rss

הגאון רבי מרדכי סגרון זצ"ל - חלק ב’

מאת:      קטגוריה: תולדות גדולי ישראל | תאריך הוספה: ב' 'אדר ב התשע"ד | 1118 צפיות | 0 תגובות

Article Image
סקירה מקיפה על תלמידיו וממשיכי דרכו| הירחון הראשון "קרן דוד" שיצא לאור בג'רבא| ספריו וחיבוריו| ושאר דרכו ברבנות בהיותו רועה נאמן לצאן מרעיתו|


לקריאת חלק א'



ואכן זכה רבנו והרחיב ה' גבולו בתלמידים חריפים ומצויינים, ונזכיר כמה מהמובחרים שנודע לנו עליהם:
א. רבי ורגִאני עמרוצי זצ"ל שהיה חכם גדול, והדפיס כמה חידושים בירחון מקבציאל שיצא בזמנו ע"י הגאון מוהרש"ם זצ"ל (והוהדר כעת בשנית הכל בכרך אחד), ובירחון כתר תורה שיצא ע"י הגאון ר' בוגיד סעדון זצ"ל. ולימים לקחו רבנו כחתן לבתו, אך לא זכה להשלים שנותיו ונפטר בקיצור ימים.
ב. רבי חיים נסים חזקיה חורי זצ"ל שבסוף ימיו היה בנתיבות, וחיבר כמה ספרים ביניהם שו"ת חיים וחסד ועוד.
ג. רבי יצחק (סחוגא) מימון זצ"ל שהיה מתלמידיו המובחרים ואף הוא עלה בדמי ימיו השמימה, והודפסו חידושיו בקונטרס הנקרא "סם חיי" בסוף ספר מאמר מרדכי ח"א לרבנו.
ד. רבי ראובן מוריס עלוש זצ"ל (מהעיר תאטוין) שקראו רבנו עוד בחייו באחרית ימיו, לעזרתו ברבנות מושב זמרת, ולאחר פטירת רבנו מילא הוא את מקומו, ואף הוא נפטר בקיצור ימים, וחיבר ספר "שמו ראובן" חידושי ש"ס ועוד.
ה. רבי עזיזי דיעי זצ"ל, ששימש כרב במושב חצור.
ו. רבי מניני רפאל חדאד זצ"ל, נכדו של הגאון ר' כמוס הנ"ל, שהיה רבה של מדנין קודם רבנו. היה חכם גדול ובעל תפיסה מיוחדת ודרשן בחסד עליון, וחזן וקורא בתורה בקול נעים גילת ורנן, עד שחלה ונפל למשכב ע"י טעות של אחד הרופאים שחתך לו מגידיו, והיה משותק בכל גופו וסובל יסורין קשים ומרים עד סוף ימיו, ולא הניח אשה ובנים. חידושי תורתו חלק מהם הדפיס בירחון מקבציאל תחת החתימה: מני"ח ס"ט. ושאר כתבי ידו הוציאם לאורה הרה"ג ר' אשר חדאד הי"ו בספר נטע רבעי.
ז. רבי רחמים דיעי זצ"ל שהיה חריף גדול, ושימש כרב בעיר בג'א בתוניסיה, ובארץ שימש כרב במושב דלתון כשלשים שנה, ונודע בדרשותיו הנפלאות. ח. עוד תלמיד יקר היה לרבנו שנפטר גם הוא בקיצור ימים, ושמו רבי יוסף (סיסף) וזאן זצ"ל. תלמיד זה היה חביב עליו מאד, והיה דרכם ללמוד יחד בשבת קודש בדברי המפרשים של הסוגיא בה עסקו במשך השבוע, ור' יוסף בזכרונו הנפלא היה מכין את דברי המפרש ההוא בין אם קצר הוא ובין אם ארוך ועמוק הוא, והיה דורשו בע"פ לפני רבנו, ואמר עליו רבנו שזהו העונג שבת שלו. וביד תלמיד זה נתן רבנו את חידושיו על התלמוד שיסדרם ויבררם, כמו שהזכירו בהקדמת ספרו מאמר מרדכי ח"א. תלמיד זה היה כותב ומחדש הרבה חידושי תורה (והדפיס כמה מהם בירחון מקבציאל וירחון כתר תורה הנ"ל). לאחרונה הוציאו לאור עולם את כתבי ידו שני כרכים בשם "אשלם תודות לך" חידושי ש"ס ושו"ת. בין כתבי ידו נמצא מכתב ששלח לו רבנו ממדנין לתונס (והודפס בראש ספרו הנזכר), ומתוך מכתב זה רואים עד כמה דאג רבנו והזדהה עם תלמידיו כבניו. וזה לשון המכתב:

