rss

שאול בחיר ה'

מאת:      קטגוריה: כתבות | תאריך הוספה: י"ט סיון התשע"ז | 157 צפיות | 0 תגובות

Article Image
מתולדות חייו ופעליו של בוגר ישיבתנו הקדושה הרה"ג ר' שאול הכהן זצ"ל מח"ס "פרי צדיק" ב"ח וס' "וישמח שאול", רב ביהכ"נ "חלב חטים" בעיר יפו ת"ו. נ"ע בט' בטבת התשע"ז בן מ"ח שנה.
(נכתב ע"י גיסו הרה"ג רבי רפאל הכהן שליט"א ר"מ בישיבת "יצחק ירנן")



אשרי שזה גידל
ר' שאול זצ"ל נולד ביפו ביום כ"ה בתשרי התשכ"ט לאביו ר' בוגיד דוד הכהן זצ"ל (נ"ע התשנ"ט), מגזע אראלים ותרשישים הלא הוא הראב"ד מקודש בג'רבא מוה"ר הגאון ר' סאסי מעתוק הכהן יהונתן זצ"ל  ההמ"ח ס' ברכת ה' וזכות יצחק על הש"ס ושו"ת זרע דוד נ"ע התרס"ה (סדר הדורות הוא ר' שאול בן בוגיד בן זוהראיה בת תראכי בת רחל בת מוהרס"ך). בן יחיד היה להוריו. בספרו "וישמח שאול", סיפר שאביו בקש מדודו ומסרפ'ו (היינו אחי אמו) הגאון ר' סאסי הכהן זצ"ל ההמ"ח ס' פרוכת המסך ומדרשו של שם ועבר (מחו"ר הדיג'ת ואח"כ איתן מושבו בעיה"ק צפת, נ"ע התשל"א) שיברכו בבזש"ק כיון שיש לו רק בנות, וכעבור שנה נולד ר' שאול, ונקרא על שם מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבא ומח"ס לחם הביכורים.
 
אביו דאג לחנכו לתורה ולמצוות, למרות שביפו היתה שממה רוחנית באותה תקופה. רך בשנים, שלחו לת"ת בת"א, והיה נוסע בתחבורה ציבורית. יום אחד נסע לעקוב אחריו ולראות האם הכל כשורה, וראה שכשירד מדברים עמו אנשים זרים תרתי משמע, ומיד גער בהם והחליט להעבירו למקום אחר, עד ששלחו לישיבתנו הקדושה. בישיבה עלה ונתעלה והיה לאות ולמופת בכל מקום כי הוא מבית היוצר של ישיבתנו הקדושה וכזה ראה וקדש. אביו היה נציג הישיבה ביפו, והיה מביא לישיבה את כספי התרומות של הקהילה שם בביהכ"נ חלב חטים, שם כיהן כרב וכחזן.
 
בא 'הרוג' ברגליו
בלומדו בישיבה, באחת משיחות מרן ראש הישיבה שליט"א, סיפר מרן את הספור המפורסם על מוה"ר שלום הכהן אביו של מוהרמ"ך זצ"ל שהציל ילד שנדרס למות תחת גלגלי מכוניתו והחייהו. ואז קם ר' שאול ואמר שזהו מר זקנו מסטרא דנוקבא (אבי אמו עלושה שתבלט"א). וביקש מרן ראש הישיבה לראותו, ודיבר עם מז"ק, והביאו אל מרן ראש הישיבה, וסיפר לו דברים כהוויתן. את תיעוד הדברים כתב מרן ראש הישיבה בס' מגדולי ישראל ח"ב הנדמ"מ (ע' לט). כמו כן, הגאון רבי נסים כהן זצ"ל (נינו של מוהרש"ך) רצה לראותו, ובאו אליו, ושמח ע"ז מוהרנ"ך, והביא לו מזכרת ספר "בית אברהם" למ"א מוהרא"ך זצ"ל.
 
בישיבה למד את דרך רבותינו דרך העיון, וכך המשיך והיה מדקדק גם בשינוי הלשונות והגרסאות, כשהוא תר ומחפש בכל ספרי המפרשים שתחת ידו. ואמר שכך עשה מוה"ר הגאון ר' ינון חורי זצ"ל, שלמד אצלו גם בהיותו בישיבה וגם אחרי כן בכולל גבעת חיים. המנוח היה מאד קשור לרבי ינון, ואחר שנפטר הרב בשנת תשס"ד, היה עושה לו הילולא כל שנה ביחד עם שומעי לקחו באשקלון. וספר שכאשר פתח ר' ינון את הכולל (בשלהי תש"ן), התקשר אליו ואמר לו שפותח כולל ומזמין אותו ללמוד שם והוא האברך הראשון, וכן עשה.
 
