נח, וגם לא של אחד מהאבות הקדושים[1], או האמהות הקדושות[2]. ההילולא היחידה של אבות העולם שאנו מציינים היא של רחל אמנו ע"ה - ביום י"א במרחשון. מעניין לבדוק מה המקור לתאריך זה? ומאין יסודו? על זאת ועוד ננסה לעמוד במאמרנו זה.
נאמר בפרשת וישלח (ל"ה, ט"ז וי"ט): ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה... ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה היא בית לחם. ורש"י (בפס' ט"ז) על המלים כברת הארץ, מפרש בשם מדרש אגדה[3], "בזמן שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה - שהניר מצוי, הסתו עבר, והשרב עדין לא בא". ע"ש. וכעי"ז כותב רש"י גם לקמן בפרשת ויחי (מ"ח, ז') על הפסוק: "ואני בבאי מפדן וגו' בעוד כברת ארץ לבא אפרתה וגו'", שאמר לו יעקב ליוסף: "ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה". ע"כ. זאת אומרת שזמן פטירת רחל אמנו ע"ה היה אחר שעבר הסתו [=החורף] קודם בֹּא השרב, דהיינו בלשוננו תחילת הקיץ[4], ולא כמקובל שרחל ע"ה נפטרה במרחשון שהיא עת הגשמים. דברים מפורשים יותר מצינו בפסיקתא רבתי (פיסקא דביום השמיני אות ד') שאמר לו יוסף ליעקב: שמא מה שלא הכנסת את רחל לקבורה עמך, שמא עונת הגשמים היתה? אמר לו: לאו! "בעוד כברת ארץ לבא אפרתה" - בין פסח לעצרת היה, בזמן שהארץ מנופה והולכת ובאה ככברה, שיכולים להלוך".
א"כ איפוא על מה סומכים אנחנו בקביעת ההילולא לי"א במרחשון נגד דברי רש"י והפסיקתא?!
התשובה היא שמסורתנו תומכת יסודותיה במדרש תדשא[5] (מובא בפירוש רבנו בחיי ובילקוט שמעוני שמות א' ו' והו"ד גם בסד"ה ב"א ר"ח) המביא את ימי לידת השבטים, ומציין שיום הולדתו של בנימין הוא בי"א במרחשון ע"ש. ורחל אמנו ע"ה נפטרה באותו היום כמבואר בפסוקים דלעיל. לפי מדרש זה, כותב מרן ראש הישיבה שליט"א באור תורה[6], יש לפרש את הפסוק "כברת ארץ" כמו שתירגם אונקלוס "כרוב ארעא" דהיינו מדת קרקע, וכמו שפירש ג"כ רש"י בפרשת וישלח (בסוף דבריו) לפי פשוטו.
אולם איך יתכן שחכמי המדרש נחלקו בקבלה, שהאחד קיבל מרבותיו שנפטרה בי"א במרחשון, ורעהו קיבל 'בין פסח לעצרת'?
באור תורה שם נדרש מרן ראש הישיבה שליט"א לדברים, וביאר באופן נפלא כי קבלה היתה בידם כי רחל נפטרה באחד עשר יום ל'חודש השני', רק דלמאן דאמר שנפטרה בין פסח לעצרת בזמן שהארץ חלולה ככברה, ס"ל כרבי יהושע (בר"ה דף י"א ע"א) שבניסן נברא העולם, והחודש השני הוא אייר, [וכמו שמצינו בפירש"י בפרשת נח (ז', י"א) לגבי ירידת המבול] וא"כ פטירת רחל היתה בי"א אייר. אך למדרש תדשא ס"ל כר' אליעזר שבתשרי נברא העולם והחודש השני הוא מרחשון, וממילא רחל נפטרה בי"א במרחשון. ועל כן לדידן דנקטינן כר"א (כדאיתא בר"ה דף כ"ז ע"א כמאן מצלינן האידנא וכו', ועיין בתוס' שם), נקטינן דפטירת רחל אמנו ע"ה בי"א במרחשון. זכותה תגן עלינו.
 