בעה"ו. מדנין י"ד אייר תפרח"י [התרח"ץ]
מעלת ותהלת ידידי וחביבי, רחוק מעיני וקרוב בלבי, החכם השלם והכולל, שוקד על לימודו יומם וליל, אין גומרין עליו את ההלל, אור עיני ותפארת משושי, חמדת לבבי ועטרת ראשי, צנא מלא ספרא, רב זעירא, יפה אף נעים, תפארת בחורים, כמה"ר ר' סיסף וזאן יחי שמו לעולם, ובריא אולם, ברבות הטובה, עד זקנה ושיבה, בזה ובבא, כאוות נפשו ונפש ידידו החותם למטה הדורש שלומו וטובתו כל הימים, המעתיר בעדו לאלקי מרום שיזכהו לחופתו עם בת זוגו ויצליחהו בכל ענייניו הן בגשמי הן ברוחני, המקוה לרחמי ה' שיסייעהו בעבודתו ויראתו ולא יכשל בעצת היצה"ר, ויחזירהו לפה העירה לחיים טובים ולשלום, ותחזור העטרה ליושנה ואתענג מצוף דבשו ואתעלסה באהבים אכי"ר.

אחרי דרישת שלומו וטובתו באהבה רבה כדת מה לעשות, מכתבו הבהיר והנכבד האיר וזרח נגד עיני יום ש"ק בערב, ובעינים זולגות קראתי את כל הכתוב, כי קשה עלי פרידתו למאד, ולא יכולתי לסבול ולא לעמוד על דעתי, כי אהבת עולם אהבתיו בלתי כל גוזמא, ורום מעלתו יצ"ו יודע את תהלוכתי ולימודי עמו, כי בכל לב ובכל נפש אני מתנהג עמו, אך מה אעשה כי כך גזרה חכמתו יתברך, ואקוה כי בקרב ימים אחזור להתראות פנים ביחד בעה"ו.

והנה בעתה ידיד הזהר ברוחך שלא תלך במקומות הרחוקים לבדך וגם במקומות האוטומובילים ותרמוואי [המכוניות ורכבות חשמליות] וכיוצא.
וגם תלמד כל יום דף אחד מספר ראשית חכמה, ותקבע בכל יום לימוד בקידושין, ובכל שעה שאתה פנוי תלך לישיבת "כוסכאש" ותלמוד עם ר' יודה וזאן [תלמידו של הגאון ר' שלמה דאנה זצ"ל, ולימים דיין בתונס] וחביריו, כי הם שוקדים על לימודם ולומדים הטור ובית יוסף וכיוצא. וגם תלך כל יום בבקר לביהכ"נ אחת שמה "צלאת בועדמה" ושם ילמדו ארבע אמות הלכה [שיעור תורה]. וגם אם יוכל ללמוד עם ר' מצליח [מאזוז] יצ"ו באיזה פרקים, וללכת אצלו בלימוד התלמידים, וגם עם ר' ישועה אלמליח יצ"ו [בעל ספר תנובות שדי] יעשה טוב. ויהיה זריז ונשכר ויסיר מסוה הבושת מעל פניו, כי תונס היא ולא זו הדרך.