שקוד על תלמודו היה, ידיעותיו בש"ס ובתנ"ך היו מיוחדות, ובקיאותו ניכרה כשציטט מקורות מדויקים. וכ"ז בענוה שאחד הרואה לא ידע מה לפניו, אבל כשהיה פותח פיו היו הכל שותקים. בענין זה, סיפרו תלמידיו באשקלון שביקש שיהיה בסמוך אליו בשיעור ש"ס קטן ותנ"ך (כפי שהיה אצל מרן ר' ינון זצ"ל), ותוך כדי השיעור היה מזכיר מקורות רבים ופותח ומראה להם, והיתה לו סייעתא דשמיא שהיה נפתח במקום, שלא הוצרך לדפדף.
 
בישיבה התרגל לכתוב חידושי תורה, ומאז עד שחלה ושכב בבית החולים לא פסק קל קן קולמוסא, ותמיד היה עמו במחיצתו עט ודף (לאחר פטירתו מצאו ברכבו חי"ת שכתב בימיו האחרונים, ומפליא הדבר שהם עסקו בעניני אבלות).
 
כתיבתו נאה היתה ומיושרת, והיה כותב הרבה בכתב הספרדי שלמד בישיבה. כשהביא את חידושיו למעתיק כדי להדפיס את ספרו "פרי צדיק", הביא לו שק גדול, ושם היו פתיתי ניירות ומפיונים וקבלות מלאים בחי"ת, ויעתק משם אל מקום אחד, ויצא הספר. ומזה ניכר איך ניצל הזמן וחס עליו ועל הנייר והעלהו לקדושה.
 
את חידושיו אז מסר להגהה למוהרנ"ך שהיה בא לישיבה פעם בשבוע ולוקח חידושי התלמידים לבדיקה ומחזיר אח"כ. וגם אחרי החתונה, היה מביא לו כפעם בפעם את חידושיו להגהה. הוא זכה להדפיס ספר פרי צדיק ב"ח וס' וישמח שאול ועוד לו כ"י שהחל בהכנתם לדפוס. ה' יזכנו להו"ל עולם.
 
הציץ וניצל
עוד בצעירותו, הכניסו אביו להיות חזן וקורא בתורה ולמסור שיעורים, והיה מוסר שיעורים בגמ' הלכה אגדה ומוסר, וכך המשיך עד ימיו האחרונים. קריאתו בתורה ותפלתו היו בקול נעים, בבחינת כבד את ה' מהונך (מגרונך, ממה שחננך) בשפה ברורה ובנעימה המושכת את הלב. הקפיד על הדקדוק במבטא ובנוסח ע"פ מסורת רבותינו שלושה קני מנורה.
 
והוצק חן בשפתותיו שאהבו הכל לשמוע קולו, והיו באים בימים הנוראים מרחוק לשמוע תפלתו, וכך זכה לקרב רחוקים לאביהם שבשמים. ופעם היה מעשה שעבר ביפו אדם אחד רחוק מהדת לגמרי, וראה שלט "בית כנסת לעולי תוניסיה", וכיון שהיה מבני העדה, הציץ לראות, ונכנס וראה את ר' שאול ודברו והשמיע לו קריאה בתורה ותפלה בנעימה, ונמשך לזה והתקרב לאט לאט, ואפילו למד גם לקרוא בתורה, עד שנהיה שומר תורה ומצוות. והכל בדרכי נועם מתוך שמחה. והיו כמה מקרים כאלו.
 
גזרת נחש
זכה וזיכה את הרבים בשיעוריו, היה אוהב את הבריות ומקרבן לתורה, ורבים השיב מעוון והצילם מרדת שחת. למעלה מעשרים שנה שהיה מוסר שיעורים באשקלון, ועל הדרך היו מתייעצים אתו ושוא'לים הלכו בו, וזכה לקרבם שישמרו שבתות ויחנכו הילדים בבתי ספר תורניים, ועוד כהנה וכהנה. והכל בחיוך ובשמחה.
 
ופעם אחת הציל נערה מהתבוללות. וכך היה המעשה: אחד מתלמידיו הגר בקרית-מלאכי ביקשו לדבר על לב אחותו שתעזוב ולא תלך עם בדואי אחד אשר היא כבר שוכנת באהלו. דיבר אתה והשתכנעה. אח"כ העזה פניה ותאמר לו "אתה לא רב, לא תגיד לי מה לעשות", ואז אמר לה "אם אינך עוזבת אותו עד יום ששי, יכיש אותך נחש באוהל!". ולא שעתה לדבריו, והנה בליל שבת כאשר אמר כן היה! נחש צפע הכישה, וברחה מהבדואי, ולא יספה שוב אליו עוד.
 