[1]. ועיין בר"ה (דף יו"ד ע"ב-י"א ע"א) דפליגי ר"א ור"י אימתי נולדו ונפטרו האבות בתשרי או בניסן. ע"ש. ומשמע שם דלכ"ע יצחק נפטר בפסח (שהרי מבואר שם דלכ"ע נולד בפסח, והראיה שהביאה הגמ' לזמן פטירתם כל אחד לשיטתו, היא מכך שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום. ע"ש. וא"כ מוכרח שיצחק לכ"ע נח נפשיה בפסח). ולפ"ד מהרש"א שם למ"ד בתשרי נולדו היה זה בר"ה. ע"ש. וא"כ נפטרו ג"כ בר"ה. ומאידך נודע מ"ש בס' קרנים (מאמר ו') שאברהם נפטר בטבת ומהר"ש מאסטרופולי רמז זה בכתוב תקבר בשיבה טובה ר"ת טבת. ע"ש. והן נסתר מדברי הש"ס הנ"ל, וכבר העיר מזה הגאון היעב"ץ (הביאו מרן שליט"א בהגדת ה' נסי ח"א עמ' פ"ד), וגם בפירוש פרשת אליעזר על ספר "קרניים" שם עמד על זה ויישב לפי דרכו, והביאו בבן יהוידע בר"ה שם וכתב עליו שדבריו דחוקים. ע"ש. וציין כ"ז בקצרה מרן שליט"א בספרו הבהיר מגדולי ישראל (ח"א עמ' שצ"א).
וכמו כן מצינו בספר הציוני (סוף פ' ויחי) שכתב שיעקב אבינו נקבר ביו"ט א' של סוכות. ע"ש. ותמהו ע"ז דא"כ נפטר לכה"פ ע' יום לפנ"כ בחודש תמוז, ואתיא דלא כמאן, ויש שהגיהו שנפטר בסוכות, ואינו הולם את דבריו בפנים שכ' שנעלם דין אבלות עד אחר החג. ע"ש. וכוונתו שהאבלות מתחילה מזמן הקבורה ואילך. והחת"ס בדרשותיו (דרוש לח' טבת תקצ"ב) כתב מדנפשיה שנפטר ביו"ט א' דסוכות ונקבר בחנוכה. וכ"כ הרב בני יששכר (בתחילת דרושי כסלו טבת). וע' בסדור היעב"ץ (ליל א' דסוכות אות י"ד).
[2]. ובלוחות מובא ששרה אמנו נפטרה בר"ה, וזה כנראה ע"פ המדרש ששרה נפטרה סמוך לעקדה, והעקדה היתה בר"ה. אולם מלבד מה שאין הדבר מוסכם שהעקדה היתה בר"ה, כמ"ש מרן שליט"א במחזור ליוה"כ (הוצאה שלישית בקונטרס לאוקמי גירסא בתפלת מנחה, עמ' 826). גם למ"ד שהיתה העקדה בר"ה, לא מוכרח שנפטרה מיד ובפרט לפי מ"ש בפרקי דר"א (פ' ל"ב) שכשבא אברהם מהר המוריה בשלום, חרה אפו של ס"מ וכו' הלך ואמר לשרה וכו' ופרחה נשמתה. ע"ש. ובויק"ר (כ' ב') איתא שכשחזר יצחק אל אמו סיפר לה כל המאורע ואז נפטרה. ע"ש. וא"כ יש להוסיף לפחות עוד דרך שלשת ימים מהר המוריה לחברון. ויותר מהנה מצינו במדרש אסת"ר (ז' י"א עה"פ הפיל פור) ששרה נפטרה בחשון. ע"ש. וע' למהר"ח פלאג'י בס' ברכת מועדיך לחיים ח"ב ריש דרוש לחודש חשון.
[3]. עיין בב"ר פרשה פ"ב אות ז', ובמפרשים שם. ואכמ"ל.
[4]. וע' בשפתי חכמים (ל"ה, י"ט) אות ע'.
[5]. מדרש שנאבד מאתנו וקטעים ממנו נמצאים בילקו"ש ועוד ראשונים
[6]. תשל"ז סי' פ' בהערת העורך.
 
 

תגובות

  ...    
 
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.