גם זכורני כי נהג' [רחוב] אלחואריון הוא פתוח לנהג' אלפרותיסטן, ושם מקום המסיתים והמדיחים [המסיונרים] יש"ו נגד קונם, ועושים ספרים פתוחים עם איזה ציורים שיסתכל האדם וילכד ברשתם. לכן ידידי השמר פן ואל תעמוד עליהם ולא להסתכל בהם כלל ועיקר. וע"ז אמר שלמה המלך ע"ה במשליו [משלי ה, ח] הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה.

גם אם תוכל להשתדל ללמוד איזו מלאכה קלה ונקיה ולא תאבד הזמן בצא ובא. ותבחר האומן שיהיה חרד וזהיר ביראת ה' ולא תבטל מנחה וערבית כלל ועיקר.

גם בכל דרכיך דע את ה' יתברך והתנהג בכל התנהגות אשר היית פה, כמו קריאת שיר השירים בקבלת שבת ולימוד הפרשה שמו"ת אל תפל צרור לארץ, כי הם עיקר גדול.

גם הזהר ברוחך והשמר מתערובת והתחברות אנשים שאינם מהוגנים, ואל תשמע שירי עגבים ודברי נבלות ח"ו, כי הם שורש ועיקר ואבי אבות הטומאה, וה' יתברך יעזרך ויעזרנו על דבר כבוד שמו, אכי"ר.

וכעת צריך אני לקצר, ורק אזהרה אחת באתי לבקש ממנו שבכל שבוע ישלח לי מכתבו הבהיר באורך וברוחב ויודיעני על כל דבר מה עשה בכל יום ולהיכן הלך ומה למד ומה ראה ועם מי דיבר. ובמכתב אחר אני שולח לו איזה תנאבר פוצטא [בולי דואר] להקל המשלוח בעה"ו. וכעת אין אורך אליו זולת רוב עז ושלום.
הצעיר ע"ה מרדכי סגרון ס"ט
יעיין תמיד במכתב רבו הי"ו לפחות פעם בשבוע ויצליח.
ושלום רב מהצעיר ע"ה חומאני עלוש ס"ט

אשרי עין ראתה כל אלה, כמה דאג רבנו לתלמידיו. וראה עוד מה שכתב בספרו דברי מרדכי בפרשת משפטים (אות ה'), דרך מוסר והדרכה לאב על הבן, שיהיה בנו בן תורה.

בשנת התרע"ה כשהיה רבנו בן 22, עוד בהיותו בג'רבא, ערך את הירחון הראשון שהופיע ויצא לאור באי ג'רבא הנקרא בשם קרן דוד ב' על שם הגאון רבי דוד הכהן זצ"ל בעל ספר שלום דוד ועוד. [ונקרא ב', מכיון שקודם לזה יצאו שבעה קונטרסים בשם קרן דוד [א] מכמה וכמה חכמים, בכרך אחד בסוף ספר שלום דוד ח"ב. אגב, הקונטרס הרביעי לר' מרדכי עטייה זצ"ל, הוגה גם ע"י רבנו, תחת חתימתו: המרד"ס ס"ט]. והדפיס שם כמה מאמרים וחידושים משלו, והוגה ע"י הגאון רבי מקיקץ שלי זצ"לד. אבל לא החזיק זמן רב, לאחר כשנה שנתיים פסק מחוסר תקציב. אך כפי הנראה ירחון זה הוא שהיווה את הבסיס והרעיון לשאר הירחונים שיצאו לאור אחריו בג'רבא והם: ירחון אוצר התורה שיצא ע"י הגאון רבי שושן הכהן זצ"ל, ירחון מקבציאל שיצא ע"י הגאון רבי שלמה מאזוז זצ"ל, ירחון כתר תורה שיצא ע"י הגאון רבי בוגיד סעדון זצ"ל, ירחון גורר ירחון, ועוד ירחונים שהתחילו ופסקו, עד זה האחרון המפורסם בשמו "אור תורה" שהוא ממשיך דרכם זה למעלה מארבעים שנה ברציפות מדי חדש בחדשו, ומי יתן בעז"ה שנזכה לראות כל ירחונים אלו הישנים נדפסים במהדורא חדשה, ומלאה הארץ דעה את ה'.