כאחד האדם
גולת הכותרת היה הפשטות והענוה שלו. מראהו היה כאיש פשוט, ולא ניכר היה עליו שהוא תלמיד חכם משכמו ומעלה. וכבר אמר התנא "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". ובענין זה סיפרו חבריו שהיה לומד בכולל אחד, וראש הכולל שם היה חריף ואינו מחשיב את האברכים. וכשהגיע ר' שאול לשם, הקשה לו כמה קושיות בשיעור שמסר מכמה מקורות, ומאז התייחס לדבריו בכובד ראש.
 
דבר מיוחד היה בו, שהיה משמח הלבבות ומבדח האנשים, מרפא לנפש ומתוק לעצ'ב, ומתייחס לכל אחד ואחד באשר הוא שם.
 
קשור היה לרבותינו זצ"ל, ובפרט לרבי חי טייב לא מת, שעל שמו נקרא בית הכנסת ביפו בו היה מכהן, והיה הוגה הרבה בספרו, ובשנותיו האחרונות קבע שם בית מדרשו, והיו באים לשם אנשים להתייעץ אתו, ומברכם בזכות ר' חי טייב לא מת. וראה בספרו "וישמח שאול" קצת סיפורים בענין זה. בשנה זאת (האחרונה לחייו), הספיק לעשות ההילולא לרבי חי טייב בט"ז בכסליו (כפי שהיו נוהגים מקדם קדמתה ולא שינו ההרגל) בביהכ"נ ביפו וגם ברמלה, ואח"כ נחלה והתאשפז עד שנפטר. גם שיעורו באשקלון היה בבית הכנסת ע"ש ר' חי טייב. כמו כן היה קשור לשאר רבני העדה, וביניהם רבי ישועה בסיס, מוהרס"ך בעל ברכת ה', נינו בעל פרוכת המסך (דוד אביו), ומוהרח"ך. וראה זה פלא! פטירתו היתה ביום ט' בטבת יום פטירת מוהר"י בסיס, ויום השלושים היה בהילולת מוהרח"ך, ובשבוע אזכרת מו"ר הרה"ג רבי ינון חורי זצ"ל שהיה עושה לו אזכרה מדי שנה בשנה וכנ"ל.
 
גומל חסדים טובים היה, רודף צדקה וחסד, מחלק קמחא דפסחא לנזקקים ועוזר לת"ח עמלי תורה ובחורי ישיבה.
 
מחלתו ופטירתו
בשנים האחרונות סבל מאסטמה כרונית ומבעיות בלב, עד ששמו לו קוצב לב וסבל יסורים רבים עם עוד הרפתקי דעדו עליה. גם בלילה לא שכב. אך עכ"ז החזיק במעוז בלמוד תורה כתיבת חדושים וזכוי הרבים. יומיים לאחר הילולת רבי חי טייב, התקשה לנשום, והגיע לבית הרפואה איכילוב. כפסע בינו לבין המות, ועשו לו החייאה והונשם והורדם, כך במשך 3 שבועות, עד שיצאה נשמתו בטהרה ביום שב"ק ט' בטבת התשע"ז, לסדר ויגש אליו (ובא הרמז ו"י ג'וע ש'אול).
 
עם הוודע השמועה הקשה במוצש"ק, ותהום כל העיר, ובכל עיר ועיר משפחה ומשפחה, אבל גדול על בוא השמש בצהרים בגיל צעיר מ"ח שנים. תוך כמה שעות נאספו מאות אנשים להלוייתו מהדרום מהמרכז ומהצפון, ונקבר אחר חצות. הגר"י ברדא שליט"א ועוד, ספדו לו בהלוויתו. בימי השבעה, המה הבית מאנשים, וכולם סיפרו משבחיו, ואיך שקרבם וחיזקם. כמו כן אזכרות השבעה והשלושים, היו מלאים בדרשנים ואנשים, וכולם דברו מענין גדולתו בתורה ופשטותו וזכוי הרבים שלו ועוד. ושהספיק הרבה בשנים מעטות.
 
יה"ר שהקב"ה ינחם את בני המשפחה בתוך עמו ישראל ולא יוסיפו לדאבה עוד. ושיהיו דברים אלה לזכרו ולעלוי נשמתו. והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים.       
 
 

תגובות

  ...    
 
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.