בשנת התש"ג כאשר התגלגלה המלחמה העולמית הנוראה והגיעה עד תוניסיה, והכפר מדנין שישב בו מוה"ר המחבר ז"ל נהרס ונחרב ונשלל, ומידי יום יום הופצצו רימונים על העיר ומתו כמה נפשות נקיות מישראל, הוכרח מוה"ר ז"ל לעזוב העיר ויצא בעירום וחוסר כל וחזר לעיר מולדתו אי ג'רבא. וזכור לטוב מעלת מוה"ר הגדול רבנו כלפון משה הכהן זצוק"ל וזיע"א שעמד לימין הרבנים שברחו וחזרו לעיר מולדתם אי ג'רבא, ונתן להם בתי כנסיות ללמד שם תורה, להיות להם קצת הכנסה להתפרנס בשעת חירום, ומוה"ר המחבר ז"ל היה מלמד תורה בבית כנסת רבי שלום חדאד זצ"ל. ואחר שהתרחקה המלחמה וחזר לכפר מדנין הנ"ל, והיו כל הציבור כתינוק הנולד ואין להם הכנסות לספק משכורת לשני הרבנים [רבנו ורבי חומאני עלוש זצ"ל], לכך כאשר פנו אליו ביום ר"ח תמוז התש"ג מכפר תיטאוין (תוניס) לשרת אצלם דיין ומורה צדק, נעתר לבקשתם ויעבור שם, וכמעשהו בראשון כך מעשהו בשני להחזיק העיר ומוסדותיה בהרבצת תורה, והדרכת הציבור ועוד, עד שעלה לארץ ישראל.

בשנת התשט"ז עלה רבנו לארץ, וישב בעיר נתיבות כמה חודשים עד אשר נקרא לשמש כרב במושב זמרת, שיושביו יוצאי ג'רבא וסביבותיה, והיו תואמים יחדיו למוה"ר זצ"ל. גם כאן לא זנח רבנו את מלאכתו וכמעשהו בחו"ל כך מעשהו בשבת (בארץ ישראל), ושרת את הציבור באמונה ויושר והרביץ תורה לילדי המושב מדי יום ביומו אחר סיומם את לימודיהם בבית ספרם, כמו שזוכרים בני המושב המבוגרים, והיה מלמדם טעמי המקרא והפטרה ופרשת השבוע ועוד. בין תלמידיו במושב היה מר קרוץ עשוש הי"ו, שזוכר איך רבנו "דחף" אותו לקרוא בתורה, שמלבד אימתא דציבורא, היה חושש מאחד הזקנים שהיה שם שהקפיד מאוד על כל טעות בקריאה, והנה שבת אחת הטיל עליו רבנו לקרוא פרשת שופטים, וכשראה שהוא חושש, עודד אותו רבנו בקול בוטח: אל תפחד מאף אחד! ואכן עד היום קורא הוא בתורה לבני המושב מדי שבת בשבתו ובימי חול (במנין הראשון) בקריאה ברורה נעימה, בזכות עידודו של רבנו.

וכך ניהל רבנו את כל מהלך ימי חייו בדרך ה' ובזיכוי הרבים, עד שפקדוהו מחלות שונות וכרסמו בגופו והיה כלוא בביתו, עד שנלקח לבית החולים בבאר שבע, וחיים לישראל שבק ביום ראש חודש אב תשכ"ט, יום פטירת אהרן הכהן שהלך רבנו בדרכיו, והוא בן שבעים וחמש שנה. תנצב"ה אמן.

רבנו אמנם הלך מעמנו אך עדיין חיבוריו וספריו מלווים אותנו, וגם מי שלא זכה להכירו, יכול לטעום מתורתו שהשאיר ברכה אחריו, וירגיש כאילו בעל השמועה עומד כנגדו. ואלו הם חיבוריו:
א) דברי מרדכי - יצא לאור בג'רבא חלק א' בשנת התש"א, וחלק ב' בשנת התש"ה. הכוללים חידושי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים, ונוסף עליהם סיפורים ומוסרים בשפה הערבית. ונדפס שוב במהדורת צילום בארץ בשנת התשמ"א, ע"י תלמידיו ומעריציו. ושוב נדפס פעם שלישית, לרגל יום פטירתו בראש חודש אב התש"ע, בסדר חדש וכרך אחד עם תרגום המעשיות לעברית, ועוד מעלות.
ב) מאמר מרדכי - שני חלקים, חלק א' יצא בג'רבא בשנת תש"ח, והוא מסודר ע"פ מערכות בנושאים שונים בהלכה ופוסקים וחידושי ש"ס. ערכו ובררו תלמידו רבי יוסף וזאן זצ"ל הנ"ל, והוגה עד מערכת ו' ע"י הגאון ר' שלמה מאזוז זצ"ל, ובאו הגהותיו בין סוגריים ללא חתימת שמו, ומשם עד סוף הספר הוגה ע"י הגאון ר' מקיקץ שלי זצ"ל. ובסוף הספר נוסף קונטרס "סם חיי" חידושים מתלמידו ר' סחוגא מימון זצ"ל שנפטר בקיצור ימים כנ"ל. חלק ב' נדפס לאחר פטירתו בשנת תש"ל בהשתדלותו של הרה"ג ר' אשר חדאד הי"ו (אגב כאן המקום להודות לו על כל הספרים של חכמי ג'רבא שהוציא לאור בזריזות נפלאה, שאלמלא הוא מי יודע אם היתה להם תקומה), ובו חידושי ש"ס על כמה מסכתות, בהגהתו של הגאון המקי"ש הנזכר, והכינו רבנו לדפוס בסוף ימיו בהגהה שניה עם ידידו הגאון ר' נסים הכהן זצ"ל (בעל ספר אחימלך הכהן, ורב העיר בן-גרדאן בחו"ל, ומושב שרשרת בארץ).
ג) וישב מרדכי - שאלות ותשובות בארבעה חלקי הש"ע. יצא לאור לאחר פטירת רבנו בשנת התשל"ד בהשתדלות הרה"ג ר' אשר חדאד הי"ו. מלבד זה יש לרבנו עוד הרבה שו"ת שנדפסו בכמה וכמה מספרי חכמי ג'רבא.
ד) גדולת מרדכי, זעקת מרדכי - ב' ספרים בכרך אחד הכוללים דרשות לשבתות וכיו"ב והספדים, אשר דרש רבנו לצאן מרעיתו. יצא לאור בשנת התשל"א.

אמור מעתה: רבנו לא הניח חלק בתורה שלא חידש וכתב עליו, אם זה חידושי תורה ודרשות וסיפורי מעשיות לפשוטי העם, ואם זה חידושי הש"ס לתלמידים המתחילים לימודיהם, ועד לפוסקי ההלכה שימצאו חפצם בתשובותיו של רבנו. תנצב"ה אמן, ה' יזכנו לההדיר ולהוציא לאור שוב מחדש את כל חידושיו ולהפיצם בישראל. וזכותו תעמוד לנו ולכל ישראל ויעזרם ה' ויפלטם מכל שונאיהם, ומכל מבקשי רעתם, ונזכה לראות פניו המאירים בביאת משיחנו במהרה בימינו אמן.

במאמר הבא נביא ממעלותיו ומדותיו שכתב עליו תלמידו הגאון רבי משה מוריס עלוש זצ"ל. מי שמכיר שמע או ראה מעשה על רבינו זצוק"ל, נשמח שיכתוב לנו כאן בתגובות.
 
 

תגובות

  ...    
 
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.